"אנחנו לא מתעסקים בפוליטיקה, החומוס שייך לאלוהים"

(צילום: ירון ברנר)

לא מעט אומץ צריך בשביל לצאת למסע כזה כמו שאריאל רוזנטל ("הקוסם") ושותפתו אורלי פלאי-ברונשטיין, עשו. וזה לא רק כי הם נגעו בקודש הקודשים של המטבח הערבי והישראלי - החומוס, שסביבו סוער הדיון למי הוא בעצם שייך. האומץ שלהם מתבטא במסלול הגיאוגרפי שעשו בספר בחקר גרגיר הזהב הזה; האומץ נמצא בכריכה שבה המילה "חומוס" מופיעה בשלוש שפות; בבחירה להוציא את הספר באנגלית - ולא זו בלבד אלא בהוצאה עצמית.

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך:

ריאיון עם יונס עלי, "הזקן והים"

אבל התוצאה אפילו גדולה מסך כל חלקיה: מסמך תיעודי נדיר, עשוי לעילא, שמתאר את דרך החומוס בעיניים ערביות-ישראליות.

כריכת הספר "חומוס" של אריק רוזנטל

המסע הזה לקח להם שלוש שנים. הם צירפו למסע את המעצב דן אלכסנדר והגיעו לצלמים בדמשק, שצילומים של חלק מהם מופיעים בספר בעילום שם; לקלאודיה רודן שנידבה מאמר; לסמי תמימי, שותפו של יותם אוטולונגי, שמופיע עם מאמר ומתכון; וגם אל נוף עותמנה שכתבה סיפור על סבתא שלה ועוד ועוד. כל מי שהם פנו אליו התגייס לפרויקט. זה לקח הרבה זמן, היו גם רגעים קשים, אבל בסוף יש ספר עם 70 מתכונים, מאמרים ואנקדוטות שבו משתתפים צלמים ומאיירים, שפים ומסעדנים, חוקרים ופילוסופים.

(צילום מתוך הספר)

(צילום מתוך הספר)

הספר נודד בין קהיר, עזה, יפו, תל אביב, ירושלים, נצרת, עכו, ביירות ודמשק - לבכל עיר יש את סיפור החומוס שלה, את הפילוסוף, את השף ואת המתכון של אותו אזור. יש בו גם מתכון לחומוס נגד כאב ראש, וגם שיר של משורר מוסלמי שכתב שיר על קטניות. 

כבר 17 שנה שרוזנטל מכין חומוס במסעדת "הקוסם" בתל אביב. מה שהתחיל מחנות קטנה לממכר חומוס ופלאפל, הפך במרוצת השנים לאחת התחנות הקולינריות הנחשבות ומהמבוקשות בעיר. מספיק רק להסתכל על התור מחוץ למסעדת אוכל הרחוב שלו, בשביל להבין שקורה כאן משהו אחר. רוזנטל, בדומה לאייל שני, הצליח להכניס סטייל ואווירה לתוך הפיתה שלו. המקום מעוצב בקפדנות, הפסקול שברקע עשוי לא פחות טוב מזה של מסעדות שף והביס מעל הכל.

אריאל רוזנטל(צילום: ירון ברנר)

אני מכין חומוס הרבה שנים, ועם הזמן גיליתי שהגרגירים האלה הם גרגירי זהב. כשפתחתי את המקום בתחילת שנות האלפיים התחלתי למכור פלאפל וחומוס. אמרו לי אז 'זה או פלאפל או חומוס', אבל החלטתי לצאת מהשבלונה ולעשות גם וגם, כי בעצם שניהם מאותו חומור גלם. שמתי לב שישראלים - פולנים ומרוקאים, מוסלמים ונוצרים - כולם אוהבים גרגירי חומוס. ואז תיירים התחילו להגיע ואני רואה שהם אוהבים את זה. תיירים מגיעים משדה התעופה ישירות לכאן בשביל לאכול חומוס. לא יכולתי להתעלם מהפלא הזה. מה גם שאף אחד לא שם את החומוס בקדמת הבמה. זה התחיל לבעבע בי כמו סיר גרגירים על פתילייה".

מסעדת "הקוסם"(צילום: ירון ברנר)

יש שיגידו מה אלה עושים כזה עניין מחומוס, בסך הכל פיתה שבאים לתקוע כשרעבים.

"גיליתי שב'קוסם' החוויה רחבה וזה לא רק לסגור פינה עם פלאפל. כאן אוכלים חומוס כחוויה, תרבות ובילוי. אנשים באים ליהנות, לשתות בירה. שאלתי את עצמי - מה אנשים רוצים היום? והתשובה שלי הייתה - כמה דקות של אושר ונחת. אז גם נולד הרעיון שלי לעשות ספר שהוא גם ספר בישול גם ספר אומנות וגם ספר היסטוריה".

