"לא הייטקיסט, אייטישניק": עובדי הקבלן האוקראינים של ההייטק הישראלי
השכר הנמוך ומוסר העבודה הגבוה הפכו את אוקראינה ליעד אטרקטיבי עבור יזמים ישראלים המחפשים עובדים מעבר לים. איך נראים שם המשרדים, מה המקומיים חושבים עלינו והאם יחסי העבודה מקרבים בין המדינות?
"הישראלים אוהבים לשלוט בכל, אולי בגלל שהם משרתים בצבא". כך אומר ולנטיין בורנקוב, תושב קייב, שעובד עבור חברת ורוניס מהרצליה. בורנקוב הוא אחד מכ-20 אלף האוקראינים שעובדים מארצם עבור חברות הייטק ישראליות שפנו לחו"ל כדי למצוא עובדים - תופעה שרק הולכת וגדלה בשנים האחרונות.
מייסד מלאנוקס על עסקת השנה בהייטק: "המדינה מאוד תהנה מהמיזוג הזה"
פארק קיסריה יורחב בניסיון למשוך הייטק
עובדי ההייטק בישראל, גרסת 2019: מיהם ומה הם רוצים?
על אף הקשיים שמתגלים, לעיתים, בעבודה מול הישראלים, נראה שבורנקוב מרוצה למדי - עם מקום עבודה מרווח בבניין משרדים במרכז קייב שמחובר ישירות למטרו, שפים פרטיים שמכינים את הארוחות, שולחן ביליארד, תחרויות גיימינג חודשיות בין העובדים שבהן ניתן לזכות באייפון X, ומעל לכל - שכר גבוה בהרבה מהממוצע בארצו.
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
יותר ויותר חברות הייטק ישראליות פונות לחו"ל כדי למצוא עובדים - בין אם בהעסקה ישירה או במיקור חוץ. לא רק בגלל העובדה הברורה שהאוקראינים משתכרים בשכר נמוך יותר ממקביליהם הישראלים; סיבה נוספת היא המחסור החמור של כ-15 אלף עובדי הייטק בארץ, כך לפי הערכות של הרשות לחדשנות.
היעד המרכזי ביותר שאליו פונים היזמים הישראלים הוא, כאמור, אוקראינה. לפי סקר שערכה רשות החדשנות בשנה שעברה, 45% ממיקור החוץ הישראלי נעשה במדינה המזרח-אירופית. 16% פונים לארה"ב, 10% לרוסיה, 10% להודו והשאר ליעדים אחרים בעולם.
"אם לא אנחנו, זה יהיה האמריקנים או האירופאים"
לפי בית התוכנה הישראלי Allstars-IT, שמתמחה בשירותי פיתוח תוכנה ומיקור חוץ ופתח את המרכז בקייב שבו עובד בורנקוב, היקף הייצוא של תעשיית ה-IT באוקראינה גדל בכמעט 3,000% מאז תחילת שנות האלפיים. כלומר, מ-110 מיליון דולר ב-2003 ל-3.6 מיליארד דולר ב-2017. הכינוי המקובל במדינה ל"הייטק", אגב, הוא IT - ולכן מי שעובד בתחום מכונה בשפת הרחוב "אייטישניק".
במדינה המזרח אירופית, שמאז מהפכת יברומידאן ב-2014 מנסה לפתוח את שעריה לעולם המערבי, רוצים לקדם את התעשייה המקומית - ולהגדיל את מספר העובדים בתחום פי עשרה בתוך כמה שנים. כדי להגשים מטרה זו, המדינה מטילה מס הכנסה נמוך ביותר, בשיעור של 5%, ומעודדת חינוך טכנולוגי מגיל צעיר. באוקראינה יש כיום כ-172 אלף אנשי תוכנה - והמספר צפוי רק לגדול.
בישראל לא מסתכלים על התופעה הזו באור שלילי. בדו"ח הרשות לחדשנות צוין כי לטווח הקצר לכל הפחות יש לכך השפעה חיובית - שכן היכולת להעסיק עובדים מחו"ל כאשר בארץ יש מחסור, מונעת מהחברות הישראליות לעבור לחלוטין למדינות אחרות. עם זאת, נכתב בהמשך הדו"ח כי "ברור שאם המשרות הללו ימולאו בישראל, הדבר יטיב עם הכלכלה הישראלית".
"אם אנחנו לא היינו נכנסים לאוקראינה, האמריקנים או האירופאים היו עושים את זה", מדגיש שלמה עמר, מייסד Allstars-IT ומי שמנהל את פעילות החברה באוקראינה. "לפחות כך שדרת הניהול ישראלית, ובסופו של דבר, כשהטאלנטים מגיעים לסוף המסלול, הם נשארים באזור הישראלי".
