יזמי תמ"א נימקו את האיחור: האדריכלית מתה

תושבת חיפה קיבלה את הדירה שלה בעיכוב של כשנה וחצי. היא תפוצה בכ-50 אלף שקל ע"י היזמים, שנדרשו להסביר בביהמ"ש מה גרם לעיכוב

עו"ד יגאל (ישראל) מדר | פסקדיןפורסם: 20.05.19 , 23:25

בית משפט השלום בחיפה קבע לאחרונה כי תושבת העיר שקיבלה באיחור ניכר את דירתה אחרי פרויקט תמ"א 38, תפוצה בכ-50 אלף שקל על ידי היזמים. השופט אהרון שדה קבע שהם הפרו את התחייבויותיהם בכמה נקודות, אך הקטין את סכום הפיצוי משום שקיבל את טענתם שלפיה למותה של האדריכלית האחראית במהלך העבודה היה חלק בעיכוב.

במקור היה הבניין בן ארבע דירות. לפני כמה שנים רכש כל אחד מהיזמים דירה במבנה, ואז ופנו אל התובעת ולשכן הנוסף בהצעה לבצע פרויקט תמ"א 38. הם הבטיחו לה דירה חדשה, בטוחה וגדולה יותר. בתמורה הוסכם שהנתבעים יקבלו שטחים נוספים בבניין.

חוק ונדלן

יזמית תמ"א 38 נגד תקן החניות בהרצליה

מערכת פסקדין

עוד לפני שקיבלה היתר בנייה מיהרה "קרן ק.ר. נדל"ן" לעתור נגד הוועדה המקומית בעירייה בטענה שהתקן לא חוקי. אבל ביהמ"ש דחה אותה על הסף

יזמית תמ"א 38 נגד תקן החניות בהרצליה

התובעת ציינה שעם תחילת ביצוע ההסכם והעבודות הפרו היזמים את התחייבויותיהם. היא הצביעה בין היתר על איחור משמעותי ביותר של כמה שנים ועל כך שלא קיבלה מחסן כפי שהובטח לה.

לדבריה, היא נאלצה לפנות את הדירה בינואר 2013 והובטח לה שהבנייה תחל במרץ של אותה שנה. מועד סיום העבודות נקבע לאוקטובר 2014, אך רק במרץ 2016 היא קיבלה הודעה מהיזמים שלפיה היא מוזמנת לקבל חזקה בדירה. לטענתה, מאחר שהבנייה לא הושלמה באותו מועד, היא סירבה לקבל את החזקה והסכימה לכך רק כחצי שנה לאחר מכן.

הנתבעים השיבו שהשכנה כלל לא גרה בדירה ומדובר בנכס שלא היה מושכר אף לאחר שנמסר. הם הודו שחל עיכוב במסירה אך טענו שהדבר נבע מתוספות ושינויים שביקשה התובעת וכן מקריסת הקבלן המבצע ופטירת האדריכלית שהייתה אחראית על הפרויקט כתוצאה ממחלה.

השופט אהרון שדה דחה את טענת היזמים שלפיה הבקשות לשינויים ותיקונים מצד התובעת הביאו לעיכוב בעבודות. עם זאת הוא קבע שהתובעת דחתה את חתימתה על התוכניות יתר על המידה ויש לה אחריות לעיכוב של שבועיים. הוא הוסיף כי קריסת הקבלן ובריחתו מהארץ אכן עיכבה את ביצוע העבודות, אך אירוע זה לא אמור להשליך על הדיירים ומדובר בסיכון שמוטל על כתפי היזמים.

קביעה שונה נעשתה ביחס לפטירת האדריכלית. במקרה זה פסק השופט שאין מנוס אלא לתת את המשקל למציאות החדשה שנוצרה. לדבריו, לא מדובר בשיפוץ מינורי אלא בפרויקט ממשי שמצריך ליווי של אנשי מקצוע כמו האדריכלית שמתפקידה היה לפקח עליו. "בסיטואציה שנוצרה קשה לבוא ולומר שהיה צריך להמשיך בקצב עבודה רגיל", כתב. בהתחשב בנסיבות אלה הופחתה תקופה של חודש ימים מסך תקופת האיחור.

טענות התובעת לעניין המחסן נדחתה. השופט ציין בהקשר זה שאי קבלת היתר לבניית המחסנים הוא סיכון שנטלו הצדדים במודע. כמו כן, התובעת קיבלה "בונוס" בדמות מרפסת גדולה יותר ממה שהובטח בתחילת הדרך.

בסיכומו של דבר קבע השופט שעל היזמים לפצות על 8.5 חודשי איחור, דמי שכירות, עלויות מטבח ועוגמת נפש בסך כולל של 51,500 שקל. מסכום זה נוכו 10,500 ששולמו לתובעת לפני הגשת התביעה. עוד חויבו הנתבעים בשכר טרחת עו"ד בסך 9,000 שקל ואגרה בסך 1,000 שקל.