פסיקת בג"ץ שעליה דיבר אוחנה ועורר סערה - לא ניתנה מעולם
שר המשפטים אמר שבג"ץ התערב לפני רצח טלי חטואל ובנותיה ומנע הריסת בתים שבהם הסתתרו מחבלים. מתברר שמערכת הביטחון היא שהחליטה לא להרוס את הבתים
שר המשפטים החדש אמיר אוחנה, חולל אמש (יום ד') סערה כשהטיל ספק אם צריך לקיים כל פסיקה של בג"ץ, והביא דוגמה מרצח טלי חטואל ובנותיה בציר בגוש קטיף ב-2004. אך כעת מתברר שהדוגמה שהביא אינה מדויקת, וכי את ההחלטה לא להרוס את הבתים שבהם הסתתרו אז המחבלים - קיבלה דווקא מערכת הביטחון.
"טלי חטואל עליה השלום גרה בגוש קטיף", אמר אוחנה בריאיון. "היא הגיעה לציר כיסופים ונורתה על ידי מחבלים שהגיעו עד הציר. מסתבר שהמחבלים הגיעו עד לשם בחסות כמה מבנים שנבנו בפאתי חאן יונס. הצבא זיהה את המבנים הללו כסכנה ביטחונית ובג"ץ, אף שאין לו מומחיות, החליט למנוע את ההריסה הזאת".
בג"ץ לא אסר את הריסת הבתים שבהם הסתתרו המחבלים שירו על חטואל ובנותיה - כך פורסם בהארץ.
הפיגוע אירע ב-2004. חטואל, תושבת מושב קטיף שבגוש קטיף נסעה על ציר כיסופים יחד עם ארבע בנותיה ברכב: הילה (11), הדר (9), רוני (7) ומירב (2). המחבלים הסתתרו במבנים המדוברים ולאחר הירי התקרבו למכונית וביצעו וידוא הריגה בחטואל, שהייתה בחודש השמיני להריונה, ובארבע הבנות.
שנתיים לפני הפיגוע, ביקש צה"ל להרוס את המבנים הסמוכים לציר כיסופים משיקולי ביטחון. התושבים הפלסטינים עתרו לבג"ץ והשופטת אילה פרוקצ'יה נתנה צו ביניים שלפיו ניתן להרוס רק מצורך ביטחוני מובהק.
במאי 2002, חודשיים מאוחר יותר, התקיים דיון בלשכת היועץ המשפטי דאז אליקים רובינשטיין. רובינשטיין הסתייג מהריסת הבתים, אבל אפשר זאת בסופו של דבר בכפוף לפיצויים וביקש להביא זאת לתשומת לב שר הביטחון והרמטכ"ל. חשוב להדגיש כי המבנים לא נהרסו אז - בשל החלטת ראשי מערכת הביטחון.
במהלך 2004 הוגשה עתירה נוספת נגד הריסת הבתים, אך לא התקבלה כל החלטה בנושא. ביום שאחרי הפיגוע שבו נרצחה חטואל נדחתה העתירה והמדינה הרסה את הבתים.
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מתחו ביקורת חריפה על דברי השר הטרי. גם ראש הממשלה בנימין נתניהו הוציא הודעה בה הדגיש כי "החלטות בית המשפט מחייבות את כולם".
לפנייה לכתב/ת 