לפי עמר, אוקראינה הפכה ליעד נחשק עבור ישראלים - לא רק בזכות העבודה הזולה יותר, אלא גם בזכות מוסר העבודה הגבוה של האוקראינים והעובדה כי אזור הזמן זהה לארץ - מה שמקל על התקשורת המרוחקת. גם הגישה לאוקראינה נוחה, ויזם ישראלי יכול להגיע אליה בטיסה שאורכת כשלוש שעות, להיפגש עם העובדים האוקראינים, ולחזור לישראל כבר באותו היום.
על אף פערי השכר, אומר עמר, המתכנתים האוקראינים חיים ברמה גבוהה, שכן יוקר המחייה בארצם הוא כרבע מזה שבישראל, ובנוסף המיסים נמוכים בהרבה. לדבריו, מתכנת בכיר מרוויח בין כ-5,000 ל-6,000 דולר לחודש, בעוד שבארץ הוא ירוויח בין 25 ל-35 אלף (כ-9,700-7,000 דולר). "החיים פה בהייטק הם הטופ אוף דה טופ", הוא מדגיש.
"האוקראיני רוצה לכתוב ולא לעשות תחזוקה"
גם באוקראינה מורגש מחסור בעובדים המקומיים, אף שבכל שנה יוצאים לתעשייה 23 אלף בוגרי הנדסה מכ-400 המוסדות שמספקים התמחות טכנולוגית. "על כל אוקראיני יש חמש עבודות", אומר עמר ומציין כי גם דרישות המקומיים לא עוסקות רק בתנאי עבודה טובים.
"מה שהכי מעניין את האוקראיני זה איזה סוג של עבודה הוא מקבל. הוא רוצה לכתוב ולא לבצע עבודות תחזוקה. הוא רוצה לעבוד עם טכנולוגיות מעניינות. אחר כך הוא מחפש שכר ואז יציבות", מסביר עמר. נקודה רביעית, לדבריו, היא החשיבות לגבי עבודה עם חברות בעלות שם מוכר.
בסיור עיתונאים שנערך במשרדי החברה בקייב, נראתה ההשקעה בסביבת העבודה של האוקראינים, שמטרתה ליצור אווירה "ביתית ונוחה", לדברי עמר. "בשבילי, מבחינה מקצועית חשוב מאוד שיהיו הטבות כאלו", מספרת אחת העובדות, דריה גוליאקינה, שציינה כי מקום העבודה הקודם שלה הייתה חברה בינלאומית גדולה ומוכרת - אך המשרדים שפתחה בקייב היו מרוחקים מאוד ממרכז העיר.
לדבריה, "זה מאוד חשוב שיהיה מקום עבודה טוב בבניין משרדים טוב, כך שזה ייראה מאוד מושך למקצוענים. אולי לג'וניורים ב-IT זה לא מאוד חשוב, אבל כשאתה מתפתח אתה רוצה לקבל תנאים ואטמוספירת עבודה טובים יותר".
פוש לידידות בין המדינות
בסיור נכח גם שגריר ישראל באוקראינה, יואל ליאון, שהגיע לשוחח עם העובדים המקומיים. ליאון מברך גם הוא על מיקור החוץ לאוקראינה, ואומר כי המגמה מחזקת את שיתוף הפעולה בין המדינות. לדבריו, "ההיכרות האישית בין צעיר אוקראיני לחבר'ה בארץ נותנת פוש לידידות בין המדינות. נוצר קשר אישי שעוזר גם למאבק באנטישמיות".
לדבריו, הוא מקווה שהסכם הסחר החופשי בין המדינות, שנחתם בינואר האחרון ועוסק בסחורות ובמכשור רפואיף יורחב גם למתן שירותים. זאת כדי לחזק את שיתוף הפעולה בתחום ההייטק.
ליאון התייחס גם למתיחות שהתגלתה בין ירושלים לקייב, בעקבות סירוב הכניסה של אוקראינים רבים לישראל - והסירוב המקביל של אוקראינה להכניס לשטחה ישראלים. לדבריו, ממשלות שתי המדינות מודאגות מהמצב ופועלות למציאת פתרון למשבר, אך הדגיש כי "אין סכסוך בין ישראל לאוקראינה. אנחנו ביחסים נהדרים".
"בישראל יקר מאוד"
אז איך בדיוק מתנהלת העבודה בין העובד האוקראיני לישראלים בארץ, וכיצד מגשרים על פערי השפה והתרבות? אם נחזור לבורנקוב מתחילת הכתבה, העבודה והתקשורת לא תמיד קלים, לדבריו. הוא מספר כי לפני שהחל לעבוד עם ורוניס, היו לו חששות בעקבות ניסיון קודם בעבודה עם חברה ישראלית אחרת.
