טוקיו, טייק 2: היפנים מתכננים להדהים את העולם
בהשראת אולימפיאדה פורצת דרך ב-1964, ביפן רוצים לנצל שוב אירוח אולימפיאדה כדי לשקם את המדינה מאסונות שצילקו אותה. למרות שינוי מאוחר של התוכניות וחיסכון של עשרות מיליוני דולר - הם לא מוותרים גם על הפקת אירוע שעדיין לא נראה כמותו. שנה לטוקיו 2020, פרויקט מיוחד
אם מחפשים אינדיקציה לאופן שבו משחקים אולימפיים יכולים לשנות פני עיר ולהקפיץ אותה קדימה, השינוי שעברה טוקיו בעקבות ההכרזה ב-1959 שהיא זו שתארח את האולימפיאדה של 1964, הוא דוגמה מצוינת.
האתלטים שידהימו את העולם בטוקיו 2020
בירת יפן עברה לא מעט אסונות במהלך השנים - רעידות אדמה גדולות שגבו מאות אלפי הרוגים, שריפות ענק שהשתוללו בכאוס שלאחר הרעידות האלו והפצצות בעלות הברית ב-1945 על הירושימה ונגסאקי שהחריבו שטחים נרחבים במדינה.
העיר סבלה ממחסור נואש במקומות דיור ותשתיות, בין השאר בגלל אי חידוש תשתיות הביוב, שהוביל להמצאת "עגלת הדבש" – על שם הנוזל שהיה יוצא בזמן ריקון משאיות שאיבת מי השופכין, שהצטברו מתחת לבניינים.
אלא שבתוך חמש שנים, יפן עברה מטאמורפוזה שהותירה בהלם את באי המשחקים של 1964. "מחוץ לג'ונגל של מערבלי בטון, בוץ ועץ במשך שנים, העיר צמחה כמו פרפר מתוך גולם, כשהמבנים החדשים מטושטשים בערפל של ניאון מראה שבישר על עידן חדש, חזיון תעתועים", נכתב בטיימס הבריטי.
אבל המהפכה הייתה מציאותית לחלוטין. 100 ק"מ של כבישים נסללו, הוקמה מערכת ביוב חדשה, עשרות מלונות יוקרה נבנו ונחנכה מסילת רכבת באורך 21 ק"מ (מונורייל) משדה התעופה החדש למרכז העיר. גולת הכותרת הייתה ה- "Tokaido Shinkansen", רכבת שהגיעה למהירות של 210 קמ"ש ושברה בכך את שיא העולם.
בחזית הספורטיבית, הוקמו מתקנים חדישים כמו מרכז ההתעמלות האולימפי "metropolitan gymnasium", המוכר עד היום בגלל צורתו הייחודית שמזכירה צלחת מעופפת.
לאירוח אותה אולימפיאדה היה חלק גם בהמהפכה הטכנולוגית בספורט: היא הייתה הראשונה בה נעשה שימוש במכשירי מדידה שמאפשרים דיוק ברמת מאית השנייה.
לווייני התקשורת ששוגרו איפשרו לראשונה בהיסטוריה להעביר שידור חי אל מעבר לאוקיינוס השקט, לארה"ב וממנה לאירופה. איש לא התלונן אז על מיעוט השידורים – קצת פחות מ-15 שעות של שידורים חיים (מתוכם רק 5 שעות ו-41 דקות לארה"ב).
בסופו של דבר, אולימפיאדת טוקיו 1964, הייתה, כפי שהגדיר זאת הסופר הבריטי דייוויד גולדבלט בספרו מ-2016 "המשחקים: ההיסטוריה העולמית של האולימפיאדה": "המעשה הגדול ביותר של תגובה חיובית קולקטיבית בהיסטוריה של יפן אחרי המלחמה".
