מעצבים את דור העתיד: הכירו חמישה מורים נוספים שעלו לגמר "המורה של המדינה"

בשיתוף מפעל הפיס והסתדרות המורים

הכרנו כבר חמישה מורים שהגענו לשלב הגמר של תחרות "המורה של המדינה" , הכירו חמישה נוספים:

"אין דבר יותר נפלא מלהדליק ניצוצות של הבנה, סקרנות ושמחה אצל ילדים"

המורה למתמטיקה אולגה בן-אבי (48) מתיכון עירוני א' למדעים ולאמנויות במודיעין הופכת את המקצוע המאתגר לאהוב על תלמידיה

אולגה בן אבי(צילום: צביקה טישלר)

בן-אבי (48) הפכה בישראל למורה מוערכת למתמטיקה, ודורות רבים של תלמידים מתקשים לשכוח אותה, שנים רבות אחרי שסיימו את לימודיהם.

"תמיד אהבתי מתמטיקה ועוד בילדותי רציתי להפוך אותו למקצוע אהוב על ילדים אחרים".

"אני אוהבת את התלמידים ואת המקצוע. אין דבר יותר נפלא מלהדליק ניצוצות של הבנה, סקרנות ושמחה אצל ילדים, לעזור להם להתקדם, להעלות להם את הביטחון העצמי ולגרום להם להיות יותר שמחים ומאושרים".

"שניתן לתלמידים בסיס ורצון ללמוד, לחקור וליזום, שירכשו מיומנויות וערכים ויהיו אזרחים טובים".

"הייתה לי תלמידה שהתקבלה לכיתת מחוננים, אבל היה לה קשה בלימודים למרות היכולות הגבוהות שלה וגם מבחינה חברתית היא לא הצליחה להתחבר. היא כל הזמן רצתה לעבור כיתה. לאט-לאט התגברנו על הקשיים, והרגע המאושר היה כשהיא אמרה שהיא מאושרת, שטוב לה בכיתה ושהיא שמחה שהיא לא נשברה".

"אושר, סיפוק, הרבה כוחות וחוויות מדהימות. בזכות ההוראה אני מרגישה תמיד צעירה".

"מורים טובים ומקצועיים, שאוהבים את מה שהם עושים וידליקו אור של למידה וסקרנות אצל התלמידים".

"להיזכר כמי שהשאירה חותם כמחנכת וכמורה לערכים וידע"

רכזת החינוך החברתי והמורה למדעים נאדיה סלימאן סייף (38) מחטיבת הביניים יאנוח-ג'ת דוחפת את תלמידיה למצוינות ונחשבת לפורצת דרך בקרב בני הכפר

נדיה סלימאן סייף(צילום: צביקה טישלר)

אבי, סלימאן, היה מורה למופת 38 שנים. אני מאוד אוהבת ומעריכה אותו והוא בשבילי מודל לחיקוי. כבר מגיל קטן חלמתי ורציתי להיות מורה כמוהו, ולחנך דורות".

"בזכות האמונה שהחינוך הוא המפתח שלנו להיות אנשים טובים ומוצלחים, ובזכות השקידה, החריצות והצימאון התמידי להמשיך ללמוד ולהתפתח".

"להיזכר כמי שהשאירה חותם כמחנכת וכמורה לערכים וידע. כמן כן, לגדל משפחה מלומדת ומתורבתת שתצעד בעקבות הסבא והאמא".

"לימדתי חוג אוריגמי, קיפולי נייר, ואז אחת התלמידות שלי חלתה בלוקמיה. החלטתי לבנות עבורה יחד עם התלמידים אלף עגורי נייר, כסמל לתקווה שתצא מהמחלה, וזאת לפי האמונה היפנית. לשמחתי הילדה הזאת אכן החלימה".

מה תרם לך המקצוע?

"לפתח את היכולות שלי להכיל, לאהוב, לתמוך, לחנך וללמד".

"דגש והשקעה מרבית על הלימודים הטכנולוגיים למיניהם, יצירת אקלים חינוכי ומשמעת עצמית, והשקעה בפריפריה".

"היכולת להסתכל על תלמיד כפוטנציאל של חוזקות"

המחנך והמורה למתמטיקה אליאור כהן (33), ממקיף ה' דרכא באשקלון, גדל בשכונת מצוקה ומשוכנע שלמידה וחינוך יכולים לשנות מסלול חיים של ילד

אליאור כהן(צילום: צביקה טישלר)

"האתגר, הרצון לחולל שינוי".

"אכפתיות, קשר אישי, היכולת להסתכל על תלמיד כפוטנציאל של חוזקות. אני מאמין בתלמיד ורואה אותו כנשמה ולא כציון".

