הזדמנות אחרונה: בואו לספור ציפורים ליד הבית
באיזה תואר זכה העורב האפור? מה שלום דרור הבית והאם המיינות ממשיכות להתפשט בארץ? ספירת הציפורים הארצית שתסתיים היום, מזמינה אתכם ל-10 דקות כדי לספור ציפורים ליד הבית, ברחוב ובגינה כדי לסייע במעקב אחרי בעלי הכנף שחיים לצידנו
בשנת 2016 העריכה סוכנות הטכנולוגיה של האו"ם כי ישנם יותר טלפונים סלולריים מאוכלוסיית בני האדם המונה יותר משבעה מיליארד. תחזיות נוספות מעריכות כי המספרים ימשיכו לגדול בקצב מהיר ומשמעות הדבר היא שהמוני אנשים יבהו כלפי מטה במסך ולא בנעשה סביבם.
כשלאנושות יש יותר ויותר סיבות לשקוע בתוך העולם הקסום בטלפון, להתערסל בחיקן של האפליקציות הממכרות וסרטוני חתולים, כדאי לזכור כי האבולוציה דאגה להסחת דעת טבעית ומהנה לא פחות – ציפורים. אנחנו חיים לצידן, הן חיות לצידנו, לרוב מעלינו, חלקן משאירות חותם ריחני על אדן החלון והכביסה, ובדומה לבני האדם, הן עסוקות רוב הזמן בניסיון להשיג מזון, לנוח, להימלט מטורפים, לישון וגם להתרבות.
למזלן של מרבית הציפורים, הן יודעות לעוף וגם לנחות. הבעיה היא שעם הגידול באוכלוסיית האדם יש פחות מקומות ראויים למחייה, אז הן נאלצות להתפשר ולחלוק איתנו את העיר, מה שנשאר מהכפר והאזורים שעדיין מוגדרים כשטחים פתוחים ולא נרמסו על ידי נחלי בטון, כבישים ואשפה.
למה לספור ציפורים?
בימים האחרונים יצאה לדרך זו השנה ה-14 ספירת הציפורים הארצית. מיזם של המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר ובגינה, שהחל ביוזמת שלומית ליפשיץ ודורון להב. מאז 2016 יצרו שיתוף פעולה עם החברה להגנת הטבע ומרכז הצפרות הישראלי במטרה להגיע לתפוצה רחבה ככל שאפשר בכל הארץ והיום (שבת) הוא היום האחרון לקיום הספירה.
הציפורים כבר פה, אז למה צריך לספור אותן? "ספירת הציפורים מעודדת אותנו להכיר ולהתחשב בטבע הסובב אותנו ובנוסף היא מספקת לנו מידע חשוב על מצב הציפורים. הספירה הגדולה היא כלי הניטור היחידי שמתקיים בישראל, שבעזרתו אנחנו עוקבים אחר מצב הציפורים באזורים מיושבים", מסבירה שלומית ליפשיץ. "תהליכי העיור ושינויים בסביבת החיים, משפיעים על הרכב אוכלוסיות הציפורים בקרבת משכנות האדם, כמו גם על מספרן".
בספירה של 2018 הגיעו דיווחים על כ-71 אלף ציפורים מ-105 מינים. מעל 400 מוסדות חינוך, ביניהם גנים ובתי ספר, כש-160 מתוכם דוברי ערבית לקחו חלק יחד עם מאות אנשים ברחבי הארץ. הציפור שדווחה הכי הרבה בישראל היא העורב האפור, מכונת הציד המשוכללת והחכמה שאוכלת כל מה שזז עם 66 אחוז מכלל הדיווחים.
אחרי מלך השוק האפור, מככבים בחמישיה הגדולה: דרור הבית, צוצלת, יונת הבית ובולבול ממושקף. אלו למעשה ציפורים הנפוצות ביותר בסביבה של מגורי אדם, תודות למזון הזמין וליכולת שלהם להסתגל במהירות לסביבה המשתנה.
