למה המנדט לא חזר לנשיא: שאלות ותשובות
מי מתכוון להתמודד בבחירות ב-17 בספטמבר, עד מתי יש להגיש את הרשימות, איך הן ייראו ומדוע נתניהו העדיף לפזר את הכנסת: מורה נבוכים לקראת בחירות 2019, פרק ב'
אזרחי ישראל הלכו לקלפיות ב-9 באפריל. חמישה חודשים לאחר מכן, 161 יום ליתר דיוק, ישראל שוב הולכת לבחירות. בפעם הראשונה בהיסטוריה של המדינה, יתקיימו בחירות כלליות בפעם השנייה תוך שנה, לאחר שהכנסת ה-21 פוזרה עוד לפני שהוקמה ממשלה.
יו"ר הליכוד בנימין נתניהו כשל במשימתו להרכיב ממשלה ובחר לפזר את הכנסת, במקום להחזיר את המנדט לנשיא המדינה. אחרי ההצבעה, הוא תקף באופן חסר תקדים את יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ואמר: "ליברמן הוליך שולל, עכשיו הוא חלק מהשמאל". לקראת בחירות 2019, פרק ב': אלו התשובות לשאלות המרכזיות.
מתי יתקיימו הבחירות?
הבחירות ייערכו ב-17 בספטמבר, פחות משבועיים לפני ראש השנה תש"פ. החרדים העדיפו לקיים את הבחירות באוגוסט, אבל בסופו של דבר הן ייערכו - כפי שליברמן העדיף - בחודש ספטמבר, החודש היחיד עד כה שבו ישראל לא הלכה לקלפי. המועד הסופי להגשת הרשימות יהיה ככל הנראה ב-1 באוגוסט.
לטענת ישראל ביתנו, התאריכים שהציעו תחילה הליכוד והחרדים פוגעים במצביעים החילונים, שבסוף אוגוסט עדיין נמצאים בחופשת הקיץ ובתחילת ספטמבר עסוקים בפתיחת שנת הלימודים. ליברמן איים שאם מועד הבחירות יהיה סוף אוגוסט או תחילת ספטמבר, מפלגתו תתנגד לפיזור הכנסת. בסופו של דבר, הוחלט על 17 בספטמבר, וישראל ביתנו תמכה בפיזור הכנסת.
איך התחיל המשבר?
ליברמן הכריז יום אחרי הבחירות כי יש נושא עקרוני אחד שהוא לא מתכוון להתפשר או להתגמש בו - חוק הגיוס. "לא אסכים לשנות אות או נקודה בחוק", איים ליברמן. אלא שבפועל ניהל הליכוד משא ומתן עם החרדים כדי לנסות להגיע לפשרה על חוק הגיוס, מבלי לקחת בחשבון את ישראל ביתנו.
נתניהו העריך שליברמן יתפשר על החוק בסופו של דבר ושניתן יהיה להגיע להסכמות. "נתניהו לא לקח את ליברמן ברצינות וחשב שיוכל, כהרגלו, לפתור כל דבר בדקה ה-90", אמר השבוע בכיר בישראל ביתנו. "במקום לטפל בחוק הגיוס, הוא שיגע את המערכת הפוליטית עם חוק החסינות". גם ניסיונות פשרה של הרגע האחרון לא הובילו לפריצת דרך.
למה נתניהו לא החזיר את המנדט לנשיא?
נתניהו לא היה מוכן שהנשיא יטיל את הרכבת הממשלה על חבר כנסת אחר (לצורך העניין זה יכול להיות גדעון סער מהליכוד או יו"ר כחול-לבן בני גנץ). הוא חשש שמועמד אחר יצליח להרכיב ממשלה, או אפילו ממשלת אחדות לאומית בין כחול-לבן לליכוד, וכך הוא יאבד את השלטון.
כדי למנוע את האופציה הזאת, גם אם לא נראתה סבירה, נתניהו "עיקם" את כללי הפרוטוקול והגיש באמצעות ח"כ מיקי זוהר הצעת חוק פרטית לפיזור הכנסת והקדמת הבחירות - כדי להקדים את הנשיא ריבלין.
האם זה תואם לחוק? כן. "חוק יסוד: הממשלה" קובע מפורשות שאם התקבל חוק לפיזור הכנסת - ייפסקו ההליכים להרכבת ממשלה. כך לא היה צריך נתניהו להחזיר את המנדט לנשיא, וזו הסיבה שישראל הולכת לבחירות.
האם בחירות נוספות ישפיעו על תיקי נתניהו?
ההליכים המשפטיים נגד נתניהו יימשכו כמתוכנן, בהם גם השימוע ב-2 באוקטובר. עם זאת, ההערכה במערכת המשפט היא שנתניהו ינסה לדחות שוב את מועד השימוע, בטענה שהיה עסוק במערכת בחירות ולכן לא התפנה להתכונן לשימוע כראוי.
בנוסף, המערכת המשפטית והמשטרה אינן נוהגות לקבל החלטות שעשויות להשפיע על תוצאות הבחירות העתידיות. ההערכה היא שהיועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה יימנעו בחודשי הבחירות מהצהרות ומעשים שעלולים להיחשב כנקיטת עמדה בעלת השלכות על המועמדים לכנסת או על הזירה הפוליטית.
העלות הכלכלית
קיום הבחירות צפוי לעלות למשק ולקופת המדינה כ-5 מיליארד שקלים. החישוב כולל את אובדן התפוקה במשק ואת עלות השכר הנוסף לשכירים, מכיוון שיום השבתון הוא למעשה יום חופשה בתשלום.