"קבלת האחר בשוויוניות, דיאלוג כדרך חיים ושהתלמידים יתרמו למדינה".

"הגיע אליי תלמיד שלא שרד בשני בתי ספר. ליוויתי אותו צמוד במשך שלוש שנים והוא סיים עם בגרות מלאה. כיום הוא משרת שירות משמעותי בצבא. מבחינתי שברנו תקרת זכוכית ועשינו את הבלתי אפשרי".

"העצמה אישית ומוטיבציה. הפכתי להורה טוב יותר".

"אנשים טובים שעובדים מהלב והחינוך בדמם ובנשמתם".

"לתת לילדי הכיתה את המקום לדבר, לפרוק, להשמיע את קולם"

המחנכת והמורה לשפה ומולדת נועה טלמור (40), מבית ספר נופי החורש באלפי מנשה, דואגת שכל אחד מתלמידיה ירגיש רצוי ואהוב.

נועה טלמור(צילום: צביקה טישלר)

 במשך שנים אחדות נועה טלמור ניהלה מרפאה וטרינרית, "אבל בשלב מסוים החלטתי שיש בי יותר. כילדה חוויתי דברים שהמורים לא ידעו עליהם והחיים התנהלו כרגיל. החלטתי שאעשה הכל כדי לדעת מה עובר על הילדים ולהיות הקול שלהם, לתת להם מענה, ועשיתי הסבה להוראה".

"מאז שהייתי קטנה תמיד התחברתי לילדים, יכולתי ליצור קשרים טובים והבנתי גם ללא מילים מה ילדים מרגישים וצריכים".

"בזכות העובדה שאני עובדת עם הלב, הילדים יודעים ומרגישים שאני אוהבת אותם ורוצה בטובתם".

"שכל תלמיד ישמח להגיע לבית הספר, כל תלמיד ירגיש רצוי ואהוב, שהוא נראה וקולו נשמע".

"תלמיד עם קושי בקבלת סמכות וחוסר אמון במערכת יצר איתי קשר אישי. הוא החל לשתף אותי מנבכי נפשו, והפך להיות מאוד משמעותי בכיתה, שותף פעיל, ותרם רבות מהידע שלו ומעולמו הפנימי. התנהגותו השתנתה ונעזרתי בו רבות".

"כשהתלמידים צומחים ומתפתחים, גם אני צומחת ומתפתחת כאדם. וכשאני רואה שתהליכים שאני עושה משפיעים לטובה, אני מאושרת ושמחה".

"אם יהיו כיתות קטנות יותר, מקצועות מגוונים יותר, לימוד יותר חווייתי ובהתאמה למה ששוק העבודה צריך היום".

"שכל ילד ירגיש שהוא אהוב ושיש לו פוטנציאל אדיר להתקדם"

המחנך והמורה לשפה וספרות ערבית מוחמד ספדי (42) מבית הספר אל מנרה בעכו מכיל את התלמידים בעלי הקשיים ודואג להראות להם את האור

מוחמד ספדי(צילום: צביקה טישלר)

"בכיתה ד' מחנכת בשם מרגלית כהן גרמה לי לאהוב את ההוראה. רציתי להשפיע כמוה על האחרים".

"בזכות היכולת להכיל את התלמידים הכי קשים. אני מהווה כתובת לכל ילד שחווה הדרה בחייו. אני שומר הסף מפני התעללות כלשהי בילדים".

"שכל ילד ירגיש שהוא אהוב, מקובל ויש לו פוטנציאל אדיר להתקדם ולהיות אדם טוב ואיכותי שיתרום לחברה".

"נפגשתי עם הורים של תלמיד בניסיון לשכנע אותם שישלחו את הבן שלהם לבית הספר. הם סיפרו לי שקשה להם להתעורר בבוקר ולהעיר את הבן, אז התחייבתי בפניהם שאני אתקשר אליו כל יום בבוקר ואעיר אותו בשיחת טלפון, וזה אכן קרה".

"להיות חלק מגיבורי התרבות בעיר שלי, להשפיע על החברה הערבית ולעצב את פניה".

"אוטונומיה ועצמאות לבתי הספר – שיוכלו לתכנן ולחנך בלי שום התערבות חיצונית, הכשרה קפדנית איכותית למורים והרחבת סמכויות המנהלים והמורים".

5 מורים נוספים יפורסמו מחר, 11.6. הזוכים בתחרות יוכרזו בטקס שייערך ב-13.6

הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

בשיתוף מפעל הפיס והסתדרות המורים