לדברי ליפשיץ, תוצאות הספירה של השנים הקודמות מלמדות שהמיינה המצויה מתפשטת ומתרבה. אם ב-2006 רק שישה אחוז מהדיווחים בספירות השנתיות היו על מיינה, מאז כבר המין הפולש התייצב והתבסס היטב מצפון לבאר שבע ועד לצפון. כיום המיינות מתייצבות על 45 אחוז מהדיווחים.
לדברי היזמים, זו ההזדמנות לבדוק מה מצב האוכלוסיות של הדרורים, העורבים והבולבולים וגם לעקוב אחרי מגמות הגידול במינים הפולשים כמו המיינה המצויה, הדררה והתוכי הנזירי.
הטבע משתנה במהירות
אני נפגש עם ענת גל בגן מאיר במרכז תל אביב יחד עם כלבתה צ'ופה. בעשור האחרון ענת מלמדת טבע וצפרות בבתי ספר, מדריכה בחברה להגנת הטבע וגם בספארי ברמת גן. זהו אחד מאתרי הצפרות העירוניים האהובים עליה בעיר מגוריה. את ילדותה בילתה ברמת גן ורק בשלוש השנים האחרונות נדבקה בחיידק הצפרות.
"אני עירונית כל ימי חיי, אבל מאוד אוהבת טבע. מאז שנכנסו לי ציפורים לראש, אני כל הזמן אוהבת לצפות בהן וגם דואגת להראות לכל מי שסביבי", היא אומרת בחיוך ומתיישבת על אחד הספסלים הסמוכים לבריכת המים בלב הגן.
צ'ופה מותשת מעט לאחר טיול הבוקר, מחליטה לנסות לנמנם על הספסל. מסביבנו תלמידים משחקים כדורסל, אמהות ואבות מתחרדנים בשמש עם ילדיהם וצרחות העורבים האפורים מהדהדות היטב ברחבי האתר.
"הטבע סביבנו משתנה. במקום שהיה פעם שדה פתוח והיום יש קניון, רחובות סלולים ובניינים. היה שם בית גידול והוא לא קיים יותר. האוכלוסיה של הציפורים משתנה. ספירה פשוטה במשך עשר דקות מאפשרת לעשות מעקב מסודר אחרי המגמות", היא מפרטת. "לא צריך לנסוע רחוק לשמורת טבע ולחפש מינים נדירים, אלא הכל כאן קרוב לבית, ברחוב, בגינה. מי שלא רוצה לצאת מהבית או מהמשרד, יכול להסתכל החוצה ולספור ציפורים".
בעולם של הפרעות קשב וריכוז, אינספור גירויים ומאבק עולמי על תשומת הלב שלכם, עשר דקות אולי ייראו כמו נצח, אבל יאווררו לכם את הנפש. אם אתם בהפסקת התאווררות קלה בעבודה, צופים על הנעשה ברחוב, משחקים עם הילד בגינה או מטיילים עם הכלב, ממתינים לאוטובוס או לרכבת, אלה הם הרגעים והמקומות בהם אפשר להתחיל לספור. כעת רק נותר לשים לב לציפורים סביבכם.
לא צריך לנסוע רחוק, סופרים ליד הבית
"פתאום כשמתחילים לספור ציפורים שמים לב לכמויות הגדולות שחולפות לידינו כל יום ואנחנו לרוב לא שמים אליהן לב", אומרת לי ענת במהלך הספירה. עשרות יונים עפות מעלינו, אליהן מצטרפות דררות ירוקות וקולניות, עורבים מתחרים על אשפה טעימה ליד פח האשפה, צופית בוהקת ונוצצת מדלגת באוויר בסמוך. ענת מבחינה בעלווית חורף קטנה וחמודה. בקצה הגן, מתגלה אנפת לילה שנחה על הענפים.
