טיים-ליין: כך כבשה פייסבוק את העולם
זה התחיל במעונות של הרווארד, המשיך בהמצאה ההיסטורית של כפתור הלייק והגיע ליותר משני מיליארד משתמשים בעולם. אבל עכשיו הרשת החברתית נמצאת בתקופה הקשה בתולדותיה - פרצות אבטחה, פייק ניוז, הפרת פרטיות וצעירים שפשוט לא חושבים שהיא מגניבה מספיק
בתוך 15 שנים הפכה פייסבוק לכל כך פופולרית, שכל משפט שנכתב עליה מצלצל כמו קלישאה חבוטה: הרשת החברתית לסטודנטים הפכה למדינה הגדולה בעולם - עם יותר משני מיליארד אזרחים; הלייק הוא מטבע עובר לסוחר; פייסבוק עושה אותנו שמחים; פייסבוק מכניסה אותנו לדיכאון; פייסבוק מאזינה לנו, עוקבת אחרינו, מרעילה אותנו; פייסבוק מחברת בינינו, מארגנת אותנו, נותנת לנו קול; פייסבוק היא המסמר האחרון בארון המתים שנקרא פרטיות; וכנראה המשפט הכי שחוק - פייסבוק היא רשת אנטי-חברתית, שהפכה אותנו מיצורים שמחים ומתקשרים לזומבים שמעדיפים להעביר את השעתיים האחרונות בסוף כל יום על הספה בגלילה אינסופית של הפיד.
>> מ-AI ועד בלוקצ'יין: הפרויקטים הסודיים של פייסבוק
>> לא, פייסבוק לא מאזינה לנו. ההסבר המלא>> מבחן הלייק: 15 שאלות על פייסבוק
>> נשארים בפייסבוק? קחו אחריות על הגדרות הפרטיות חגיגות ה-15 של פייסבוק מגיעות בתום השנה הקשה ביותר בתולדות ענקית הטכנולוגיה, אבל הזרעים של הבעיות טמונים בימיה הראשונים של הרשת החברתית. לטובת מי שלא צפה בסרט, הנה תקציר האירועים הקודמים: פייסבוק החלה את דרכה בלילה של שיכרות בחדר מעונות באוניברסיטת הרווארד. מארק צוקרברג, אז סטודנט בן 19, מקים אתר שמאפשר דירוג של תמונות סטודנטים בסגנון Hot or Not, וקורא לו "פייסמאש". כדי לעשות זאת, הוא פורץ לשרתים של האוניברסיטה ומקבל גישה קלה במיוחד לתמונות הסטודנטים. את כל מה שהוא עושה באותו ערב הוא מתעד בבלוג שלו, כולל המחשבה להציב תמונות של חיות משק לצד תמונותיהן של סטודנטיות.
זהו סיפור המקורות של פייסבוק, והוא לא מתיישב טוב עם החלום האמריקני על עמק הסיליקון. לצורך ההשוואה, שבע שנים קודם לכן - באוניברסיטת ליגת-קיסוס אחרת - ישבו סרגיי ברין ולארי פייג' וניסו להבין איך לארגן את כל המידע שיש באינטרנט, תכננו ובנו את גוגל. רחוק למדי מהנרטיב של פייסבוק.
בחזרה לרשת החברתית: The Facebook הושקה באופן רשמי ב-4 בפברואר 2004, כרשת חברתית לסטודנטים בהרווארד, ובקצב מסחרר התחילה להיפתח לעוד ועוד אוניברסיטאות. בתוך פחות מעשרה חודשים יש מיליון משתמשים בפייסבוק, וב-2005 היא זונחת את ה-The והופכת פשוט לפייסבוק. הרשת החברתית הופכת זמינה גם לתלמידי תיכון בארצות הברית, משיקה גרסת מובייל ובתוך שנתיים היא כבר פתוחה לכולם.
בשנת 2007 האחים טיילר וקמרון ווינקלווס תובעים את מרק צוקרברג בטענה כי גנב מהם את הרעיון לפייסבוק, כשצירפו אותו לעבוד על ConnectU, רשת חברתית לסטודנטים. הצדדים התפשרו מחוץ לכותלי בית המשפט, בסכום שנאמד ב-65 מיליון דולר. בהמשך הם ינסו לתבוע שוב, בטענה כי הסכם הפשרה לא שיקף את שווייה האמיתי של החברה.
בפברואר 2009 פייסבוק משיקה את כפתור הלייק, שנקרא בהתחלה בתוך החברה כפתור Awesome. הלייק הוא מדד ממשי לעניין שמייצרים תכנים שונים ברשת החברתית - פוסטים, תמונות או תגובות. אבל הלייק הוטמע די מהר גם מחוץ לפייסבוק - בעצם בכל פינה ברשת. כפלאג-אין באתרים חיצוניים, הלייק והשיתוף של פייסבוק מייצרים המשכיות אצל המשתמשים, ומגבירים את השליטה של הרשת החברתית במרחב המקוון.
ב-2011 פייסבוק מציגה את הטיים-ליין, אחד השינויים הגרפיים המהותיים, שעורר בתחילה התנגדות בקרב משתמשים. ב-2012 היא רוכשת את אינסטגרם, וזו גם השנה שבה היא יוצאת להנפקה - לפי שווי שוק של קצת יותר מ-80 מיליארד דולר. חצי שנה אחר כך, פייסבוק מצהירה כי יש לה מיליארד משתמשים חודשיים. ב-2014 פייסבוק רוכשת את וואטסאפ עבור 19 מיליארד דולר, ואת אוקולוס בשני מיליארד דולר. בסוף שנת 2016, בתום קמפיין נשיאותי עתיר פייק ניוז ודיסאינפורמציה, פייסבוק נכנסת לגל של אירועים שיוביל בסופו של דבר לשנה המורכבת והבעייתית ביותר בהיסטוריה שלה.
