עיכוב התפתחותי: מתי יש סיבה לדאגה?
הילד עדיין לא מתיישב, זוחל או הולך. אתם לא רגועים אבל כולם אומרים לכם שאתם "סתם היסטריים". כך תדעו מתי להקשיב לתחושות הבטן ומתי להתייחס למידע מהסביבה
היא הגיעה אליי לקליניקה עם תינוק חמוד בן עשרה חודשים, וסיפרה שהיא מודאגת בגלל קצב ההתפתחות שלו. הוא עדיין לא התהפך באופן שוטף, לא ניסה לזחול, לא התיישב, לא הצביע, לא עשה שלום ולא מחא כפיים. היא סיפרה לי שעוד שהיה ממש קטן הוא התקשה מאוד לשכב על הבטן וכל רכישה של אבן דרך חדשה הייתה קשה עבורו.
כשדיברה על כך עם חברות כולן אמרו לה שהיא סתם אמא היסטרית וכדאי שתוריד לחץ. את אותה תשובה היא גם קיבלה מרופא הילדים שקבע באופן חד משמעי שאין סיבה לדאגה, אבל בגלל ש"את אמא היסטרית", לדבריו, "אני אתן לך הפנייה לפיזיותרפיה".
כמעט כל אמא קיבלה מסביבתה, בשלב כזה או אחר, את התחושה שבגלל שהיא חסרת ניסיון או אולי זה האופי שלה, היא "מחפשת" סיבות לדאגה. אני מאמינה בכל ליבי שאלה שאומרים לך שהכול בסדר, עושים זאת מתוך רצון טוב לעזור לך. אבל כשהם מנסים להרגיע, הרבה פעמים החשש רק הולך ומתגבר.
עבור רבים, ההורות היא הפעם הראשונה בחיים בה הם נמצאים במצב בו אין תשובה אחת נכונה, מצב בו השליטה מעט הולכת לאיבוד ודברים רבים, נלמדים תוך כדי תנועה.
יותר מדי מידע
במציאות שאנחנו חיים בה המידע מאוד זמין. אנשי מקצוע מפרסמים מידע רב בנושא התפתחות, מתוך מטרה להנגיש להורים ידע על התפתחות התינוקות שלהם. רק לאחרונה הבנתי שדווקא המידע הרב והזמין הזה, לעיתים גורם להורים לזנוח את תחושות הבטן שלהם ולהיכנע למסר שמועבר.
הורים רבים לילדים עם עיכובים התפתחותיים מספרים לי שהם היו צריכים להילחם באנשי מקצוע כדי שיקשיבו להם ולחששות שלהם לגבי ההתפתחות של הילד, למרות שידוע שאיתור מוקדם של עיכובים התפתחותיים ועבודה בזמן אמת, עשויים לשנות את מסלול חייו של ילד.
ממצאי מחקר בהתפתחות שפה :
במאמר שפורסם לאחרונה בניו יורק טיימס אומר ד"ר פול קרבון, פרופסור עמית לרפואת ילדים באוניברסיטת יוטה: "אם הורים מזהים את הבעיות מוקדם ויכולים להביא את הילדים לבדיקה בגיל שנה-שנתיים, זה מצוין, מכיוון שישנם טיפולים מתאימים לגילאים הצעירים. אנחנו רוצים שהילדים יטופלו מוקדם ככל האפשר".
דבריו מחזקים את העובדה כי ההורים הם אלו היכולים להצביע על קשיים בהתפתחות ילדיהם או על התנהגויות מוזרות וכי אנשי המקצוע צריכים להתייחס ברצינות לדיווחים אלה ולפעול, על מנת לאתר את הקשיים ולטפל בהם מוקדם ככל האפשר.
קראו עוד:
מאחורי הקלעים של יום הולדת לשלישייה
אם לילדה מיוחדת: "יש מחיר כבד להסתרה"
חשוב לציין שד"ר קרבון מדבר על המצב בארה"ב. בישראל המעקב אחר התפתחות תינוקות הוא צמוד יותר, ולכן כאשר מבחינים בקשיים או בעיות בהתפתחות, חשוב לדווח על כך לרופא הילדים ולבדוק לעמוק מה כדאי לעשות.
קורה שמגיעים אליי הורים עם חששות וחרדות שאינם מבוססי מציאות, אלא מבוססים על חרדות שלהם, אבל המסר הוא "תקשיבו לעצמכם". עלה חשש שמשהו אינו כשורה עם הילד? גשו לבדוק ואל תפסיקו עד שהתשובות שתקבלו יספקו אתכם.
איך מיישמים בפועל את המסר הזה?
1. לסנן: זה בסדר להתייעץ עם האנשים שבסביבתכם, ובטוח שהם ינסו לעזור וכל מה שיגידו יהיה מכוונה טובה. אבל, אם בכל פעם שאתם משתפים בהתלבטויות אתם מקבלים תגובות שיפוטיות על תפקודכם כהורים, כדאי לבדוק אם הדרך הטובה ביותר עבורכם להגיע להחלטות עוברת בהתייעצות עם אותם חברים.
2. בן הזוג: מותר להסכים שלא להסכים. אם אתם חלוקים בשאלה האם ישנה בעייה המצריכה טיפול. סביר יהיה להניח כי זו אינה הפעם האחרונה שזה יקרה. הגידול המשותף יזמן לכם עוד ארועים רבים בהם תחזיקו בדעות שונות. נסו להסביר לבן הזוג את עמדתכם, ללא כעסים ומתוך הבנה שלא בהכרח תגיעו לעמק השווה, וזה בסדר גמור גם ככה.
לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
3. חיפוש מידע: אם יש לכם ספק לגבי התפתחותו התקינה של הילד אפשר ללמוד הרבה על הנושא מהמידע הקיים ברשת. עם זאת, חשוב להבין שהמידע ברשת הוא כללי ומתייחס, פעמים רבות, להתפתחות תקינה.
מידע זה אינו יכול בשום צורה להחליף אבחון אישי ומקצועי של הילד שלכם. המידע ברשת יכול לעזור לכם להגיע מוכנים יותר לפגישה עם אנשי מקצוע. כך תוכלו לשאול שאלות ולא לקחת את ההמלצות כאמת מוחלטת.
4. לקבל ולהחליט: לקבל את זה שספקות הם חלק מהעניין של להיות הורה, ולהבין שההחלטה מה לעשות במצב של ספק היא שלך. שאלו את עצמכם עם אילו מההחלטות אתם שלמים יותר. תנו לעצמכם זמן והתשובה תגיע.
5. מה הבעיה: חשוב לדעת אם יש בעיה, אך חשוב לא פחות לדעת שאין בעיה. ולכן, אם אתם מתלבטים ומרגישים לא שלמים או לא בטוחים בכל הקשור לבריאות הילד שלכם ולהתפתחותו, מומלץ לפנות לאנשי מקצוע.
אם חלילה התגלתה בעיה, אפשר יהיה להתחיל לטפל בה מיידית, ואם יתגלה שהכול תקין - זה ייתן לכם הרבה שקט נפשי ובטחון.
אפרת פינקלר, מטפלת בתינוקות ופעוטות עם קשיים ועיכובים התפתחותיים
לפנייה לכתב/ת 