לדברי ענת, שלדג לבן חזה שמתגורר בשכונה, מגיע לביקורים רבים בבריכה בתקווה לשלות דגים, אך הפעם הוא לא נראה בסביבה. השלדג הגיע לביקור ודיגמן על אחד מענפי העצים שנשתלו על האי במרכז הבריכה האקולוגית, רגעים לאחר שענת סיימה את הספירה והשיבה את כלבתה בחזרה הביתה. כאן אין הנחות למפורסמים מקומיים, גם אם יש להם כנפיים ומי שרוצה להשתתף בספירה, צריך להתייצב בזמן.
כשענת שבה לאחר מספר דקות, אנחנו עוברים לתחנת אוטובוס ברחוב קינג' ג'ורג' ההומה. אנשים ממהרים לעבודה ולסידורים, נוסעים עולים ויורדים מהאוטובוסים. ההמולה התחבורתית לא מפריעה לענת, גם לא המבטים הסקרניים של האנשים שבוחנים אותנו צופים בציפורים ואחוזי התלהבות עם כל הגעתה של ציפור.
"במקום להסתכל בטלפון עשר דקות, אני פשוט מרימה את העיניים למעלה ומחפשת אותן", היא מצביעה לעבר עורב אפור על הגג שצווח בקול ומתחרה בשאון האוטובוסים. שתי דררות עפות מעלינו, שלוש יונים מחפשות אוכל על המדרכה ואחת מהן זולגת לכביש ובורחת במהירות כשמונית חולפת בסמוך.
שתי צוצלות עייפות ומאובקות נחות על מזגן מעבר לכביש. חמישה דרורי הבית מגיעים לחפש פירורי לחם בסמוך לאחד מבתי הקפה.. "אלו הציפורים שיש בעיר וזה מה שאני מצפה לראות, גם ברחוב סואן".
ממשיכים לספור. אנחנו מתרחקים מהרחובות הסואנים ונכנסים לרחוב טרומפלדור. כאן כבר אפשר לשמוע את הפשושים מכריזים בקול על הטריטוריה שלהם ונחליאלי לבן טס מאחד הגגות וחולף מעלינו במהירות.
דרור שובב מתצפת עלינו על אחת המרפסות הסמוכות. צופית זכר מפתיע את ענת בציוץ וזוג פשושים בעיצומו של הליך חיזור נמרץ נעלם בתוך הצמחייה בין הבניינים. "הם ממש מתוקים", היא אומרת. "חשוב לא להסתכל רחוק מדי כי אז לפעמים קשה לזהות את הציפורים".
בעשר דקות ברחוב טרומפלדור נספרו 5 דרורי הבית, 4 דררות, 8 יונים, נחליאלי לבן , שלושה עורבים אפורים, זוג פשושים, צופית זכר והמלכות הן 12 צוצלות שהתמקמו בצורה מדורגת על העץ.
לתרגל את המוח לחפש ציפורים זה קל ונעים. ברגע שעושים זאת וגם משקיעים עוד כמה שניות בתצפית על כל אחת מהן, אפשר לגלות התנהגויות מעניינות, מניקוי נוצות, חיפוש מזון ועד לקרב מהיר על מקום או נמנום.
איך סופרים ציפורים? למי מדווחים?
הטכניקה המומלצת היא לרשום את כל הציפורים שראיתם ברדיוס של עד 100 מטר כשאתם יושבים או עומדים באותו מקום במהלך הספירה ולנסות שלא לספור פעמיים את אותה הציפור שחלפה, אם זה אפשרי. השעות המומלצות ביותר הן בין שבע בבוקר לעשר בבוקר, בהן מרבית הציפורים עסוקות בחיפוש אחר מזון, אך גם שאר השעות ביממה עד השקיעה הן מצויינות, העיקר שתספרו משהו עם כנפיים.
