שיעורי ספורט בקליפורניה - הרבה מעבר לריצה סביב המגרש

הלכתי לאסיפת הורים בבית הספר של אוריה (י'). כשנכנסתי אל מיסטר קראוס הוא מייד סיפר כמה הוא מצטער שאוריה שבר את היד ולא ישחק השנה כדורגל. הנחתי שזו הייתה הערת נימוס והנהנתי. אחר כך הוא דיבר על מה שזה יעשה לנבחרת, ובחלוף עוד דקה מצאתי את עצמי מנחם אותו על אוריה ועל מצב הכדורגל באופן כללי.

נזכרתי שלא בשביל זה התכנסנו, והרגעתי את עצמי בכך שמיסטר קראוס בטוח זוכר שהוא המורה של אוריה לאנגלית. המשכתי להנהן אבל במבטא ישראלי. הוא שאל אם חשבנו על ספורט אחר, שאפשר גם עם הגבס, והתחלתי לתהות אם הוא יודע למה בכלל באתי. ואז אחרי שכבר עברה יותר מחצי פגישה הוא שאל - 'אתה רוצה לראות את החיבור שאוריה כתב באנגלית?"

"בטח".

"הוא כתב חיבור מצוין".

"יופי".

הצעתי לו לכתוב על קוואי לאונרד".

"על מי?"

"קוואי לאונרד, הוא שיחק בסאן אנטוניו ועכשיו הוא בטורונטו".

נושמים ספורט(צילום: shutterstock)

הבנתי. נגמר הפרק של הכדורגל והתחיל הפרק של הכדורסל. ניסיתי לחשוב מה אני בדיוק אמור להגיד ואז הוא אמר - "בחרתי בקוואי כי הוא שחקן מאוד משמעותי עם מנהיגות שקטה, חשבתי שזה יתאים לאוריה". עד אז בכלל לא הבנתי במה עוסקת הפגישה ועל מה דיבר מיסטר קראוס, ואז, בשניה אחת התאהבתי בו.

אמריקאים נושמים ספורט וטובים בספורט, וזה עוד לפני שמדברים על כל ענפי הספורט שרק הם אוהבים ומכירים את החוקים שלהם. הכל הולך כאן, מכדורסל ועד תחרויות דיג, העיקר שתקראו לזה ספורט. 121 מדליות קצרה משלחת ארה"ב באולימפידה האחרונה, הרבה יותר מכל מדינה אחרת.

שיעור ספורט כל יום

שיעור חינוך גופני נקרא בארה"ב Physical Education, או בקיצור PE. בכל חמשת בתי הספר בהם הילדים שלי לומדים ולמדו, תכנית הלימודים כוללת שיעור חינוך גופני בכל יום. ככה זה אצלינו, ברור שיש אזורים ובתי ספר בהם לומדים פחות. חבר של הילדים שלומד בישיבה בלוס אנג'לס, סיפר שאצלו בישיבה יש שני מסלולי לימודים - אחד עם לימודי חול, והשני רק של לימודי קודש. בשני המסלולים יש שיעור חינוך גופני בכל יום.

אז איך מתקיימים השיעורים? אצל איתמר (ו') ונטע (ח'), מחלקים את שנת הלימודים ליחידות של שבועיים. בכל יחידה כזו לומדים ענף ספורט אחר, ובסופה יש מבחן בכתב על החומר שנלמד. לא תמיד יש בסוף מבחן, למשל אחרי שבוע היפ הופ או שבוע יוגה, אין.

לטורים הקודמים:

לגדל ילדים בארה"ב - כך זה נראה

אני כאן בגלל אשתי - המעבר שלנו לקליפורניה

"הבן שלי לומד כדורסל בבית ספר מוסלמי"

תכנית הלימודים כוללת מקצועות שאילולא מצאתי עליהם ערך בויקיפדיה הייתי אומר שהם מומצאים ושהם נועדו רק כדי למלא את שנת הלימודים. כך למשל Badminton - ספורט אולימפי, קצת דומה לטניס, ששמו העברי הוא "נוצית".

ענף ספורט נוסף הוא Pickle Ball, שאני לא חושב שיש לו שם עברי. בויקיפדיה כתוב שספורט זה הוא שילוב של Badminton (זוכרים? "נוצית"), טניס ופינג-פונג. הרעיון הוא לחשוף את התלמידים לכמה שיותר תחומים, למה? כי גם אם הבן שלכם נורא ואיום בכדורגל או כדורסל, עדיין יכול להיות שהוא עילוי בפריסבי.

