מועצה סירבה לפנות אשפה ותשלם 323 אלף ש'

במשך שנים נאלצה בעלת קניון בבאר יעקב לממן את עלויות הפינוי. לאחר שביהמ"ש קבע שהמועצה פעלה בניגוד לדין, החברה תבעה גם פיצויים

עו"ד האלה חמדאן | פסקדיןפורסם: 02.06.19 , 21:45

בית משפט השלום בראשון לציון חייב לאחרונה את המועצה המקומית באר יעקב לשלם כ-323 אלף שקל לבעלת הקניון "אסף סנטר", שנאלצה במשך שנים לממן את פינוי האשפה מהמקום באמצעות קבלנים פרטיים, נוכח סירובה של המועצה לעשות זאת. פסק דינו של השופט רפי ארניה ניתן לאחר שעתירה מנהלית שהגישה "אסף" נגד המועצה התקבלה ובמסגרתה נקבע כי התנערותה מפינוי האשפה הייתה מנוגדת לחובתה כרשות מקומית.

מיד כשהמרכז המסחרי החל את פעילותו ב-2007 הודיעה המועצה המקומית שלא תפנה את האשפה שלו משום שמדובר ב"אשפה חריגה". כך, במשך שבע שנים מימנה בעלת המרכז את עלויות פינוי האשפה מכיסה, עד שב-2014 הודיעה למועצה לראשונה שהתנהלותה אינה חוקית ודרשה ממנה החזרים כספיים.

משפט כללי

נפגעי הפיצוץ בעכו יפוצו כבר בהליך הפלילי

עו"ד דוד רייכרט | פסקדין

בפברואר 2014 נהרגו 5 בני אדם בקריסת בניין שנגרמה מהצתה. המחוזי סבר שהפיצוי שישלמו העבריינים ייקבע בהליך אזרחי, אך העליון חשב אחרת

נפגעי הפיצוץ בעכו יפוצו כבר בהליך הפלילי

לאחר שהמועצה דחתה את דרישתה הגישה החברה עתירה מנהלית - שהתקבלה בינואר 2016. בפסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים נקבע כי חוק העזר המקומי לא מבחין בין אשפה רגילה לבין אשפה חריגה, ולפיכך חלה על המועצה החובה הכללית לפינוי אשפה המוטלת על כל רשות מקומית. במילים אחרות, נקבע כי המועצה נהגה שלא כדין, והיא חויבה לפנות את האשפה של הקניון מעתה ואילך.

בתביעה נזיקית שהוגשה בעקבות פסק הדין ביקשה החברה מהמועצה המקומית פיצוי של כ-650 אלף שקל על הוצאות הפינוי שלה לאורך השנים. אלא שהמועצה המשיכה לטעון כי היא לא מחויבת לפנות כמויות אשפה חריגות.

לדבריה היא פעלה בתום לב ובסבירות, בהתאם לסמכויותיה, וכי התביעה להחזר כספים ששולמו לפני דצמבר 2009 התיישנה. היא ביקשה שאם בכל זאת תחויב בפיצוי, יופחת שיעורו באופן משמעותי משום שהסתמכה על הסכמת התובעת, שבמשך שבע שנים נשאה בהוצאות פינוי האשפה ללא כל טרוניה.

השופט רפי ארניה הבהיר שלא יחרוג מקביעתו הברורה והנכונה של בית המשפט לעניינים מנהליים, שלפיה כל עוד חוק העזר של המועצה לא מבחין בין סוגי אשפה שונים - אין לה כל אפשרות לחמוק מחובתה הבסיסית לספק שירותי פינוי אשפה לתושביה.

לאחר מכן קבע כי התנהלותה הרשלנית של המועצה הסבה לחברה נזקים כלכליים כיוון שהיא נאלצה לממן את הפינוי מכיסה לאחר שהועמדה בפני שוקת שבורה בניגוד לדין. עוד נקבע כי מחדל הפינוי אף גרם למטרד שסיכן את בריאות הציבור, במיוחד כשמדובר באשפה שמצטברת בסמוך לבית חולים.

השופט הבהיר כי אינו סבור שהמועצה נהגה בתום לב בהתחשב בכך שפעלה בניגוד מוחלט להלכה שניתנה כבר לפני 20 שנה וקבעה בבירור כי "שירותי פינוי האשפה מצויים בליבת השירותים שרשות מקומית חייבת ליתן לתושביה".

עם זאת הוא קיבל את טענת ההתיישנות והבקשה להפחתת הפיצוי ובהתאם קבע כי הפיצויים ייפסקו לתובעת רק מ-2010 ואילך, וכי הפיצוי על הוצאות הפינוי עד 2014 - המועד שבו פנתה התובעת למועצה לראשונה - יופחת ב-70%. בהתאם חויבה המועצה בפיצויים של 297,659 שקל בנוסף להחזר הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 25 אלף שקל.