והיה גם מסר ברור לעולם, שהשתקף בבחירת מדליק הלהבה האולימפית יושינורי סאקאי, אתלט בן 19 יליד הירושימה. הוא לא היה רק סמל לתחייתה מחדש של ארצו בעקבות מלחמת העולם השנייה – אלא גם תקווה לעתיד טוב יותר.
ההצלחה של האולימפיאדה ההיא הציבה רף גבוה מאוד עבור המשחקים הקרובים בעיר ב-2020. כמו עם הישגים ספורטיביים – לזכות במקום הראשון קשה מאוד, אבל לשחזר את ההישג קשה הרבה יותר.
לא הכול עובר חלק
זמן קצר לאחר הזכייה באירוח משחקי 2020, ראש ממשלת יפן שינזו אבה סייר בפארק האולימפי בלונדון עם אתלט העבר סבסטיאן קו, שעמד בראש הוועדה המארגנת של אולימפיאדת 2012. דבר אחד בלבד הטריד את מחשבתו אז: כסף.
"הוא שאל פעם אחר פעם: "כמה זה עלה? וכמה זה?'", נזכר לורד קו. "הוא אהב את הוולודרום, וחשב שהוא יפהפה מבחינה ארכיטקטונית. הסברתי לו גם את הקשיים שהיו לנו עם האצטדיון האולימפי".
אבל גם נושא המקוריות עורר דאגה אצל אבה. "הוא הצביע על מרכז המים ואמר: 'ומה עם זה?'. אמרתי לו שזה המבנה הכי יקר שלנו, אותו עיצבה האדריכלית המובילה בעולם זהא חדיד. ברגע שהוא שמע את זה, הוא החוויר: היא שזו שעיצבה גם את האצטדיון האולימפי בטוקיו".
כשאבה חזר למדינתו, הוא הורה לגנוז - ב-2015 - את תכניתה של חדיד, החלטה דרמטית ושנויה במחלוקת בעיקר בשל העובדה שעיצובה של חדיד היה גורם חשוב שסייע ליפן לנצח את איסטנבול ומדריד בדרך לקבלת הזכות לארח את המשחקים.
בנוסף, ממשלת יפן עמדה תחת גל ביקורות חודשים ספורים בלבד לפני שהבנייה החלה, מאחר והתכנון הגרנדיוזי של האצטדיון הפך אותו לאצטדיון היקר ביותר בעולם, בתקציב של 2 מיליארד דולר - כמעט כפול מהתקציב המקורי. ואם זה לא מספיק, גם עיצובו המקורי זכה לשורת כינויי גנאי כמו "קסדת אופניים עצומה", "צב" ו"מושב אסלה".
הביקורות עשו את שלהן: בדצמבר 2015 נבחרה תוכנית חלופית וזולה יותר לאצטדיון, של האדריכל היפני קנגו קומה. ההצעה החדשה הייתה של אצטדיון מקורה חלקית בהשראת האדריכלות היפנית המסורתית. הוא יועד להכיל 68,000 צופים ואפשרות להקמת יציעים זמניים על מסלולי האתלטיקה שיגדילו את תכולת האצטדיון ל-80,000 מקומות ישיבה במידת הצורך, לאירוח אירועי ענק. בשורה התחתונה, כפי שרצה אבה, המהלך חסך מאות מיליוני דולרים.
אבל כל זה לא כיפר על העובדה שתקציב המשחקים כולו הגיע כבר ל-30 מיליארד דולר, פי ארבעה מהתחזית ב-2013. נוסף על הצרות הכלכליות, נשיא הוועד האולימפי היפני וחבר הוועד האולימפי הבינלאומי, טסונקזו טאקדה נאלץ להתפטר במרץ האחרון מתפקידיו, לאחר שנחשד בשחיתות בהליך בחירת טוקיו לארח את האולימפיאדה.