לדבריו, בעבודה ההיא הוא חווה הרבה מיקרו-מנג'מנט מהצד הישראלי. "למה לעשות את זה אם אתם מאמינים בנו?", תהה. עם זאת, הדגיש כי בעבודה הנוכחית שלו התקשורת קלה יותר - בין היתר בעקבות עובדת מיוחדת בחברת כוח האדם הישראלית, שתפקידה לגשר על הפערים בין האוקראינים לישראלים.
"הם מסבירים את הציפיות שלהם ואנחנו מסבירים את הציפיות שלנו, ומצאנו איכשהו את דרך הזהב. היא עוזרת לנו להבין את המנטליות הישראלית", הוא אומר. כדי לשפר ולייעל את העבודה, בורנקוב אף נסע ארצה כמה פעמים ולמד עברית. "בישראל מאוד יקר", הוא מתאר בתמציתיות את החווייה שלו בארץ.
אחד הישראלים שזיהו את הפוטנציאל בשוק ההייטק האוקראיני הוא ערן לסר, מנכ"ל משותף לשעבר בג'ון ברייס, חטיבת ההדרכה של מטריקס. לסר הקים לפני כשנה וחצי בקייב מרכז הכשרה בשם DAN.IT. "קייב היא בעצם בית הגידול והפיתוח של אוקראינה", אומר לסר בביקור במרכז שלו. "עבודות מגיעות לפה מכל העולם. ישראל תופסת נתח יפה, ואנחנו עושים הרבה יותר רעש".
לסר סבור כי לא ניתן לפתור את המחסור החמור במתכנתים בישראל. "אין סיכוי למלא את המחסור הזה. כשמדברים על חרדים וערבים, זה טיפות בים", הוא מבהיר. לדבריו, ללא העסקת העובדים מאוקראינה וממדינות אחרות, "קטר הפיתוח של ההייטק ייעצר. אין כוח אדם. אם את עכשיו חברה באזור תל אביב ורוצה לגייס - אי אפשר, אלא אם כן את גוגל שמשלמת 80 אלף שקל שכר. להם אין שום בעיה. אבל ל-95% האחרים שחיים מהרגע לרגע, עלויות השכר בארץ מטורפות. זה לא סביר. ואין לזה סוף".
אף שלדברי לסר הגיל הממוצע של האוקראינים שבאים ללמוד אצלו תכנות נע בין 28 ל-30 - רבים מהם בעלי תואר אקדמי שמעוניינים לעשות הסבה להייטק - בפינת המגדל שבו ממוקם מרכז ההכשרה, אל מול הנוף המרהיב של נהר הדנייפר והפסל הענק אמא מולדת, פגשנו את דימה, תלמיד תיכון מחונן בן 14. דימה לומד במרכז ההכשרה הישראלי ג'אבה סקריפט בקבוצת לימוד בת 25 איש. "אני הכי צעיר שם", הוא מספר. לדבריו, הוא לא שמע על החברות הישראליות שנוהרות לאוקראינה, אך באותה נשימה הוסיף כי הוא לומד בבית ספר טכנולוגי של רשת World-ORT בקייב.
"הישראלים מגניבים"
במהלך הסיור בעיר ביקרנו גם באוניברסיטת מוהילה שברובע ההיסטורי של קייב, פודיל. אנטון שבינסקי מלמד עיצוב והנדסת תוכנה במוסד, ומספר כי הוא רואה יותר ויותר חברות ישראליות שפותחות מרכזים במדינה. "העובדים האוקראינים חרוצים. הם לא חוששים ללכלך את הידיים. הם כנים מאוד בעבודתם ופשוט עושים עבודה טובה מאוד", הוא אומר.
שבינסקי מתאר כיצד ניגש לריאיון עבודה בחברת וויקס, שפתחה מרכז משלה באוקראינה: "מאוד התעניינתי בגלל חבר שלי שעבד שם". אף שבסופו של דבר לא החל לעבוד בחברה, הוא מספר כי בריאיון העבודה שנעשה לו "ראיתי משהו מדהים. זה היה אחד הריאיונות הטובים ביותר שהיו לי. התחברתי מאוד לגישה שלהם לפיתוח המוצר והארגון שלו. זה לא כמו בחברות אחרות, בגלל זה הם מגניבים", הוא מסכם.
הכותב היה אורח של חברת Allstars-IT באוקראינה
לפנייה לכתב/ת 
