ביהמ"ש חייב אב לחסן את בתו נגד חצבת

אם לבת 12 הגישה בקשה דחופה לבצע את החיסון חרף התנגדות בעלה לשעבר, שטען שהוא חושש מתופעת לוואי. השופט שקד הסכים עם האימא

עו"ד מירב בלאיש | פסקדיןפורסם: 20.02.19 , 12:48

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קיבל בקשה דחופה של אם לבת 12 לאפשר לה לחסן אותה נגד חצבת, בניגוד לדעתו של אביה. השופט יהורם שקד קבע כי האם תוכל להביא את בתה לחיסון גם עם חתימה שלה בלבד. "עיון בהמלצות משרד הבריאות מעלה כי למניעת הידבקות במחלה ולהבטחת טובתם של קטינים בפרט והאוכלוסייה בכלל, יש להתחסן", כתב.

ההורים נישאו ב-2006 והתגרשו ב-2010 לאחר שבית המשפט אישר הסכם גירושים. בינואר האחרון פנתה האם לבית המשפט בטענה שהאב מסרב בכל תוקף לחסן את הבת, חרף התפרצות מקרי חצבת רבים לאחרונה. האם סיפרה כי כשהייתה תינוקת, בתם חוסנה בכל החיסונים הדרושים למעט החיסון לחצבת, מאחר שבאותה עת הדבר "לא נראה הכרחי", ולא בשל התנגדות עקרונית או אידיאולוגית.

יומיים לאחר הגשת הבקשה הגיש האב את תשובתו שבה עמד על התנגדותו. בין היתר הוא טען שאין סיכון שהבת תידבק, וכי אין סיבה לבהילות היות לא מדובר במגיפה כפי שטוענת האם. לדבריו החיסון יחשוף את בתם לתופעות לוואי כגון חום ושיעול, מה גם שהבת עצמה אינה מעוניינת להתחסן.

פסק דינו של השופט שקד כלל הפניות רבות לאתר משרד הבריאות, שבעזרתן פירט את הסיבוכים שהמחלה עלולה לגרום, עד כדי מוות, ואף הזכיר כי מדובר במחלה הזיהומית המדבקת ביותר. על סמך זאת הובהר כי אכן קיים סיכוי וסיכון שהילדה תידבק במחלה – סיכון הגבוה ב-90% מהסיכון של אדם מחוסן הנחשף למחלה, ואשר ניתן למניה כמעט מוחלטת לאחר החיסון.

כמו כן הסכים השופט עם האם כי מדובר בעניין בהול לנוכח העלייה הדרסטית במספר הנדבקים במחלה בישראל בתקופה האחרונה. הוא ציין כי לפי משרד הבריאות, תופעות הלוואי הכרוכות במתן החיסון הן בדרך כלל "קלות, אינן מסוכנות וחולפות". לפיכך נקבע כי בהיעדר הוכחה משכנעת לטענות האב או חוות דעת סותרת מטעמו, יש לדחות את עמדתו.

בתוך כך השופט העיר שכפי שניתן לטעון שלא כל מי שלא יחוסן יחלה בחצבת, ניתן גם לטעון שלא כל מי שיחצה כביש כשעיניו מכוסות - יידרס. "כפי שחציית כביש בעיניים מכוסות תיחשב כפעולה בלתי אחראית בעליל, שיש בה להעמיד בסיכון בלתי סביר את שלומו של האדם, כך מניעת חיסון מפני מחלה קשה כחצבת, אף בה יש להעמיד בסיכון בלתי סביר את שלומו של הקטין", כתב.

באשר לטענת האב שלפיה בתו מסרבת להתחסן, הבהיר השופט כי בהתחשב בגילה ובטיב העניין, עמדתה אינה יכולה להוות שיקול, ואף אין להציב אותה בתווך של הקונפליקט שבין הוריה.