למסע הזה הוא צירף את החוקרת, העורכת ומחברת ספרי הבישול אורלי פלאי-בורנשטיין. השניים הכירו בשנת 1995 בבית הספר "תדמור" ונשארנו ידידים. יום אחד, לפני כמה שנים, היא הגיעה לאכול ב"קוסם" והוא הציע לה לכתוב יחד ספר על חומוס, ואז התחיל המסע שלהם. לתוך זה הוא חיפש לצרף מישהו לא מתחום האוכל, וכך הגיע לדן אלכסנדר, מעצב ישראלי בינלאומי שחי ועובד בפריז, שעם הזמן כינה אותו בתואר "מעצב חלומות".

הצצה לספר "חומוס":

"לא הכרתי לפני זה את דן. כשהתקשרתי אליו והצעתי לו לקחת חלק בזה הוא אמר שכשהוא בארץ הוא אוכל אצלי. הוא גם אמר שהוא לא עושה ספרים, ואז עניתי לו 'מצוין, גם אני לא עושה ספרים'. אחרי ארבע דקות של שיחה, הוא אמר 'אני בפנים'", נזכר רוזנטל. "התחלנו לחלום יחד על מסע אוטופי שבו הכל אפשרי. עשינו מחקרים ונחשפנו לעולם מטורף שאף אחד לא מכיר אותו באמת. הגענו לעולם הערבי, שמשם החומוס מגיע, ועברנו מעזה דרך דמשק וביירות. בתוך זה תרבות, היסטוריה, עתיד והווה היו לנגד עינינו, כי מדובר באנשים ובחלומות. יש בספר מלא סודות".

למה דווקא באנגלית?

"זה התחיל בתוך שיתופי הפעולה כי רוב המשתתפים לא מפה, ואז אמרתי שזו מתנה שמגיעה לעולם כי אני באמת מאמין שלגרגיר הזה יש כוח מאגי. יש לו רמת חלבון מטורפת ובריאה, הוא זול והוא זמין. זה לגמרי סופר פוד. חשבתי שמגיע לעולם את המתנה הזאת, לא פחות מזה".

(צילום מתוך הספר)

אתם מתכננים להוציא אותו גם בעברית?

"אני אמשיך לחלום ואגיד לך שבעצם אני מקווה שהוא יצא גם ביפנית, בגרמנית, ברוסית וגם בעברית. התשובה לשאלה הזאת היא רחבה ועמוקה. אני מקווה שהוא יצא בהרבה שפות".

איך הגעתם לעזה, ביירות ודמשק? 

"לעזה, ביירות ודמשק הגענו דרך האינטרנט. חברנו לכל מיני צלמים ואומני רחוב. בעזה, למשל, עיתונאי פלסטינאי בשם מוחמד עסא צילם לנו. בדמשק מופיעים בספר צלמים בעילום שם, שאליהם הגענו דרך אנשים שמכירים אנשים".

לא חששתם מהפוליטיקה שתזלוג לתוך כל זה? 

"אנחנו לא מתעסקים בכל הנושא הפוליטי, אנחנו לא רוצים להיות בתוך השאלה הפוליטית. זה כמו ציפור ששטה בעולם הפתוח, ככה אנחנו מסתכלים על העולם. בקוסם אני מעסיק פלסטינאים, יהודים, נוצרים וגם בחור אתיופי. זה עולם אחד גדול ללא גבולות. בסופו של דבר מדברים על אנשים ואל הלב שלהם והטעם שלהם. זה ספר שמקבץ הרבה מעבר למילה פוליטיקה ואנחנו לא מתקרבים לשם".

(צילום מתוך הספר)

כשאתה בוחר לשים את הפרק של עזה לפני הפרק של ירושלים ותל אביב, אתה כבר שם, אם תרצה או לא תרצה.

"אני לא מתעסק בלפני או אחרי. עוד מאה שנה מהיום אף אחד לא יבין את השאלה הזאת בכלל. אני לא המצאתי את החומוס, ואני מראש מודה לכל עם ועדה ולכל מי שהביא אותו וגילה אותו לעולם, זה מאכל פלא. כששואלים אותי של מי החומוס אני עונה שהחומוס הוא של אלוהים".

המתכון המנצח לחומוס

מתכון של הינד טאבוב שפית פלסטינאית המתגוררת בלונדון. המתכון לקוח מתוך הספר "חומוס".

המצרכים:

2 כוסות גרגרי חומוס מבושלים

1/3 כוס ממי הבישול שלהם

1/2 כוס טחינה

1/2 כוס מיץ לימון סחוט טרי

1 כפית מלח

אופן ההכנה:

1. מרסקים במעבד מזון את הגרגרים עם מי הבישול שלהם, עד לקבלת מחית חלקה.
2. מוסיפים טחינה, מיץ לימון ומלח.
3. ממשיכים לרסק כ-5 דקות נוספות עד לקבלת מרקם חלק לחלוטין.
   

את הספר אפשר להשיג במסעדת "הקוסם" וכאן