רצף האירועים החל עם חשיפת חוות הטרולים הרוסים שהפיצו פייק ניוז ברשתות החברתיות ושימשו כלי להשפעה על בוחרים בקמפיין הנשיאות בארצות הברית, שבסופו נבחר דונלד טראמפ. הוא המשיך עם חשיפת פרשת קיימברידג' אנליטיקה, שבה נודע כי חברת מחקר עשתה שימוש לא חוקי בפרטיהם של 87 מיליון משתמשי פייסבוק (47 אלף מתוכם - ישראלים), כדי לייצר מודעות פוליטיות ממוקדות עבור קמפיין הבחירות של טראמפ.
הפרשה עוררה משבר אמון אמיתי בין פייסבוק לבין משתמשיה, והקימה על הרשת החברתית קריאות נרחבות לרגולציה. בכירי החברה, ובראשם מארק צוקרברג, פתחו במסע התנצלויות חובק עולם, וצוקרברג עצמו אף הגדיל והגיע לראשונה להעיד בפני הקונגרס האמריקני. פייסבוק מבינה שהיא מוכרחה לשנות פוקוס, מודיעה כי היא עוברת להתמקד בטיפול בנושאי פרטיות משתמשים וביטחון בפלטפורמה, ומזהירה מפני האטה ברווחים. בתגובה - המניות שלה עושות קפיצת באנג'י ושווי החברה נחתך בכמעט 20%, שהם כ-119 מיליארד דולר.
בינתיים המייסדים של וואטסאפ, אינסטגרם ובהמשך גם בכירים באוקולוס עוזבים את פייסבוק, על רקע דיווחים על חיכוכים עם הנהלת החברה ועם צוקרברג - שנחשב עד אז לבוס נוח במיוחד. הפגיעה בפרטיות משתמשים עולה שוב ושוב אצל המייסדים הנוטשים, ומציפה חשש אמיתי לגבי האימפריה. לוואטסאפ יש 1.5 מיליארד משתמשים חודשיים, לאינסטגרם יש מיליארד, והשירותים האלה - שעד כה התנהלו בצורה אוטונומית ושמרו על בידול - הופכים יותר ויותר דומים.
ואיך אפשר בלי פרצות אבטחה? בספטמבר מדווחת פייסבוק על פרצה קריטית שאיפשרה לשאוב מידע על 50 מיליון משתמשי הרשת החברתית. בהמשך נחתך המספר הזה כשהתברר שלמעשה "רק" 30 מיליון היו חשופים. בתום החקירה הודיעה פייסבוק כי הפרצה שימשה האקרים לטובת הפצה אגרסיבית של ספאם. חודשיים אחר כך התגלתה פרצה נוספת שאיפשרה גישה לתמונותיהם של כ-6.7 מיליון משתמשים. בין לבין נאלצה הרשת החברתית להמשיך לטפל בכל מה שכבר נתפס כשגרה בעייתית על גבי הפלטפורמה: פייק ניוז והפצה של מידע שגוי, בריונות רשת, אלימות ופורנוגורפיה, צנזורה של תכנים (כולל אמירה בעייתית במיוחד של צוקרברג בנוגע למכחישי שואה), מעורבות זרה ומאות אלפי תקיפות סייבר בכל יום.
צוקרברג מעיד בקונגרס (צילום: רויטרס)
ההתנהלות הפנימית של פייסבוק הופכת פומבית עם עוד ועוד תחקירים עיתונאיים. ממשל טראמפ נוקט גישה הרבה יותר אגרסיבית כלפי ענקיות הטכנולוגיה, ומשתלח בגוגל, פייסבוק וטוויטר בטענה כי מדובר בחברות ליברליות שעוסקות בהשתקת ציבור השמרנים. צוקרברג נדרש להדק את האחיזה באימפריה שלו, שמונה כבר למעלה מ-33 אלף עובדים ברחבי העולם, וחולשת על עוד ועוד תחומים ופיתוחים טכנולוגיים.
את שנת 2019 פתחה פייסבוק עם הכרזה על איחוד התשתיות המצויות בבסיס שירותי המסרים שלה - מסנג'ר, וואטסאפ ואינסטגרם. השירותים האלה, שהקפידו לפעול ולהיראות כאילו הם נבדלים לחלוטין מפייסבוק, הולכים ומתקרבים לחברה האם, עם כפתורי שיתוף ומעבר בין השירותים השונים ויישום של פיצ'רים בצורה רוחבית בכולם. אבל זה כמובן לא מספיק.
הרשת החברתית שסובלת מהיעדר מגניבות ממשית - וכתוצאה מכך מאפיון דמוגרפי מבוגר - ממשיכה לחפש את הדבר הבא במטרה ליצור התחדשות משמעותית של משתמשים, אבל לא בטוח שזה בכלל אפשרי כשכולם שקועים עד הצוואר בתהליך השיקומי של הרשת החברתית. את בקשות הסליחה של השנה החולפת החליפו בכירי פייסבוק בהצהרות על האימפריה המחודשת שלהם: צוקרברג טוען שוב ושוב שפייסבוק של השנתיים האחרונות היא חברה שונה באופן מהותי מהענקית הדורסנית שלמדנו להכיר עד כה: שהיא ממוקדת יותר בפרטיות ובאבטחה של המשתמשים, שהיא אכפתית וקהילתית יותר, שהיא שקופה ובטוחה. ואנחנו, כל עוד אנחנו ממשיכים להיות מחוברים לרשת החברתית, מוכרחים לבחור להאמין לו.
מטה פייסבוק
צילום: shutterstock
מומלצים