"רוב הפונים למשרות בכירות הם גברים, וזה מקשה לבחור באישה"

לפני כשלוש שנים קיבלה גלית צוקר, מנהלת משאבי האנוש הגלובלית של סודהסטרים, שיחה מקודמתה בתפקיד שהציעה לה להיכנס לנעליה. צוקר, אחת המנהלות הבכירות באמדוקס, השיבה שאין סיכוי מאחר שהיא בתפקיד מספק ומתגמל.

סקר: שליש מהנשים סבלו מהטרדה מינית במקום העבודה

לא משתלם להיות אישה משכילה: "המעסיקים צריכים לפתוח את הראש"

"אבל היא התעקשה שאיפגש עם דניאל (בירנבאום, מנכ"ל ויו"ר סודהסטרים, י.ו) וכשהייתי בדרך לסיור מנהלים בהודו, דניאל הגיע לשדה ונפגשנו. כמעט איחרתי לטיסה. ישבנו שעתיים לשיחה מרתקת, והודעתי שאני לא יכולה לעזוב את אמדוקס, אחרי שככה משקיעים בי. כשחזרתי דניאל התקשר, אמר שהוא נדלק ושהוא מבקש שאקח את התפקיד".

>> לסיפורים הכי חמים במדור כלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

גלית צוקר, מנהלת משאבי אנוש גלובלית בסודהסטרים(צילום: הרצל יוסף)

מה עשית?

"אי אפשר לעמוד בפני הקסם של דניאל, והחלטתי ללכת על זה. בסביבה חשבו שהשתגעתי, אבל משהו באינטואיציה אמר לי שכדאי. באמדוקס התמקדתי באסטרטגיה, וכאן באנשים - מה שאני הכי אוהבת לעשות".

צוקר הגיעה לחברה במשבר, אבל המצב התהפך ובדצמבר 2018 נרכשה סודהסטרים על ידי ענקית המשקאות פפסיקו ב-3.4 מיליארד דולר. "ידעתי על התרקמות העסקה עם שובו של דניאל מלונדון, שם פגש את מנכ"ל פפסיקו. זו הייתה תחילת הדרך, ורק אני ועוד שניים בהנהלה עורבנו בסוד. עד שהעסקה יצאה לפועל ידעו עליה שבעה אנשים מההנהלה הבכירה".

מה את זוכרת מהמו"מ?

"בעיקר את הפגנת המנהיגות של דניאל והתעקשותו שהמפעל יישאר בישראל, כמו את הדאגה לבונוס של העובדים על חשבון הבונוס שלו. הוא גרם לי להעז לדרוש יותר במו"מ. הייתי גאה שאנחנו שבעה אנשים שמנהלים עסקה מטורפת כזו מול גדודים מפפסיקו. הישראליות עבדה לטובתנו בהיבט של ריצה קדימה וקבלת החלטות מהירה תוך כדי תנועה. ביטלנו חופשות, לא היינו בבית. קשה לתאר את התחושה כשהעסקה נסגרה".

היה רגע שחששת שזה לא יקרה?

"לא, אבל היו רגעים שהרגשנו שההתעקשות של דניאל להשאיר פה את הייצור עם התחייבות ל-15 שנה מביאה לעיכובים ומשברונים, ולקחנו בחשבון אופציה שבסוף זה לא יקרה".

לפי הפרסומים, בירנבאום קיבל מעל 30 מיליון דולר, והעובדים מעל 20 מיליון דולר. הפכת לעשירה?

"אני מנועה מלהתייחס לזה, אני חתומה על חוזה אישי".