בכל שבועיים נחשפים לענף אחר(צילום: shutterstock)

דת הספורט

מעבר לשיעורים, יש גם את נבחרות הספורט של בתי הספר ביסודי ובחטיבה, אבל בתיכון זה כבר כמעט דת. בבתי הספר פועלות נבחרות ספורט רבות, לעיתים עשרות, המתחרות לאורך השנה מול בתי ספר אחרים בתחומים שונים.

בהקשר זה, מרשים במיוחד הוא הייצוג הנשי. נבחרת כדורגל זה לגמרי לא עניין לבנים בלבד. בתיכון השכונתי שלנו, יש נבחרת בנות לכדורסל, softball (המקבילה הנשית לבייסבול), כדור מים, היאבקות, שחיה, כדורעף, אתלטיקה, טניס, גולף, כדורגל ונוצית.

לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

אתמול ירד כאן גשם זלעפות, ובדרכי לאסוף את הילדים, ראיתי את נבחרת הבנות של אחד מבתי הספר בסביבה, מתאמנת בגשם במגרש הפוטבול הענק. הן נראו כמו מקצועניות. כשמתקיים משחק של הנבחרת באחד ממקצועות הקודש החביבים על האמריקאים, כמו למשל בייסבול או פוטבול, גם האווירה היא בהתאם - תזמורת, דגלים וכמובן להקת המעודדות. לעניין הזה של להקת המעודדות אני מודה שאני קצת פחות מתחבר, אולי כשאראה גם להקת מעודדים דעתי תשתנה.

ההתרשמות שלי היא שיום הלימודים כאן אינו ארוך יותר מאשר בישראל. סדר העדיפויות הוא פשוט שונה ושיעורי הספורט בהכרח באים על חשבון משהו אחר. אפשר להתווכח על כך, אבל חייבים להודות שזה מעורר מחשבה. בסופו של יום, שיעור חינוך גופני זה הרבה יותר מאליפויות ומדליות. שיעור חינוך גופני, זה הקנייה של אורח חיים בריא, כישורים חברתיים וכמובן הערכים עליהם מושתת עולם הספורט.

סדרי העדיפויות שונים(צילום: shutterstock)

לא מוותרים על ג'אנק פוד

מהאמור לעיל ניתן בטעות לקבל את הרושם שבתי הספר כאן הם של מרחב מוגן של בריאות. ובכן, זה לא המצב. בתחום המזון למשל, יש לאמריקאים הרבה מה ללמוד מישראל. בארץ, חוזר מנכ"ל משרד החינוך קובע בדיוק איזה מזונות מותר למכור בבית הספר, לרבות אחוז השומן בגבינה או כמות הסוכר בקורנפלקס.

בבית הספר של הילדים שלי, לעומת זאת, ניתן לרכוש בקפיטריה, לארוחת עשר, בין היתר, צ'יזבורגר, מאק אנד צי'ז (שזה פסטה בבריכה של גבינה צהובה ושמנת), או כוס גדולה מלאה בג'לי ומעל הר של קצפת. זה לארוחת בוקר, עד הצהריים זה מתדרדר עוד.

כדי לתאר את מה שמוגש כאן לילדים, נסו לדמיין את החטיף או הג'אנק פוד הגרוע ביותר שאתם מכירים, זה שלעולם לא תסכימו לקנות לילד שלכם. עכשיו דמיינו שאתם משרים את החטיף שבחרתם בשמן במשך 48 שעות. השרתם? לא בטוחים שמספיק? תשרו עוד 12 שעות, ליתר ביטחון.

עכשיו, ולפני שהחטיף שלכם יתייבש ויהרס, תשפכו עליו חצי כוס מלח. שפכתם? מצוין, תוסיפו חצי כוס סוכר כדי שלא יהיה מלוח מדי. מהכור הגרעיני הסמוך לביתכם תביאו משהו זורח כדי שתוכלו לראות את החטיף שלכם בחושך. סיימתם? הרי לכם חטיף דגנים עשיר באנרגיה. בתיאבון.

הכותב הוא עורך דין, נשוי ואב לחמישה ילדים. המשפחה מתגוררת בקליפורניה באופן זמני.