רצח 32 יהודים בצרפת: היום חל הצום שלא הכרתם

הידעתם? כ' בסיוון החל היום (א') נקבע כיום תענית. 848 שנה חלפו מאז נרצחו 32 יהודים באשמת שווא בבלואה (Blois) שבמרכז צרפת של היום, בעקבות עלילת דם נגד הקהילה הקטנה שמנתה אז רק כמה עשרות משפחות – ומי זוכר את הנרצחים ומי זוכר את הצום. אבל האירוע המטלטל ההוא הכה גלים, הוליד תענית מיוחדת ואך פיוטים וקינות.

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >> 

קראו עוד בערוץ היהדות : 

• בריטניה: נאשם כי סיפק בשר טרף - ונמצא ללא רוח חיים
• אומה עם פוסט-טראומה של מרגלים/ דבורה זגורי
• מהזונה התנ"כית ועד הוליווד: אין שום זוהר בזנות/ פרופ' רוחמה וייס
  

דבר האסון יצא למרחוק

סיפור אסונם של יהודי בלואה השתמר בפיוטים אחדים, ובהם פיוט סליחות שחיבר רבי אפרים מבון. הוא מונה את תלאותיהם של היהודים לאורך הדורות, וביניהם גם את עלילת הדם בבלואה:

הַנָּאוָה וְהַמְעֻנָּגָה קְהִלַּת בְּלוֹיִש הַיָּפָה

הַנּוֹעָדָה יַחַד לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה לְעָדְפָה

אֵיךְ הַבְעָרָה לְחַלֵּק יָצָאתְּ וְלִטְרֵפָה

שָֹמוּ צָרִים עֲלִילוֹת דְּבָרִים בַּעֲקִיפָה

"אַתֶּם הֲמִתֶּם גּוֹי בַּנָּהָר לְהַשְׁטִיפָה"

וֶהֱבִיאוּם בַּסּוּגָר וּבַחַחִים בָּהֶם לְהִסָּגְפָה

וְעִנּוּם וְהִכּוּם דָּתָם וְיִרְאָתָם לְהַחֲלִיפָה

וְעָמְדוּ בְנִסָּיוֹן בְּמַסָּה וּבְתַבְעֵרָה וְיָקְדָה

"וזֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה" (ויקרא ו, ב). 

בפיוט אחר, של רבי הלל בן רבי יעקב מבון, מושווה קידוש השם של יהודי בלואה באופן מצמרר להכנסת כלה לחופה. מעשה הייחוד של החתן והכלה מידמה כאן למעשה ייחוד השם של אלה שסירבו להמיר דתם ומתו מות קדושים. שימו לב לאזכור של שירת "עלינו לשבח" בפי הנספים:

יַחְדָּיו שָׂמְחוּ כְּהַכְנָסַת כַּלָּה לַחֻפָּה

"עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ" שִׁבְּחוּ בְּנֶפֶשׁ כְּסוּפָה

"הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה" (שיר השירים ד, א). 

אסונם של יהודי בלואה נגע ללבבות יהודים גם בקהילות מרוחקות. קהילות יהודי צרפת וחבל הריין נקראו לציין אותו כיום תענית בעקבות פסיקתו של רבנו תם (1171-1100). רבנו תם, שנפטר בסמוך לאירוע (ויש האומרים שהוא קירב את קיצו), אמר על כ' בסיוון: "גדול יהיה הצום הזה מצום גדליה, כי יום כיפורים הוא".

כ' בסיוון - "יום מאֵרה וקללה"

לאורך השנים הִתעמעם מעט זכר אסונם של יהודי בלואה, לאחר שצרות חדשות השכיחו את הישנות. אבל כמעט 500 שנה מאוחר יותר, הצטרפו לזיכרון הדמים של כ' בסיוון גם גזרות ת"ח ות"ט (1649-1648), שבהן פרעו הקוזקים בפיקודו של בּוֹגְדָן חְמֶלְנִיצְקִי ביהודי פולין ואוקראינה ורצחו אלפי יהודים, גברים, נשים וטף.

בלואה כיום(ויקיפדיה)

שואת יהודי הונגריה

תענית כ' בסיוון נהגה בקהילות אשכנזיות עד השואה, אך דומה כי ההרס והחורבן שזרתה השואה הִקהו את היכולת לזכור אסונות קטנים יותר, ואף זכר השואה עצמו טרם התעצב בציבוריות היהודית. למרות זאת, רבני הזרם האורתודוכסי בהונגריה, שקודם לכן לא ציינו את כ' בסיוון, בחרו בו בשנת תש"ו, היינו מיד לאחר השואה, כיום זיכרון לקורבנות הנאצים בהונגריה.

עלילת דם(ויקיפדיה)

אסונם של יהודי הקהילה הקטנה בבלואה היכה גלים גם בצרפת, אשכנז וארצות הים, מאוחר יותר הורחב הצוֹם וכלל גם את יהודי אוקראינה ופולין, ובשלב השלישי היה מי שהציע לציין ביום הזה את חורבן יהדות הונגריה. ואולם בקהילות הספרדיות והמזרחיות מעולם לא צוין כ' בסיוון.

יום בלי חתונות

יום כ' בסיוון סָפַח אליו את הייסורים והאסונות אף מעבר למה שהתרחש בתאריך עצמו. דומה שפעלה כאן אותה דינמיקה שהביאה לכך שתשעה באב, יום ש"הוכפלו בו צרות", ספח אליו את זיכרונם של אסונות, פוגרומים ופרעות שאירעו במהלך מאות שנים ובתקופות שנה שונות.

עטיפת הספר(ידיעות ספרים)

• מתוך הספר "בזמן: מסעות בלוח השנה היהודי-ישראלי" (הוצאת "ידיעות ספרים")