החוקרים הצרפתים גילו בחקירה ההיא שהיפנים הסתירו תשלום של מיליוני דולרים לחברת ייעוץ מסינגפור כדי שתקדם את הניסיון שלהם לקבל את אירוח המשחקים. כמו כן, נטען כי טאקדה היה אחראי על תשלום שוחד לחברי הוועדה הבוחרת על מנת להבטיח את קיום המשחקים בטוקיו.
היו"ר היפני דחה את החשדות נגדו וטען כי החוזה שנחתם עם חברת הייעוץ מסינגפור היה חוקי ושלא שולם שוחד לאף גורם בוועד האולימפי הבינלאומי, אבל בסופו של דבר הוא הלך הביתה ובמקומו נבחר לאחרונה יאסוהירו ימאשיטה, האלוף האולימפי לשעבר בג'ודו, שמכהן גם כיו"ר הענף.
כמו כמעט כל אולימפיאדה, עלו טענות גם בנושא הפגיעה בזכויות אדם, לפיהן לצורך הפרויקטים השונים סולקו עשרות חסרי בית, עשרה מהם נפטרו ו-300 תושבים גורשו ממספר בנייני דיור ציבורי סמוך לאצטדיון האולימפי - ועד היום לא קיבלו מקום חלופי קבוע.
פעילים חברתיים העלו את החששות לגבי בריאות ובטיחות באתרי בנייה לטוקיו 2020, שגובו בדו"ח שפורסם לאחרונה על ידי האיגוד המקצועי העולמי של פועלי בניין, שם נטען כיצד שכר נמוך, עבודה מוגזמת וגישה גרועה לתהליכי התלונות יצרו "תרבות של פחד" בקרב פועלי בניין. על פי הדו"ח כמה מהעובדים נדרשו לעבוד 28 ימים ברציפות בפרויקטים האולימפיים.
הדברים עוררו הדים לא רצויים של העבר. לפני אולימפיאדת טוקיו של 1964, תקני הבטיחות היו כל כך נמוכים, עד שנמנו 100 מקרי מוות ו -2,000 פציעות בפרויקטים הקשורים לאולימפיאדה.
הטמפרטורות לא מפסיקות לעלות
ובכל זאת , מעל כל הצרות שנמנו עד כה, ישנה בעיה אחת שגם הוצאה של מיליארדי דולרים לא תוכל לפתור: החום הבלתי נסבל שעלול להכות ביולי-אוגוסט הבא.
מושלת העיר, יוריקו קויקה, מודה שזה הדבר היחיד שמדיר שינה מעיניה: "ברור ששינוי האקלים הוא נושא עולמי, ויש לטפל בו בכדור הארץ כולו, אבל האפשרות לטמפרטורות קיצוניות ב -2020 היא דאגה גדולה במיוחד בשבילי".
הפחדים שלה מבוססים. בשנה שעברה הכה במדינה גל חום קיצוני למשך חודש ימים, כשבשיאן הגיעו הטמפרטורות לשיא של 41.1 מעלות, הגבוה ביותר שנרשם אי פעם במדינה - וגרם למותם של 138 בני אדם.
לדברי קויקה העיר כבר מתכוננת במספר דרכים לקיץ הבאכדי להבטיח שהמשחקים יהיו נסבלים עבור הספורטאים והצופים. "אנו סוללים משטחי כביש חוסמי חום שיכולים להקטין את טמפרטורת הכביש בשמונה מעלות", היא אומרת. "כיסינו יותר מ-100 ק"מ במרכז העיר, שכוללים את מסלול המרתון. בפארקים ובאזורים רבים בעיר הותקנו מרססי מים".
אולימפיאדה שעוד לא היכרתם
לאחר התגברות על כל המכשולים, בסופו של דבר בעוד 365 יום, ייכנסו בשערי האצטדיון האולימפי אלפי הספורטאים, עשרות אלפי הצופים שיכבדו אותם מהיציעים ועוד מאות מיליונים שיצפו בטקס הפתיחה דרך מסכי הטלוויזיה ברחבי העולם.
