אדמו"רית המיניות: כך היא ייעצה לנשים הדתיות
מחזור, אוננות ומיניות נשית: דפנה מאיר הייתה חלוצה בשדה קוצים, שסיפקה מענה מקיף וצנוע במהותו, בסגנון השו"תים הרבניים, לשאלות שנשים דתיות לא העזו לשאול עד אז, או לא ידעו את מי. הכול נגדע בפיגוע הדקירה לפני שלוש שנים בדיוק. תשובותיה נבררו ונערכו לספר חדש, "דרך אישה". הבאנו כאן שלוש מהן
לא כך חשבה דפנה מאיר שתשובותיה יגיעו למאות-אלפי נשים. לא בטוח שבכלל חשבה שמציאות כזו אפשרית. אבל דפנה מאיר, אם לשישה, נרצחה בפתח ביתה שבעתניאל בפיגוע דקירה לפני שלוש שנים בדיוק, והיא בת 38 – ומאות התשובות שענתה למאות נשים שהתדפקו על דלתות המייל שלה, נבררו ונערכו לספר חדש, "דרך אישה – שאלות ותשובות על מיניות, פוריות והריון" (הוצאת "ידיעות ספרים"), תחת ידה העדינה של העורכת, רחלי לביא.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>
הייתה זו שליחות חיים של אישה קטנה אחת, אחות במקצועה, שהיוותה "כותל מערבי" לשאלות שנערות ונשים דתיות לא העזו לשאול עד אז, ואם העזו – לא ידעו את מי. שאלות הנוגעות בתפיסת המיניות, הגוף הנשי וההלכה הנוגעת בכל פרט מפרטי החיים של האדם הדתי.
עוד תרבות בערוץ היהדות :
- דעה: לשלוה יש גאווה לאומית - לישראל פחות
- מחקר: "אושוויץ של הבלקן" - מחנה ההשמדה האכזרי מכל
- עיון: הרב שנאבק למען הזכות לזוגיות לבעלי מוגבלות
- ביוגרפיה: סבא שלי היה רב: יצחק בוז'י הרצוג בעקבות שורשיו
- ספר: אבי המצוינות הדתית: הרב שעיצב דורות של מנהיגים
- אוכל: בין פולין לאתיופיה: כך הפך הטשולנט למאכל הכי יהודי בעולם
- תיאטרון: בתו של "מהנדס הגדרות" של אושוויץ מבקשת סליחה
- תערוכה: החתימה המקורית - וכתבי יד נדירים של הרמב"ם
בין מחזור לאוננות נשית, דימום בהריון ועד סיפוק מיני: דפנה מאיר, חלוצה בשדה קוצים, לא חשבה שיש תחום שהוא "טאבו", וסיפקה מענה מקיף בתוכנו וצנוע במהותו, בסגנון השו"תים הרבניים (שאלות ותשובות הלכתיות). הנה שלוש שאלות מתוך אלו הרבות שהספר עוסק בהן, והבאנו כאן בשלמותן.
.jpg)
היי, אם אני מבינה נכון, יש קשר בין זה שאישה מגיעה ראשונה לסיפוק לבין זה שנולד לה בן ("אישה כי תזריע" וכולי). אם זה באמת נכון, למה זה קורה ואיך זה קשור? האם תמיד כשאישה מגיעה ראשונה לסיפוקה נוצר בן? והאם אישה שלא מגיעה לסיפוק אף פעם גם יכולה לפי זה ללדת בנים?
לשואלת היקרה, שלום ושמחה,
"אישה כי תזריע וילדה זכר"... אומרים שיש קשר בין אורגזמה של אישה לפני פליטת הזרע לבין הגברת הסיכוי לקליטת היריון של זכר. זאת מכיוון שאורגזמה גורמת לכיווצי נרתיק ורחם, ולזירוז ההגעה של נוזל הזרע אל החצוצרה - מקום ההפריה.
