כחול לבן לא חתמה: הדד-ליין להסכמי העודפים חלף
הליכוד מצא פרטנר, ליברמן ובנט חתמו למרות העימותים וגם הערביות חברו - אבל המפלגה שמובילה בסקרים עלולה לאבד קולות לאחר שלא חתמה על הסכם עודפים. גם כולנו של כחלון וזהות של פייגלין לא כרתו הסכמי עודפים
המפלגה שמובילה במרבית הסקרים לא חתמה על הסכם עודפים: אתמול (ו') היה היום האחרון האפשרי לחתימה על הסכם עודפים בין מפלגות, הסכם שמאפשר למעשה להעביר קולות מאחת לשנייה לאחר ספירת כל הקולות, במסגרת חלוקת המנדטים. אבל כחול לבן בראשות בני גנץ לא חתמה עם אף מפלגה על הסכם כזה. גם כולנו של משה כחלון והפתעת הסקרים, זהות של משה פייגלין, לא כרתו הסכמי עודפים.
כל מה שצריך לדעת על בחירות 2019 במקום אחד - מתחם הבחירות של ynet
סקר "ידיעות אחרונות" : כחול לבן מובילה, גוש הימין גדול יותר
לפחות חמישה הסכמי עודפים נחתמו לקראת הבחירות לכנסת ה-21. הליכוד חתם עם איחוד מפלגות הימין, לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו פעל ללא לאות לצירוף "עוצמה יהודית" של איתמר בן גביר למפלגתם המשותפת של רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ', ובכך למנוע אובדן קולות בימין. בצד השני של המפה הפוליטית, חתמה מפלגת העבודה על הסכם דומה עם מרצ. זאת, לאחר שלפני כן חתמה העבודה עם יש עתיד על הסכם עודפים, שבוטל לאחר החבירה של יאיר לפיד לגנץ.
בחודש שעבר אמרו בכחול לבן כי "אנחנו מנהלים מגעים להסכם עודפים עם כולנו", אבל כחלון אמר כי ימליץ על נתניהו לראשות הממשלה - והחליט לא לחתום על הסכם עודפים עם כחול לבן של גנץ ולפיד.
שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן ונפתלי בנט, שרוצה להתמנות לתפקיד זה אחרי הבחירות, מרבים להתעמת במהלך קמפיין. אבל זה לא מנע מישראל ביתנו של ליברמן ומהימין החדש של שקד ובנט לחתום על הסכם עודפים. גם ש"ס ויהדות התורה חתמו על הסכם כזה, כמו ברוב מערכות הבחירות הקודמות. בנוסף נחתם הסכם עודפים בין חד"ש-תע"ל לבין רע"ם-בל"ד.
מפלגת זהות של פייגלין קיימה משא ומתן עם אחת המפלגות בנוגע לחתימה על הסכם עודפים, אך המגעים נכשלו ומשא ומתן התפוצץ. לכן הוחלט בזהות לא לחתום על הסכם עודפים. בכל מקרה, הסכם עודפים יכול להתממש רק בתנאי ששתי המפלגות עברו את אחוז החסימה.
כך מחלקים את המנדטים החסרים
הסכם עודפים הוא כאמור שיטה לחישוב המנדטים החסרים. לאחר שכל הקולות נספרים הם מחולקים בין כל המפלגות שעברו את אחוז החסימה, ביחס ל-120 חברי הכנסת. המספר השלם שיצא לכל מפלגה הוא מספר המושבים שלה. אבל תמיד נוצרים עודפים - מנדטים שלא חולקו מכיוון שלכל מפלגה יש מספר קטן מדי של קולות כדי להשלים למנדט. כאן נכנס לפעולה הסכם העודפים.
את המנדטים החסרים להשלמת 120 מנדטים מחלקים לפי חישוב המכונה שיטת "באדר-עופר", ועל פי הסכמי העודפים שחתמו ביניהן המפלגות קודם לבחירות. השיטה, שנקראת על שם שני חברי הכנסת לשעבר יוחנן באדר ואברהם עופר שיזמו אותה בשנת 1973, היא נוסחה לחישוב חלוקת המנדטים העודפים שהוכנסה במסגרת תיקון לחוק הבחירות לכנסת.
על פי הנוסחה, רואים בשתי רשימות שחתמו על הסכם עודפים כמפלגה אחת (דבר שמגדיל את הסיכוי עבור מי שחתמו על הסכם עודפים לזכות במנדטים עודפים). לאחר מכן מחברים את הקולות הכשרים שקיבלו שתי הרשימות ומחלקים אותם במספר המנדטים שקיבלו שתיהן בחלוקת המנדטים הראשונה ומוסיפים למספר שהתקבל מנדט נוסף. התוצאה המתקבלת מחישוב זה נקראת "מודד רשימה".
רשימה שלה נמצא בחישוב את "מודד הרשימה" הגדול ביותר מקבלת את המנדט העודף הראשון, וכך נמשך החישוב עד לחלוקת כל המנדטים העודפים. לגבי כל רשימה המקבלת מנדט נוסף, מתעדכן החישוב לפי מספר המנדטים החדש שלה. חישוב נוסף באמצעות נוסחה קובע מי משתי הרשימות שחברו במסגרת הסכם עודפים וזכו במנדט נוסף תזכה למנדט הנכסף. כך בסופו של דבר נקבעת החלוקה הסופית של 120 המנדטים בין רשימות המועמדים שנכנסו לכנסת.