האלימות הייתה קלה, האישה לא תקבל כתובה

הדיינים קיבלו את הבקשה להתגרש, אבל קבעו שהאלימות שנקט הבעל ובגינה הורשע בפלילים לא היוו את הסיבה שבגללה ביקשה האישה להיפרד

עו"ד שירן בוקובזה | פסקדיןפורסם: 23.06.19 , 07:06

בית הדין הרבני בפתח תקווה קיבל לאחרונה תביעת גירושים של אישה לאחר שהתרשם כי טענת שלום הבית של הבעל אינה כנה, ובפועל גם הוא מעוניין להיפרד. עם זאת נקבע כי האישה לא זכאית לקבל את סכום הכתובה כיוון שלא הוכיחה שנאלצה לעזוב את הבית עקב חשש מבעלה המכה: הדיין אריאל ינאי ציין כי מעשי אלימות שבגינם הורשע הבעל בפלילים, התרחשו כשנה וחצי לפני הפרידה, ומכאן שהסיבה לגירושים לא נעוצה בהתנהלותו אלא בסכסוך אחר.

האישה עזבה את הבית לפני כשנתיים והגישה תביעת גירושים וכתובה שבה טענה כי אינה מסוגלת לחיות לצד בעלה האלים והזועם, שאף הורשע בשני מעשי אלימות שביצע בה ב-2015 (דחיפה ושימוש בכוח). בגזר הדין בהליך הפלילי שניתן בעניינו נקבע כי מעשי האלימות הם ברף הנמוך והוטלו עליו עונשים הרתעתיים של מאסר על תנאי, פיצוי של 2,000 שקל לאישה ופיקוח של קצין מבחן.

דיני משפחה

הרבני: אישה בוגדת לא יכולה לבקש שלום בית

עו"ד איילת פדרו בר מימון | פסקדין

אחרי פרידה בת עשור חויבה אישה בגט. היא ערערה אבל נדחתה על רקע ראיות לבגידה מצידה, המעידות לכאורה שלא היה לה עניין לשקם את היחסים

הרבני: אישה בוגדת לא יכולה לבקש שלום בית

למרות זאת, בששת הדיונים שהתקיימו בתביעת הגירושים בבית הדין הרבני התעקש הבעל לחזור לשלום בית והצהיר על אהבתו לאשתו. אולם היא טענה שהעובדה שהסכים למכירת הדירה המשותפת במסגרת הליך פירוק שיתוף שהתנהל ביניהם בבית המשפט למשפחה מעידה כי גם הוא מעוניין להתגרש ומבין שהנישואים הגיעו לסופם.

הבעל הסביר ששיתף פעולה עם ההליך בלית ברירה משום שלא רצה לאבד את זכויותיו בנכס, אך הדבר לא מעיד בשום צורה על כך שהוא רוצה להתגרש. הוא ביקש מבית הדין לתת הזדמנות נוספת לנישואים, תוך שהבהיר כי למד מטעויות העבר וכיום הוא נמצא בטיפול ומנסה לתקן את התנהגותו. הוא ציין כי לאחר אותם שני מקרים שבהם הורשע לא המשיך בהתנהלות האלימה ואף נהפוך הוא - הפך בעצמו לגבר מוכה.

אבל הדיין אריאל ינאי דחה את טענת שלום הבית של הבעל וקבע שהועלתה "מן השפה ולחוץ", וכי הסכמתו למכירת הבית המשותף "כמוה כאמירה קולנית וברורה לפי הוא לא חפץ יותר בהמשך חיי הנישואין המשותפים, והזוגיות עם אשתו ממנו והלאה". נקבע כי מאחר שהאמת היא שהבעל מעוניין להתגרש, הוא מחויב במתן הגט "כדין בני זוג המורדים זה על זה".

עם זאת, הדיין קבע כי בניגוד לטענות האישה, הסיבה לגירושים נובעת מסכסוך הדדי ולא מהתנהלות חד-צדדית של הבעל, ולכך יש השלכה לעניין הכתובה.

נסביר כי אישה שיזמה הליכי גירושים צריכה להוכיח שהייתה לה עילה הלכתית שהצדיקה את המהלך - שכשלעצמו שולל זכאות לכתובה. לטעמו של הדיין ינאי, האישה לא הוכיחה עילת גירושים כזו.

הוא הפנה לכך שמעשי האלימות של הבעל היו מינוריים ולאחריהם הוא החל בטיפול וניסה לתקן את דרכו, ועובדה היא שהאישה המשיכה לגור עמו עוד שנה וחצי עד שעזבה.

במילים אחרות, לא מדובר במצב שבו האישה נאלצה לעזוב את הבית בעל כורחה, בשל חיים בצלו של בעל אלים ומכה. הפרידה התרחשה על רקע סכסוך שהתגלע בין הצדדים ולכן האישה לא זכאית לכתובה. פסק הדין ניתן בהסכמת אב בית הדין הרב יגאל לרר והרב בן ציון הכהן רבין.