דיכאונות ונטייה לאובדנות: "אמרו לי: לא תהיה גם דתי וגם הומו"
אמרו לו להעניש את עצמו בכל פעם שהוא חושב על בנים, הבהירו לו שזו נטייה קרימינלית תורשתית – והפילו עליו אשמה כבידה: בגיל 13 וחצי פנה שי ברמסון לארגון דתי שעוסק בטיפולי המרה – אבל חווה תקופה אפלה. דבריו של שר החינוך החזירו אותו שנים אחורה
"בתור ילד בן 13 וחצי כבר הבנתי שאני שונה, ורציתי לעשות עם הנטייה שלי משהו. רציתי להיות בסדר מבחינה דתית, בסדר עם הקדוש ברוך-הוא, רציתי להמשיך לחיות בקהילה שממנה הגעתי, רציתי להמשיך להיות דתי": שי ברמסון הוא היום סגן יו"ר "חברותא – הומואים דתיים", אבל הדרך הייתה ארוכה ורצופת קשיים בדמות טיפולי המרה שעבר כנער.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>
דברי שר החינוך, הרב רפי פרץ אתמול (מוצ"ש) בזכות טיפולי ההמרה, לקחו אותו שנים אחורה, לזיכרונות שהיה מעדיף למחוק: "אלה טיפולים שעברתי בעצמי, שחברים שלי עברו", הוא אומר בראיון לאולפן ynet, "והם גרמו לנו רק להגיע למקומות מאוד נמוכים: לדיכאונות, לאובדנות. מדובר בטיפולים שנפסלו בחוות דעת מקצועיות של האיגודים של הפסיכיאטריים והפסיכולוגיים בישראל".
קראו עוד בערוץ היהדות :
- "ביקיני זה לא שוס": טרנד בגדי הים הצנועים
- האסיר שמנסה לבטל את הוצאתו להורג בעזרת היהדות/ y+
- עלילות הרב טל בעיר הגדולה/
פרופ' רוחמה וייס
אבל בגיל 13 וחצי לברמסון לא היו את הכלים והיידע, והוא התייצב מיוזמתו בארגון דתי המציע טיפולי המרה התנהגותיים. "יש להם כל מיני פרקטיקות", הוא מתאר. "אומרים לך לקנוס את עצמך, להעניש את עצמך על מחשבה על בנים. מנסים לחפור לגבי ההורים, העבר, היחסים עם אמא ואבא. מפילים עליך את האשמה, או שאומרים לך שזו סוג של נטייה קרימינלית שעוברת במשפחה".
הוא מוסיף כי "זה כל הזמן מלווה באזהרות שאי אפשר להיות גם דתי וגם הומו; אי אפשר להיות הומו ולהיות בסדר. זה או להיות דתי ו'להיפטר מזה' - או להיות על ערום על משאית במצעד הגאווה בתל אביב. אני לא הכרתי הומואים מתל אביב, ככה שדי האמנתי למטפל שלי שזה יוביל אותי רק לבדידות ולמחלות מין ולאיידס ולאובדנות".
"דברים מסוכנים"
ברמסון טוען כי דבריו של שר החינוך מסוכנים וחסרי אחריות: "הוא מביא בדבריו לכך שמשפחות והורים יחשבו שזה לגיטימי לשלוח את ילדיהם לכאלה טיפולים או מסגרות שרק ידרדרו אותם למקומות נמוכים ורעים של אובדנות, של חוסר השלמה עצמית ושל שנאה עצמית".
אהרון שקדי (שם בדוי), מנהל הדף "וידויים של הקהילה המתמודדת" בפייסבוק, העובר בימים אלה "טיפולי המרה", לדבריו - מאמין כי יהיה קשה להוציא אותם אל מחוץ לחוק: "בסופו של דבר, מדובר בשיחה בין שני בגירים בהסכמה", הוא אומר. "אי אפשר יהיה למנוע את זה, כמו שאנחנו משוחחים כרגע בטלפון. לא תהיה לזה משמעות להשלכה ברמה העקרונית". בפוסט שפרסם בפייסבוק ביממה האחרונה, תיאר כי הטיפול שינה את תפיסתו לגבי נשים "במצב של סלידה מוחלטת".
הוא מעיד כי עבר ועדיין עובר "טיפולים פסיכולוגיים קלאסיים לחלוטין... זה לא איזה חידוש. הלהט"ב טוענים בעצמם כי הנטייה המינית והמשיכה המינית היא פלואידית, ולי התברר שטיפול פסיכולוגי עשוי לסייע בעניין הזה", אך הדגיש כי במקרה שלו לא מדובר בטיפולי "הלקאה עצמית" מהסוג שעבר ברמסון.
סגן יו"ר "חברותא" מדגיש מנגד כי הארגון מטפל במה שהוא מגדיר "ניצולים של הדברים האלה - אנשים שעוברים היום טיפולי המרה. מה שמתאר שקדי זה לא המקרה השכיח. המקרה השכיח זה האנשים שסובלים מהדבר הזה... נמשיך להילחם במטפלים שמתעללים ופוגעים בילדים".
"הייתי צריך להלקות את עצמי"
עדות קשה יש גם לנדב שוורץ, פעיל בקהילה הלהט"בית. "המטפל שלי ניסה לשכנע אותי שאבא שלי הפך אותי להומו", סיפר שוורץ, שייסד את אתר Hamara.info. "הוא גם הציע שיטת עונשים על משיכה לגברים ו'פרסים' על משיכה לנשים". לדבריו, חלק מה"מטפלים" טוענים שהמקור למשיכה המינית היא קנאה בגברים אחרים, וכן לימוד במוסדות נפרדים ללא מפגש עם נשים.
"הייתי צריך ממש לנהל יומן שבו אני עוקב באופן אובססיבי אחר הפעמים שאני חושב על גברים", מתאר שוורץ. "אם חשבתי על גבר – הייתי צריך, למשל, להכות את עצמי על היד עם גומייה, ואם הצלחתי להימנע מזה – קיבלתי פרס, כמו 'כל הכבוד'. באמת היא שאני זוכר בעיקר עונשים ופחות פרסים".
לפנייה לכתב/ת 