משרדה של צוקר, שהגדרת תפקידה היא Chief people officer, נמצא במטה באיירפורט סיטי, שיעבור בקרוב לכפר סבא. היא חולשת על כ-3,500 עובדים בישראל ובעולם, עם סך עלויות שכר של יותר מ-100 מיליון דולר בחודש. היא נשואה לאיש שב"כ לשעבר, שהיום מנהל פרויקטים בספורט ואבטחה, אם לשלושה (17,15,11), ובסוף החודש תחגוג 50. הם מתגוררים בכפר סבא. מגיל 16 היא מפרנסת את עצמה: "גדלתי בבית להורים לא מאוד מבוססים, ומגיל צעיר היו לי רצונות משלי לחיות את החיים. בניתי במו ידיי את הקריירה ואני גאה על זה".

היא החלה כדיילת קרקע ומנהלת בשדה התעופה, משם עברה לסלקום, אחרי תואר ראשון בכלכלה וסטטיסטיקה מבר אילן. לאחר מכן יצאה עם המשפחה לשליחות באיסטנבול, כשבעלה ניהל את הביטחון בקונסוליה: "חיינו שנתיים באיסטנבול (אני לא רואה את 'הכלה מאיסטנבול', אבל שמעתי עליה) ואז שנתיים בברלין. אנשים הזדעזעו שאני נוטשת קריירה, אבל זה בסדר לקחת פאוזה אם אתה מאמין בעצמך. ההפסקה עשתה לי טוב. בנינו מחדש את יסודות המשפחה, הבנתי שזה בסדר לתת לבן זוג אפשרות לנהל משהו, והרווחתי זמן איכות נטו עם הילדים".

בהמשך התמנתה למנהלת משאבי אנוש בחברת בזק בינלאומי, משם עברה לבטר פלייס: "היו לי שלוש שנים מדהימות, חבל שהסוף לא היה מדהים (החברה פשטה את הרגל, י.ו)". משם עברה לאמדוקס, וב-2016 החלה בסודהסטרים. "פה אני הכי מרגישה אני", היא מדגישה. "דניאל הוא לידר מיוחד, אין הרבה מנכ"לים שמרשים לעצמם להביע דעות שלא במיינסטרים".

איך זה להרגיש "צ'יף"?

"זו רק הגדרת תפקיד, בפועל זה להוביל את ה'פיפל אג'נדה'. אני מכוונת בהנהלה החלטות אסטרטגיות עסקיות לכיוון של לקחת בחשבון את האנשים, לאסטרטגיה אנושית".

את מרוצה ממספר המנהלות?

"יש אצלנו מנהלות, אבל לא מספיק. אני כל הזמן פועלת לגיוס עוד ועוד נשים לתפקידים בכירים ולשפר את המאזן, וקוראת לנשים להעז ולפרוץ קדימה. לצערי, כשאני מפרסמת משרה בכירה לגיוס, בדר"כ 80% מהמגישים הם גברים, כך שהיכולת שלי לבחור אישה מצומצמת מראש".

יש בסודהסטרים תפקיד של "צ'יף אוף קרייזינס". מה זה אומר?

"הוא מגדיר את מי שאחראי על הטירוף. זה אומר שבמקום להוציא מייל של ברכה על העסקה, הוצאנו סרטון שהמנכ"ל של פפסיקו משולב בו, שצולם במטה השמרני שלהם. כשמקבלים תביעה, למשל מקוקה-קולה, אז לא מערבים ישר עורכי דין, אלא מוציאים יח"צ בהרגשה של דוד נגד גוליית. כך גם סרטון הגיוס שערכנו עם התרחבות החברה, ששולב ב'משחקי הכס'. זה שיגעון בצד הטוב שבו, עובדה שעל כל תפקיד יש מתמודדים ממיטב חברות ההייטק, לצד כישרונות מתחום השיווק".

הפיגוע במפעל אלון בברקן לא גרם לכם לפקפק בהצלחת התמהיל של ערבים ויהודים?

"לא. אנחנו בונים מדיניות מתוך אמון. אני לוקחת בחשבון ש-98% הם בסדר, 2% ירמו אותי. בסוף רוצים לעבוד פה. 35% מהעובדים בלהבים בדואים, יש פה מעל 100 פלסטינים שמגיעים מהשטחים, ואנשים חשים בטוחים. ברהט עובדים פלסטינים על אריזות שמוטבע עליהן דגל ישראל, וכתוב שעובדים שם יחד.