רוצים לספור ושוקלים להימנע מלכתחילה מחשש שלא תכירו את מיני הציפורים? אל דאגה, אתם בחברה טובה, כי גם הציפורים לא מכירות את רוב בני האדם. מומלץ להיעזר בדף עם תמונות ושמות של הציפורים הנפוצות ביותר אותו ניתן להדפיס או לשמור בטלפון. אפשר לכתוב את התצפיות שלכם על דף או להזין בזמן אמת או במועד מאוחר יותר את הנתונים דרך אתר הצפרות הישראלי או באפליקציית ואתר eBird העולמי ובו ממשק בעברית.
סופרים ביחד
הסנדלר לא יכול ללכת יחף, למרות שזה נעים, לכן לקחתי את שתי הבנות שלי, רוני (9) ויובל (5.75) לפארק השכונתי בצהריים המאוחרים בכרכור. שתיהן די מחבבות ציפורים. כלומר, למדו לסבול בשקט כשאבא שלהן קופא מהופנט עם חיוך זחוח כשהוא נתקל בכל חיה, במיוחד עם כנפיים ומתחיל לחפור להן למה הציפור עושה ככה וככה, איך קראו להורים שלה ומי המציא לה את השם העברי.
אחרי שהצלחתי לנתק אותן מנטפליקס ויוטיוב לרבע שעה, מצאנו ספסל פנוי במקום הומה למדי בפארק השכונתי בו ניתן למצוא ציפורים רבות בכל שעות היממה.
הפעלתי שעון עצר ל-10 דקות. הסתכלנו על העצים, השמיים, השיחים, ואז שוב פעם לשמיים ולבניינים מסביב. חיכינו לציפורים. למרבה השמחה, גם בעלי הכנף שיתפו פעולה. "אבא, תגיד לי איזה ציפור ראית. ואני אלחץ באפליקציה", מכריזה יובל, הסוקרת הצעירה. "תגיד לי איך היא נראית, איזה צבע כנף יש לה, איזה צבע מקור, איזה צבע בטן ואיזה צבע טוסיק".
תוך זמן קצר של תשומת לב, העורבים האפורים הגיעו, המיינות צעקו כהרגלן ופשטו בצוותים על שקיות מבוהלות של אפרופו ובמבה, היונים לא הפסיקו לנוע בין גגות הבניינים ושתי הבנות שאחזו כל אחת במכשיר סלולרי, אפילו נהנו להקליד את התצפיות בסיוע קל של מבוגר אחראי.
"בדרך כלל אנחנו רואות הרבה דרורים, עורבים אפורים, לפעמים, דררות והרבה מיינות", אמרה רוני בתום הספירה. "אני הכי אוהבת את הנשר כי זה מלך הציפורים והוא עוף גדול שנמצא בסכנת הכחדה, אבל הוא לא מגיע לכאן הרבה וצריך לנסוע רחוק כדי לראות אותו בטבע". יובל מבשרת כי "היה לי היה כיף מאוד. אפילו שלא ראינו דוכיפת. אני אוהבת מאוד דוכיפת, כי היא יפה ויש לה כתר מנוצות. אני אוהבת כתרים עם נוצות".
אחרי שתרמנו את הספירה המשפחתית למען שמירת הטבע לדורות הבאים, תשמחו לגלות שאין לחץ והיום (שבת, 2.2) הוא המועד האחרון לספירה השנתית עד שהשמש תשקע. "לספור ציפורים זה קל ובסופו של דבר, עוזר גם לשמירת טבע", מסכמת ענת. "אפשר ללכת לאיבוד ברחובות בעקבות הציפורים וזה כיף כי הן יוצרות תחושה של שקט וחופש, גם באמצע היום ובעיר. לא צריך לנסוע רחוק וזה טבע נגיש ליד הבית ובחינם".
להסברים על ספירת ציפורים והזנת התצפיות לחצו כאן | להורדת דף עם צילומי הציפורים ושמותיהן | להורדת טופס רישום תצפית
לפנייה לכתב/ת 
