המתווך תבע עמלה על מכירת דירה - ונדחה

חרף חוזה בלעדיות מכרו לבסוף בני זוג את הנכס שלהם ללא עזרה מהמתווך. הוא תבע 70 אלף ש', אבל שופטת קבעה שהוא לא היה הגורם היעיל בעסקה

מערכת פסקדיןפורסם: 13.05.19 , 21:22

בית משפט השלום בראשל"צ דחה לאחרונה תביעה על סך 70 אלף שקל שהגיש מתווך נדל"ן נגד בני זוג שלפני כשלוש שנים חתמו מולו על הסכם למכירת דירתם, אבל בסוף עשו זאת בלעדיו. השופטת כרמית בן אליעזר קבעה שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקת המכירה אף שזו נחתמה זמן קצר לאחר תום תקופת הבלעדיות.

המתווך, שיוצג על ידי עו"ד חן כהן, סיפר שביולי 2016 חתם מול בני הזוג על הסכם תיווך למכירת דירתם בבת ים. בהסכם נקבעה תקופת בלעדיות לחצי שנה, עד לתחילת ינואר 2017. לדבריו, הוא שיווק ופרסם את הנכס במגוון דרכים אך באוקטובר 2016 הודיעו לו הנתבעים שהחליטו לא למכור את הדירה וכי הם מבקשים לבטל את ההסכם. הוא נעתר לבקשה בכפוף לכך שאם הדירה תימכר לקונים שהגיעו דרכו - הוא יקבל את עמלת התיווך המוסכמת.

חוק ונדלן

קנתה דירה ואז גילתה: השירותים מנוטרלים

עו"ד דורון כורש | פסקדין

אישה שרכשה נכס בעכו גילתה רק לקראת כניסתה בעיות חמורות בצנרת. ביהמ"ש פסק שהמוכרת הסתירה את הבעיה. הפיצוי: כ-100 אלף ש'

קנתה דירה ואז גילתה: השירותים מנוטרלים

לדבריו, הוא גילה שעשרה ימים בלבד לאחר ביטול ההסכם נרשמה הערת אזהרה, כלומר הדירה נמכרה. בנסיבות אלה הוא דרש את הפיצוי המוסכם בתוספת מע"מ, סך של כ-70 אלף שקל.

בני הזוג, שיוצגו על ידי עו"ד יצחק אגר ועו"ד ליאור ברקנפלד, סיפרו שמראש פרסמו את הדירה למכירה באופן עצמאי. בעקבות זאת יצרה איתם קשר אישה שהציגה את עצמה כמי שעובדת עם המתווך. הם לא היו מעוניינים בהסכם תיווך אך לאחר "מכבש לחצים" נעתרו להפצרות וחתמו על ההסכם.

הם הוסיפו כי המתווך והעובדת התנהלו בצורה לא מקצועית ולא רצינית והביאו מעט מאוד קונים פוטנציאלים. בעקבות זאת הם התקשרו כבר בספטמבר 2016 לעובדת והודיעו לה שהחליטו להמתין עם המכירה ולבטל את הסכם התיווך. בפועל הסכם הביטול נחתם רק חודש וחצי לאחר מכן, בעקבות דחיות של התובע.

כמה ימים לאחר מכן הגיע אליהם קונה ששמע על הדירה מקרובת משפחה שלו. אותה אישה ראתה את הדירה לפני שנחתם הסכם התיווך. הקונה היה מעוניין בדירה והסכים למחיר כך שהעסקה נחתמה בתוך כמה ימים. הם סיכמו שהעסקה נחתמה ללא קשר לפעולות התיווך של התובע והוא אינו זכאי לעמלה.

השופטת כרמית בן אליעזר הבהירה כי אחד הקריטריונים לזכאות מתווך לעמלה הוא היותו "הגורם היעיל בעסקה". כשמדובר במתווך בלעדי, קיימת חזקה הניתנת לסתירה שהוא היה "הגורם היעיל" ביחס לעסקה שנחתמה בתקופת הבלעדיות.

במקרה זה, לנוכח סמיכות הזמנים בין תום תקופת הבלעדיות לבין מועד חתימת הסכם המכר, ניתן להניח כי החזקה קיימת. ואולם, בני הזוג הצליחו לסתור אותה ולהוכיח שהתובע לא היה הגורם היעיל בעסקה.

הקונה חיזק את גרסת הנתבעים והעיד שנודע לו על הדירה מפי בת דודתו במפגש משפחתי. כמו כן, מהראיות עלה שלמתווך לא הייתה כל תרומה ליצירת הקשר בין הקונה לבין הנתבעים. אין גם בסיס לקביעה שהנתבעים פעלו כלפיו בחוסר תום לב שכן הם הפסיקו את ההתקשרות מולו לנוכח חוסר שביעות רצונם מתפקודו. בנסיבות אלה נדחתה התביעה והמתווך חויב חייבה בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 7,500 שקל.