יש במפעל בית כנסת ומסגד, חוגגים שם רמדאן ואת החגים היהודיים, יש תחושת משפחה. בכל פעם שאני מבקרת במפעלים ברהט ובאשקלון, שבהם עובדים פלסטינים ובדואים בצד יהודים, חרדים וחילונים, אני מקבלת הוכחה שבסודהסטרים כל יום עושים שלום ועל הדרך גם סודה. עובדינו קמים עם חיוך לעבודה".

את חוגגת 50. יש חשש מהגיל?

"ממש לא. במצבת העובדים אצלנו יש בני 18 ולאחרונה גייסנו עובד בן 64. העובד הכי מבוגר אצלנו הוא בן 76 ולא רוצה לעזוב. הוא לא פה בגלל הגיל, אלא כי הוא טוב. אני לא מסתכלת על גיל או קו"ח לפני ראיון. 30% מעובדינו מעל גיל 50 ומי שלא רוצה לצאת לפנסיה לא יוצא. השכר זהה בין נשים וגברים באותו תפקיד".

את מציינת את יום האישה?

"החזון שלי הוא שלא נצטרך אותו בעתיד, אבל היום עדיין צריך לעורר מודעות, להביא ארגונים לחשיבה איך מקדמים את הנושא. לצערי, יש כאלו שעדיין חיים בימי הביניים לגבי מעמד האישה. עלינו עוד לעבור דרך משמעותית. כל פעם שאני נתקלת בזה זה צובט אותי, ואני מחכה לרגע שזה לא יהיה. אני עושה את הבייסיק, קודם כל להביא אותן לעבודה. לאפשר לבדואית לעבוד זה המון, כי הדרך לעובדת עוברת קודם דרך ראש המשפחה. בספטמבר ייפתח במפעל 'סודה סטארט', גן דו לשוני לילדי העובדים".

כמה צריך תמיכה של בן הזוג והמשפחה כדי להיות קרייריסטית?

"יש לי בן זוג מבין ושוויוני. עם זאת, חייבים להיות שלמים עם מה שעושים ולא להגיע ממקום קורבני, ולנהל דיאלוג נכון עם ייסורי המצפון. אחרת זה משליך על הבית. מנהל טוב בעבודה צריך להיות כזה גם בבית ולמצוא פתרונות. להרבה דברים בבית אני עושה אאוטסורסינג, וכך יש לי זמן נקי עם הילדים כשאני חוזרת.

אני לא אמא שכל יום בודקת שיעורים, ואני מלמדת אותם לנהל זמן ולהיות אחראים על עצמם. המורה של בתי אמר שאחד הדברים החזקים אצלה הוא ניהול זמן נכון, ואני בטוחה שהיא לקחה את זה ממני. זמן הוא הדבר היחיד שיש לי אותו בחוסר ואין לי שליטה עליו, אני חייבת לנהל אותו נכון".

ומה עושה אישה בלי תמיכה כזו?

"אם נשים מרגישות שבני הזוג לא איתן ומונעים מהן, הן צריכות לקבל החלטות. הוריי חינכו אותי להיות עצמאית ובלתי תלויה, ואז החלטות מגיעות ממקום בריא וחזק. לא אישאר עם מישהו רק כדי שיפרנס אותי. במקביל, כשאני מגיעה הביתה אני נכנסת לתפקידי כאמא ובת זוג. כל סופ"ש מוקדש למשפחה. אני לא מתנצלת שאני אישה של מטבח, זו הבחירה שלי. אני אוהבת לבשל ולארח, וגם שולחת לדניאל תמונות מהתבשילים. זה לא מונע ממני ביום א' לחזור לנהל".

מי מרוויח יותר, את או בעלך?

"היו תקופות כאלו וכאלו, אבל אני לא חשה עליונות אם אני מרוויחה יותר ממנו".