מסמך נדיר מהגטו: תנו לנו ללמוד על ארץ ישראל
זמן קצר לפני שנשלחו למחנות ההשמדה, כשהשואה כבר בעיצומה, ביקשו היהודים בגטו לובלין מהשלטונות לאשר תוכנית לימודים לילדים הכוללת תכנים על ארץ ישראל, השפה העברית ועלייה לארץ הקודש, כך חושף מסמך נדיר שאותר במרכז הבינלאומי "שם עולם"
גטו לובלין 1941: במהלך מלחמת העולם השנייה, בזמן שהיהודים כבר שוכנים בגטאות ולפני העברתם למחנות ההשמדה, ביקשו ראשי הקהילה בגטו, להמשיך ולשמור על צביון ואורח חיים יהודי וגם ישראלי.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>
מסמך נדיר שאותר בארכיון של המרכז הבינלאומי "שם עולם" ונשלח באוקטובר 1941 על ידי המועצה היהודית בגטו, מפרט את תוכנית הלימודים שביקשו להעביר לילדי הגטו. על פי הנחיית היודנראט, כל פעילות שביקשו היהודים לבצע בגטו, בין אם תרבותית או יהודית - נדרשה לאישור של השלטונות הגרמנים. בפירוט התכנים ניתן לראות נושאים רבים הקשורים לארץ ישראל וביניהם עלייה, הכרת הארץ, השפה העברית ועוד.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- תחקיר: "הרב השדכן" התגלה כעבריין מין מורשע
- פיתו צעירה לא להפיל - וזרקו אותה מהדירה בחודש שביעי
- אבותינו לא הכירו את סדר ט"ו בשבט
עד היום לא ידוע האם התוכנית אושרה על ידי הגרמנים, והאם זכו ילדי הגטו ללמוד על ארץ ישראל, אך מסמך זה משקף באופן ייחודי את הרצון של היהודים בשואה לדבוק לא רק בערכי היהדות והמסורת - אלא גם להעביר לדורות הבאים את הזיקה והחיבור להיסטוריה ולמורשת של ארץ ישראל, כולל ערכים הקשורים לט"ו בשבט.
תוכנית הלימודים: המדינה שבדרך
במסגרת המכתב מפורטת תוכנית הלימודים, שכללה את ההיסטוריה של היהודים ולימודי ארץ ישראל, כולל ההתיישבות בארץ ישראל לפני שנת 1870. עוד כוללת התוכנית גם פירוט על קורות היהודים בזמן מלחמת העולם הראשונה.
לגבי ישראל, כוללת התוכנית את נושא העלייה, ערי המדינה שבדרך, החלוצים ואוצרות הטבע כולל הגידולים החקלאיים.
במרץ 1942 הועברו יהודי גטו לובלין למחנות ההשמדה, וחלקם נרצחו במקום בו חיו. הרב אברהם קריגר, יו"ר המרכז הבינלאומי "שם עולם": "בשלהי המלחמה, כשהם כבר חווים את הזוועות ואת ידם האכזרית של המרצחים הגרמנים, הרצון של היהודים להמשיך ולקיים חיי רוח ומורשת לא גוועה.
"רוב הסיפורים שעולים מתקופת השואה עוסקים במסירות הנפש של היהודים להמשיך ולקיים את דתם ולשמור על יהדותם גם במציאות בלתי אפשרית, אבל במסמך זה אנחנו רואים באופן די נדיר גם את הרצון העז ללמוד ולהעביר לדור הבא את הזיקה והכמיהה לארץ ישראל, לנופיה ולשפה העברית".