עצמאות בגירושים? רק דרך שיתוף פעולה עם האקס
אם תדעו לשמור על יחסים מכובדים עם האקסים שלכם ולגדל את הילדים בשיתוף, ישנם סיכויים גדולים לכך שחג העצמאות שלכם ייחגג כל יום מחדש
משהו השתנה באופן שבו אנו תופסים ותופסות את הגרושים והגרושות שמסביבנו. בעבר, התווית של "גרוש/ה" היתה מעין כתם. היו המון סטיגמות על קהל הגרושים ולא היה פשוט עבורם לפתוח פרק ב' ולמצוא אהבה חדשה, על אחת כמה וכמה אם היו להם ילדים. גברים רווקים לא ששו "לקבל" גרושות עם ילדים, ונשים רווקות לא התלהבו לתת הזדמנות לגבר שיש לו תיק מזונות על הראש, ואקסית שעלולה "לשגע" אותן, וגם כששני הצדדים היו גרושים עם ילדים, עדיין היתה רתיעה מהמורכבת הכרוכה ביצירת משפחה חדשה. בקיצור, לא היה קל בעבר להיות גרושים בישראל.
אל תשנו את בן הזוג. תשנו את עצמכם
האם נידונו לחזור על טעויות העבר גם בזוגיות החדשה?
כיום, הסטטוס "גרוש/ה" כבר אינו מה שהיה פעם, ויתרה מכך, ישנם אינספור מקרים של אנשים שיצאו מזוגיות לא בריאה והצליחו למצוא מערכת יחסים מכבדת, אוהבת ומפרגנת. אין זה פלא שיש כאלה שאפילו עורכים לעצמם "מסיבות גירושים" כדי לחגוג את היציאה לעצמאות, במיוחד אצל כאלה שהליך הגירושים שלהם היה ארוך ומייגע (שלא נדבר על כך שפעמים רבות הוא גם כולל מלחמות לא פשוטות בין בני הזוג). במקרים הללו, כאשר מגיעה החותמת הרשמית מהרבנות ישנה תחושת הקלה של "הנה, זה נגמר. עכשיו אני יכול/ה לשים את העבר מאחוריי ולפתוח דף חדש".
אני מכירה מישהי שהתחנה מתוך אהבה אמיתית עם בחיר לבה. חיי הזוגיות שלהם היו מדהימים במשך מספר שנים, אך המעבר מזוג צעיר לזוג הורים לא היטיב עמם. שניהם מאוד אהבו את ילדיהם, אבל התקשו להתמודד יחד עם ההורות המשותפת. היו ריבים בלתי-פוסקים על חלוקת התפקידים בבית, חינוך הילדים והוצאות כספיות, עד שהזוגיות המדהימה ומעוררת הקנאה שלהם מהר מאוד עלתה על שרטון.
בעלה היה חוזר הביתה מהעבודה בשעות מאוד מאוחרות, והיא פחות או יותר גידלה את הילדים לבד. כך יצא שלא רק שהיא הרגישה בודדה בחוויית גידול הילדים, אלא שהיא גם התגעגעה מאוד לבעלה והרגישה בחסרונו בשל שעות עבודתו המרובות וחוסר הנוכחות שלו בבית. בסופו של דבר, הם לא הצליחו לגשר על הפערים וכל אחד הלך לדרכו. האישה, אחרי הגירושים, ממש החלה "לחיות את החיים הטובים". היא כבר לא היתה צמודה לילדיה במשך כל שעות היום, ונהנתה מאוד מהיומיים שהתפנו לה מדי שבוע לעצמה, ומסופי השבוע שבהם הילדים היו אצל אביהם.
פתאום היא הרגישה שהיא יכולה לנשום אוויר ולחגוג את החיים, וכך עשתה. היא החלה להיפגש יותר עם חברות, לבלות, ליהנות, וכל זאת תוך ידיעה שהיא והגרוש שלה מטפלים בילדים באופן מיטבי. עבור האישה הזאת, הגירושים בהחלט הפכו ליציאה לעצמאות. ולא רק היא נהנתה מהמצב החדש - גם הגרוש שלה נהנה פתאום מתחושה של עצמאות כי כבר לא היה מי שתתקשר אליו בערב ותשאל מתי הוא חוזר הביתה. החלום שלו התגשם והוא חזר להיות אדון לעצמו.
היום שניהם במקום מצוין. הם פתחו פרק ב' עם בני זוג אחרים, והם מגדלים את ילדיהם בשיתוף ובכבוד. אבל לא תמיד זה היה כך... אני זוכרת שבתום תקופת הפריחה שאחרי הגירושים, זירת הדייטינג נמאסה עליה, כל ההתלהבות שהיתה לה בהתחלה נמוגה ומצב הרוח שלה החל להיות מדוכדך. יתרה מכך, היא חגגה חג ראשון לבד בלי הילדים והרגישה בדידות איומה. בנוסף, בתקופה הראשונית שבה הגירושים היו טריים, מערכת התמיכה שלה (משפחה וחברים) היתה מאוד פעילה. החברות דאגו לצאת איתה, המשפחה כל הזמן הזמינה אותה, אבל לאט-לאט זה התמוסס, קצת בדומה לשבעה לאחר מוות שבה כולם מנחמים את האבלים מבוקר ועד ערב ואז, אחרי השבעה, כל אחד חוזר לחיים שלו.
מוסר השכל: פעמים רבות אנשים שמתגרשים מרגישים שמבחינתם היום בו נחתם הסכם הגירושים הוא חג העצמאות, וזה אכן כך במקרים מסוימים. אך גם לאחר אותו "חג עצמאות", ישנה נפילה שמאופיינת לעיתים ברגשות כמו: חרטה, בדידות, בלבול ואי-ודאות. אז למתגרשים שביניכם, אם תדעו לשמור על יחסים מכובדים עם האקסים ולגדל את הילדים בשיתוף, ישנם סיכויים גדולים לכך שחג העצמאות שלכם ייחגג כל יום מחדש. תוכלו להיות פנויים רגשית למצוא אהבה חדשה ולהתחיל פרק חדש ומוצלח יותר בחייכם.
אין ספק שגירושים הם בהחלט שינוי מטלטל ומשמעותי בחיים. הם יכולים להפוך את חייכם לטובה או לרעה. כמובן שזה תלוי באקס/ית שלכם, אבל אני מאמינה שהרוב תלוי בכם, ושאתם יכולים לבחור לנווט את הספינה שלכם לכיוון של עצמאות בריאה.
חג שמח!
הכותבת היא הראלה ישי, שדכנית למעלה מ-25 שנה ומחברת הספרים "סטטוס: בזוגיות" ו"שניים סוכר"