כמו בחיים במקרו, כך ברמת המיקרו, מסתבר. גם הישרדות בעולם הרחב גבוהה יותר אצל נקבות (החל ברמת הפגייה, ואולי גם בחיים העובריים, אם יש תחרות בין עוברים על משאבים). נשים שורדות וחיות יותר מגברים. כך ברמת הזרע. ככל שהתנאים עבור הזרע קשים יותר, כך הסיכוי ללידת בנות גבוהה יותר.
אם כך, יש עוד הרבה פרמטרים שלא ציינת המשפיעים על הסיכוי ליצירת זכר או נקבה. כמו למשל מועד הביוץ ביחס לקיום יחסי המין. כמה זמן הזרע נדרש להמתין לביצית (הביצית לא ממתינה לזרע, אך להפך כן), כמה זמן הגבר החזיק בגופו את הזרע לפני קיום היחסים ובאילו תנאים, ועוד.
ובכל זאת, למרות כל התורות כולן (ויש הרבה!) יש רק מעט יותר בנים שנולדים בעולם מבנות, וזה בלי להיכנס למרכיב הגנטי, שכן לא נדרשנו כאן לפרט את כל הסיבות, שחלקן לא ידועות למדע בכלל.
ולשאלתך האם אישה שלא מגיעה לסיפוק יכולה ללדת בנים? כן, בהחלט! לצערי, פגשתי ושוחחתי בנושא עם נשים רבות שלא חוו אורגזמה מעולם, וחלקן אימהות לבנים, לפעמים להרבה בנים. וכן להפך, יש נשים שחוות אורגזמות מצוינות, ויש להן רק בנות, או בעיקר בנות.
.jpg)
אני מתביישת בכלל לשאול את השאלה, אבל בכל זאת אשאל, כי מצאתי את הפורום פה מתאים. אנחנו זוג מסורתי, בעלי מבקש לדעת האם מותר לקיים יחסי מין, לא באזור המקובל, ואם כן - האם מותר שהשפיכה תהיה שם, האם זה לא שפיכת זרע לבטלה.
לשואלת היקרה, שלום ושמחה,
לפי רוב הפוסקים מותר לבני זוג לקיים יחסי מין בכל דרך שבה הם חפצים. לגבי הוצאת הזרע שלא בנרתיק, קראתי דעות הלכתיות המתירות זאת. יש גם דעות הלכתיות הסוברות שמותר להוציא זרע רק בנרתיק. זאת גם במקרים שבהם ברור שהאישה אינה יכולה להרות (כגון בהיריון, מיניקה, מעוקרת, זקנה), הוצאת זרע בנרתיקה אינה נחשבת לבטלה.
"כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה... אמרה לו רבי ערכתי לו שולחן והפכו אמר לה בתי תורה התירתך ואני מה אעשה ליך" (גמרא מסכת נדרים דף כ עמוד ב). "אשתו של אדם מותרת היא לו. לפיכך כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה - בועל בכל עת שירצה, ומנשק בכל איבר שירצה, ובא עליה בין כדרכה ובין שלא כדרכה, בין דרך אברים. ואף על פי כן, מידת חסידות שלא יקל אדם את ראשו לכך, ושיקדש עצמו בשעת תשמיש, כמו שביארנו בהלכות דעות. ולא יסור מדרך העולם ומנהגו, שאין דבר זה אלא כדי לפרות ולרבות" (משנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק כא, י).
וגם עייני בקישור. את התשובות הבאתי מפסיקות של רבנים. ומכיוון שאיני פוסקת הלכה ואינני רב (לשמחתי!) אם יש לכם רב, מנהיג רוחני, שאליו אתם יכולים לפנות לייעוץ בהיבטים הרוחניים של השאלה ששאלת, מה טוב.
.jpg)
אני במצב קשה מאוד. אני אישה דתייה הנשואה לחילוני ששומר שבת. "מסורתי" נקרא לזה. בענייני נידה הוא לא מבין ולא מעוניין לדקדק בהם, ואני כן. אני אחרי לידה. יש לי בת ובן עכשיו תודה לה' יתברך.