במשרד האוצר העריכו כי עלות של פיזור הכנסת והקדמת הבחירות נאמדת בלפחות 475 מיליון שקלים. ההערכה לא כוללת את העלות למשק הישראלי בשל יום השבתון, אך כוללת את תקציב ועדת הבחירות המרכזית ותקציב מימון המפלגות.
השינויים האפשריים ברשימות המפלגות
הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט וכן סגנו לשעבר האלוף במיל' יאיר גולן - שניהם שמות שהוזכרו בעבר כמצטרפים פוטנציאליים לפוליטיקה - יוכלו להתמודד הפעם, בניגוד לבחירות הקודמות, על פי חוק הצינון. גולן אף הצהיר בריאיון בעבר כי החיים הפוליטיים מעניינים אותו.
הליכוד-כולנו
ככלל, הרשימות שהתמודדו לכנסת ה-21 צפויות להתמודד גם לכנסת הבאה ובאותו הרכב, פרט לכולנו - שלא תתמודד כמפלגה עצמאית. שלשום אישרה מזכירות הליכוד את המיזוג עם מפלגתו של משה כחלון, שהצהיר לא פעם בעבר כי כולנו תרוץ עצמאית והוא לא יישב בממשלה תחת ראש ממשלה עם כתב אישום.
לפי ההסכם, כחלון ישובץ במקום החמישי ברשימת הליכוד ויתר מועמדי כולנו ישוריינו במקומות 15, 29 ו-35. "השיבוץ של משה ואנשיו ייתן לנו תוספת כוח. אמרתי לכם אז '40 מנדטים', אנחנו נהיה אפילו יותר עכשיו", אמר נתניהו לאחר המיזוג. נגד ההסכם הוגשו עתירות, בעקבות העובדה שהמזכירות היא שאישרה אותו, ולא מרכז הליכוד.
כחול-לבן
בתחילת השבוע סירב מספר 2 במפלגת כחול לבן, יאיר לפיד, להתחייב שיו"ר המפלגה בני גנץ יוביל אותה גם בבחירות הבאות. אבל אתמול בצהריים כבר אמר לפיד כי "אם יהיו בחירות חוזרות, בני גנץ יעמוד בראשות כחול לבן ויהיה המועמד שלנו לראשות הממשלה".
לאחר פיזור הכנסת תקף הלילה גנץ את נתניהו: "כל דבר זה להטוט. מפעילים סעיף בחוק, מפזרים את הכנסת ומחזירים את המדינה לשלושה חודשים מטורפים עם מאות מיליוני שקלים שבמקום שיושקעו בבתי חולים, זקנים, ניצולי שואה או בכל דבר אחר הם יושקעו פעם נוספת בבחירות. כל זה קורה בגלל שתי מילים - מבצר משפטי. אין שום סיבה אחרת".
העבודה
רשימת העבודה צפויה להישאר כמו שהיא, אך במפלגה יוזמים בחירות מקדימות לראשות המפלגה. ח"כ עמיר פרץ ומזכ"ל המפלגה ערן חרמוני שלחו השבוע מכתב ליו"ר הנוכחי, אבי גבאי, שבו דרשו לקיים בחירות מקדימות לראשות המפלגה בקרב חברי ועידת העבודה בתוך 30 יום. ח"כ איציק שמולי אמר באולפן ynet כי ישקול להתמודד על ראשות המפלגה.
אמש, חמש שעות לפני הדד-ליין, נחשף כי נתניהו פנה לגבאי ולחברי כנסת בעבודה, בניסיון לשכנעם להצטרף לממשלתו. שלי יחימוביץ', סתיו שפיר, שמולי ופרץ הביעו התנגדות נחרצת, ולאחר דיונים הודיעו גבאי ומספר 2 טל רוסו כי דחו את הצעת נתניהו.
מרצ
יו"ר מרצ, ח"כ תמר זנדברג, קראה הלילה לריצה משותפת של מרצ והעבודה. "בבוקר אפנה למפלגת העבודה להיכנס לשיחות לקראת ריצה משותפת בבחירות. צו השעה הוא גוש שמאל גדול ומשמעותי לצדו של מרכז", אמרה. ניסיון דומה לאיחוד נכשל זמן קצר לפני הצגת הרשימות לבחירות 2019 (פרק א').
הימין החדש
יו"ר הימין החדש נפתלי בנט החליט שהוא יתמודד שוב לכנסת, אך לדבריו הוא יעשה זאת רק אם יתאחד עם רשימות אחרות בימין כדי לא לבזבז קולות, כפי שהיה בבחירות האחרונות, אז לא עברה רשימתו את אחוז החסימה.
אתמול נפגש בנט בלשכתו בתל אביב עם מי שהייתה מספר 2 שלו, איילת שקד, כדי לדון באפשרויות הפוליטיות שלהם. לאחר השיחה האישית בין השניים, מסתמן כי בבחירות הקרובות יתמודד כל אחד מהם לכנסת ברשימה אחרת - ושקד תחבור לליכוד.
זהות
כמו בנט, גם משה פייגלין, יו"ר מפלגת זהות שלא עברה את אחוז החסימה, מתכוון לרוץ בשנית בבחירות. "מובן שזהות מתמודדת בבחירות. מרגע שהסתיימו הבחירות, נכנסה מפלגת זהות להליך מואץ של הפקת לקחים והכנות לבחירות הבאות", אמרו במפלגה. "יו"ר המפלגה פייגלין מתכוון להעמיד עצמו שוב לבחירה ומיד אחר כך יבחרו המתפקדים את רשימת המועמדים, שבהמשך תדורג בפריימריז פתוחים על ידי כלל הציבור".
לפנייה לכתב/ת 