הוועדה המארגנת, שיושבת בסמוך למפרץ טוקיו, השקיעה מאמצים אדירים בניסיון ליצור משחקים שלא נראו עד היום, ובמקביל לפתור בעיות קריטיות בעיר ואם אפשר - לצאת ברווח כספי, עם חוזי חסויות חסרי תקדים, הסכמי שידורים וכרטיסים שנמכרים כמו לחמניות.
היעד הראשון שסומן הוא "זרז לשינוי חברתי" - בעיקר על ידי שיפור עמדות ומתקנים לאנשים עם מוגבלויות ותמריצי עבודה לצעירים. מעמדה של יפן ככלכלה השלישית בגודלה בעולם, עמד בסכנה בשל מחסור חמור בידיים עובדות – אך בשנתיים האחרונות המצב השתפר ב-20 אחוזים.
עוד יעד מפתח לטוקיו 2020 היה "התאוששות" בעקבות אסון טוהוקו ב-2011, אז רעידת אדמה וצונאמי הובילו ליותר מ-10,000 הרוגים, ולמשבר בתחנת הכוח הגרעינית בפוקושימה. בשל כך, הוחלט כי תחרויות הבייסבול והסופטבול יתקיימו באזורים שנפגעו מהאסון בניסיון להחזיר דרך הספורט את החיים למקום.
ויש כמובן גם את הפן הטכנולוגי. טויוטה לא רק מתכננת להציג את המכוניות האוטונומיות שלה במשחקים – היא גם עיצבה רובוטים לאצטדיון האולימפי החדש, שיכולים לשמש בין השאר כמלצרים שייקחו הזמנות של מזון ומשקאות לצופים היושבים בכיסאות גלגלים. חברת פנסוניק יצרה חליפות כוח ממונעות על מנת לאפשר לאנשים לשאת מטענים כבדים בקלות.
עמדות לזיהוי פנים יחליפו את הבודקים בכניסות ויקבלו את פני אנשי הצוות, הספקים, המאמנים, הספורטאים וצוותי התקשורת (הקהל עדיין יצטרך להיבדק על ידי אנשים). המדליות שיוענקו לספורטאים יהיו עשויות מפסולת אלקטרונית, כולל מכשירים סלולריים. 100 הפודיומים שעליהם יעלו הזוכים כדי לקבל את המדליות ייבנו לראשונה מ-45 טון פלסטיק שנאספו מהים ומ-2,000 מכלים שפוזרו ברחבי העיר בליווי קמפיין שקרא לאנשים לתרום את הפסולת שלהם.
אחת מספינות הדגל היא הפרויקט הממשלתי Arisa - רובוט בגובה 1.82 מטר, שיוכל להדריך את הנוסעים לשירותים וללוקרים, להציע כיוונים ולהמליץ על אטרקציות תיירותיות, ביפנית, אנגלית, סינית וקוריאנית. בינתיים הוא הוצב לניסוי בשתי תחנות מטרו וזכה לתגובות חיוביות.
היפנים ירצו ליצור אולימפיאדה בלתי נשכחת, שתיזכר לדורות, כמו בגרסה הקודמת.
ישנן שמועות רבות על הפתעות נוספות, כולל אחת שלא מהעולם הזה לטקס הפתיחה, עם מופע מטאורים על ידי חברת הסטארט-אפ a Star ALE, שפיתחה טכנולוגיה המדמה מטר מטאורים מרהיב שיכונה "קנבס שמיים" ולפי החברה, יהיה ניתן לראותו ממרחק של כ-200 קילומטרים.
כעת כל שנותר הוא להמתין בדיוק עוד שנה כדי לראות אם היפנים יעמדו בציפיות. כפי שזה נראה כרגע, גם השמיים הם לא גבול עבור המארגנים של טוקיו 2020.
לפנייה לכתב/ת 