אבל הבעיה היא שגלולות הן סכנה בשבילי. אסור לי הורמונים. התקן יגרום לי לדימום כי בעבר לקחתי זריקה שעשתה לי דימום חצי שנה והיה לי מאוד קשה עם בעלי. נרות לא מגנים וקשה לי להחדיר דברים לאיבר. אפילו טמפון מעולם לא שמתי כי זה כואב לי. מה לעשות? אני בדרך לבלגן בשלום הבית.
אציין שבעלי יכול לעבור עבירה של "זרע לבטלה" כי אני יודעת שזה לא נראה לו חמור, והוא רוצה לקיים יחסים במשגל נסוג אף על פי שהסברתי שאסור. הכול מתוח בינינו, וכל הזמן אנחנו רבים. לא היינו חודשיים יחד כי אני מפחדת. אז מה פייר פה? הדת מפרקת יחסים בין גבר לאישה.
שלום ושמחה לאישה היקרה שפנתה,
את מתארת מצב שבו הפער בין אורח חייך לאורח חייו של בעלך קשה לגישור, אך לא בלתי אפשרי. נראה לי כי החיכוכים על הרקע הדתי ביניכם הם העטיפה של הקושי, והם ללא ספק מוסיפים מתח לזוגיות במשבר.
לומר שהדת היא זו שמפרקת את הזוגיות שלכם זה קל, אבל לא מסייע לטווח הרחוק. אני חושבת שלשמור על הלכות נידה, כפי שאת עושה למרות כל הקשיים שניצבים בפנייך - זה דבר כל כך גדול בפני עצמו, שאין צורך להוסיף עליו תחושת אחריות לכן-או-לא הוצאת זרע לבטלה של בעלך.
בהיותנו עושי תשובה מדי יום ביומו, אנו עמלים כל כך קשה להתקרב לה' יתברך, וזה ממלא אותנו עד כי אין, ולא אמורה להיות לנו יכולת או שליטה או אחריות על תהליך התשובה של אדם אחר, קל וחומר אדם בוגר, ובן-בנו של קל וחומר אדם שיש לו מושג בענייני דת ואינו בבחינת "תינוק שנשבה".
לכן, אני מציעה לך לשחרר את המקום הזה של תחושת האחריות על מה שעושה בעלך עם זרעו. אני מאמינה שעצם השחרור הזה מצדך יעשה לכם המון טוב בטווח הקצר והארוך.
לגבי אמצעי מניעת היריון, בוודאי יש אמצעים שבהם תוכלי להשתמש. אם את מעוניינת לשמוע עליהם, את מוזמנת להתקשר אליי, כדי שאוכל להמליץ לך על מה שיראה לי מתאים בהתאם למה שיעלה בשיחה. למשל עניין הכאבים. אין טעם לפתוח אותו במיילים.
גם בעניין המשגל הנסוג - עם אופציה של חדירה ללא שפיכה כלל, יש על מה לדבר, אולם הדבר הנכון ביותר כרגע הוא להתמקד בצרכים ובאפשרויות שלך, ולהניח לבן זוגך, שיש לשער שמפאת הפגיעות הנוכחית שלו, לא ישמח לשתף פעולה ללא טיפול זוגי מסודר, ואולי בכלל לא.
אני מציעה לך לפנות לטיפול מיני, ולפנות לרופא נשים לבירור נושא הכאבים. אין סיבה שתחושי כאבים דווקא כשאת נוגעת בעצמך בעדינות ובקצב שלך, ולא תכתבי כלום על כאבים בזמן קיום יחסים.
אני מציעה לך לפנות לייעוץ זוגי, גם אם תלכי לבדך ובעלך לא יסכים להגיע. אם תרצי אברר לך אופציות באזור מגורייך, ובהתאם למצבך הכלכלי.
יש לך המון עבודה... אז בהצלחה, ושתהיה לך המון שמחה.
לפנייה לכתב/ת 
