המזונות הופחתו: אב ניצח את חזקת הגיל הרך

אבא לשניים, שאחד מהם בן פחות מ-6, יחלוק משמורת משותפת וישלם לאשתו לשעבר רק 2,500 שקל בחודש. השופט: הילדים גרים גם אצלו

מערכת פסקדיןפורסם: 19.03.19 , 23:21

בית המשפט למשפחה בירושלים התיר לאחרונה לפרסום פסק דין משמעותי שבו נקבע כי אב לשניים – אחד מהם מתחת לגיל 6 – יחלוק משמורת משותפת עם האם וישלם מזונות כוללים של 2,500 שקל בלבד. מדובר בסכום נמוך בהתחשב בכך שלפי ההלכה, האב עדיין חייב לספק את מלוא צרכיו של הילד הקטן, מה גם שהכנסת האם נמוכה משלו משמעותית.

ההורים אמנם הגיעו להסכמה עקרונית שלפיה הסדרי השהות עם האב יתקיימו פעמיים בשבוע ובכל סוף שבוע שני, אבל נחלקו בעניין הגדרת המשמורת: האב טען באמצעות עו"ד ניר כחלון שהיא צריכה להיות משותפת, ואילו האם, שיוצגה על ידי עו"ד מרים סרגוסי, דרשה משמורת בלעדית.

דיני משפחה

ביהמ"ש הפחית מזונות: אבא הוא לא כספומט

עו"ד ורדה חקלאי | פסקדין

אב לשניים שחויב ב-2,200 שקל בחודש ביקש להפחית את הסכום בשל ניכור מצד ילדיו. השופטת בן דרור ליבל קבעה שהוא ישלם 1,000 שקל בלבד

ביהמ"ש הפחית מזונות: אבא הוא לא כספומט

בתסקיר שהגישה העובדת הסוציאלית שבחנה את הסוגיה, צוין כי בשלב מסוים ההורים נקלעו לדקדקנות יתר והתווכחו על תוספת יום אחד אצל האב. מאחר שהתרשמה ששני ההורים טובים ומיטיבים, היא המליצה על משמורת משותפת ועל חלוקת זמנים שווה.

השופט נמרוד פלקס נענה לבקשת האב שהמשמורת תהיה משותפת, אך דחה את המלצת העובדת הסוציאלית להסדרי שהות שוויוניים, והבהיר שמשמורת משותפת לא מחייבת חלוקת זמנים זהה. הוא ציין כי הוא סבור שכדי לאפשר לילדים חיי שגרה, יש להותיר את חלוקת הסדרי השהות הנוכחית, שעומדת כרגע על קצת יותר מ-60% אצל האם וכ-40% אצל האב.

ביחס למזונות כתב השופט כי אף שתשלום שוויוני בין ההורים חל רק כשהילדים מעל גיל 6, לטעמו עקרונות של שוויון מהותי בין ההורים צריכים ללוות גם החלטות בנוגע לילדים צעירים יותר. בחינת סכום המזונות הראוי, המשיך, צריכה בכל מקרה להיעשות תוך התחשבות בזמני השהות, בהכנסות ההורים ובצורכי הילדים.

לגבי הכנסות ההורים הוחלט שלא לתת משקל לעובדה שלאב יש חצי מזכויות בדירה שבה הוא מתגורר (החצי השני שייך להוריו). ראשית כיוון שהאישה קיבלה 400 אלף שקל במסגרת חלוקת הרכוש, ושנית משום ש"הותרת הנדל"ן בידיו מובילה לגידול בהכנסתו הפנויה השוטפת, ביחס אל מצב בו היה נדרש למכור את הנדל"ן". לפיכך, השופט התחשב רק בהכנסות הצדדים משכר ומקצבאות, שלאחר הפחתת הוצאות המגורים, עומדות על 7,000 שקל לאב ו-2,700 שקל בלבד לאם.

באשר לצורכי הילדים, השופט ציין כי נתוני ההוצאות שהציגה האם מעידים כי אלה קרובים למה שנקבע בפסיקה: כ-1,300 שקל לילד הקטן וכ-2,250 שקל לילד הגדול. בתוספת הוצאות מגורים העמיד השופט את הצרכים הכוללים על 4,200 שקל.

והנה, למרות פערי ההכנסות, העובדה שהילדים שוהים יותר אצל אמם וחובת המזונות המוחלטת של האב כלפי הבן הקטן, סבר השופט פלקס כי האב צריך לשלם לילדים רק מעט יותר ממחצית צרכיהם – 2,500 שקל בלבד.

הוא הבהיר כי לא התעלם מחובת המזונות המוחלטת כי אם לקח בחשבון שהאב נושא בצורכי הילד לא רק באמצעות תשלומי המזונות לאם אלא גם באופן ישיר כשהוא אצלו. בנוסף נקבע כי ההורים יחלקו שווה בשווה בכל הוצאה רפואית או חינוכית חריגה.