שתף קטע נבחר

 

אפר מהשריפה ואבנים מהחומה: בעקבות העדויות לחורבן

הממצאים הארכיאולוגיים של השנים האחרונות בחפירות במתחמים השונים בירושלים מולידים תגליות יקרות מפז, המוכיחות את גורלם של יהודי ירושלים בימי בית המקדש הראשון והשני, ובחורבנה של העיר: שכבות מימי הבית הראשון, מקוואות מימי הבית השני, והמשך הקארדו - סמל לניצחון הרומי

 

"בשכונת עשירים בירושלים של מטה מצא פרופ' יגאל שילה עשרות ראשי חץ בבליים ויהודאיים מעורבבים יחד. הנביא ירמיהו מדבר על ימי החורבן של בית המקדש הראשון כאן בירושלים על ידי נבוכדנצר מלך בבל, וזוהי עדות חיה, נושמת ובועטת של אותו החורבן. ממצא פשוט מדהים ודרמטי". ג'יימס אלגרוד ממשש את העפר בהתרגשות. לא כל יום יוצא למורה דרך לחיות את ההיסטוריה שאותה הוא חוקר במסגרת עבודתו בעיר דוד.

 

 

<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >> 

 

הממצאים הארכיאולוגיים של השנים האחרונות בחפירות במתחמים השונים בירושלים – מתחם G, אתר "בית שלם", מנהרות הכותל ועוד – מולידים תגליות יקרות מפז המוכיחות את גורלם של יהודי ירושלים בימי בית המקדש הראשון והשני, ובחורבנה של העיר.

 

תשע"ט באב בערוץ היהדות : 

  • סקר תשעה באב: האם אתם צמים? וגם: מתי יוצא הצום - וכל ההלכות

    עם בלי עבר - אין לו עתיד: היכנסו לעמוד תשעה באב

     

    באתר "בית שלם" נתגלתה שכבה ברורה של ימי בית ראשון ושל חורבן העיר, ובתוך הבתים אפשר למשש בידיים את שכבת האפר של מה שנותר מהעיר המפוארת לאחר השריפה הגדולה בתשעה באב.

     

      (צילום: אלי מנדלבאום)
    אפר מהשריפה הגדולה - וראש חץ(צילום: אלי מנדלבאום)

     

    "ספר איכה שנכתב על ידי הנביא ירמיהו, על פי המסורת, מספר לנו על האירוע מכונן של חורבן ירושלים כאלמנה. 'איכה ישבה בעיר רבתי עם הייתה כאלמנה'", אומר אלגרוד. "בספר ירמיהו, פרק נ"ב, מתאר הנביא את החורבן: 'בא נבוזראדן, רב טבחים, עמד לפני המלך בבל... וישרוף את בית ה' ואת בית המלך ואת כל בתי ירושלים ואת כל בית גדול שרף באש'. בתוך שכבת הפיח ראינו פה בית גדול שנשרף באש. זו העדות החיה לאותו חורבן כאן בירושלים. האותיות מהתנ"ך פשוט קופצות לפנים שלנו".

     

    לא נותר סלע על סלע

    באזור הצפוני של עיר דוד, בתוך תעלת הניקוז בת האלפיים, הסתתרו אחרוני היהודים שהיו עדים למה שאירע בתשעה באב - לשריפת בית המקדש, לחורבן ירושלים בעיר העליונה והרצח ההמוני. "כאן הם שמים את מבטחם במנהרות שמתחת לרגלי הרומאים", אומר אלגרוד, "בתקווה שכאשר הרומאים יסיימו לשרוף את העיר, הם יוכלו לצאת החוצה ולהימלט על נפשם".

     

    ממצאים ארכיאולוגיים בעקבות  החורבן (צילום: אלי מנדלבאום)
    שכבות מימי הבית הראשון(צילום: אלי מנדלבאום)

     

    "לפני כ-1951 שנים מגיעים הרומאים, לאחר ארבע שנות מרד יעלו אספסיאנוס קיסר רומא ובנו טיטוס להר הבית, ישרפו את בית המקדש, וכמו שמעיד יוספוס פלביוס, הוא יוסף בן מתתיהו, הם לא ישאירו סלע על גבי סלע. הארכיאולוגים החליטו להשאיר באתר מערום של אבנים כעדות אילמת למה שהיה כאן לפני כאלפיים שנה. הסלעים הללו הם זכר לחורבן בית המקדש השני".

     

    סיור בקארדו שנאסר לכניסת יהודים

    במעמקי האדמה, הרבה מתחת לבתי העיר העתיקה, אנו זוכים לסייר באתר חפירות שטרם נפתח לקהל הרחב. ממש למרגלות הר הבית, כיום מתחת לכותל המערבי, התגלתה מערכת שלמה של מקוואות טהרה מימי בית המקדש השני.

     

    ממצאים ארכיאולוגיים בעקבות  החורבן (צילום: אלי מנדלבאום)
    ממצאים ארכיאולוגיים בעקבות החורבן(צילום: אלי מנדלבאום)

     

    יוהנה ביסראור מהקרן למורשת הכותל המערבי, מספרת כי "כאשר עולי הרגל היו מגיעים לירושלים, הם היו בעצם מגיעים לכאן, טובלים במקוואות, מתארגנים ועולים טהורים ושמחים אל הר הבית לבית המקדש".

     

    בין היתר מצאו החופרים של רשות העתיקות ממצאים מרהיבים מימי בית המקדש הראשון והשני, ובהם שולחן עתיק מימי הבית השני. "אנחנו עומדים על רצפה אותנטית של הקארדו המזרחי – אותו רחוב ראשי רומי שהתחבר לקארדו המוכר שכולם מכירים מהרובע היהודי", מספרת ביסראור בהתרגשות. "סוף-סוף מצאנו עוד חלק שלו כאן, בצמוד למנהרות הכותל, מתחת לבתי העיר העתיקה".

     

    ממצאים ארכיאולוגיים בעקבות  החורבן (צילום: אלי מנדלבאום)
    גל האבנים - זכר לחומה שנפרצה(צילום: אלי מנדלבאום)

     

    היא מצביעה על עמודים מפוארים וחנויות שהיוו את הקארדו הרומי המוכר והמרשים. "אנו למדים מכך שכאשר הרומאים החריבו את ירושלים ובית המקדש, הם חרשו אותה ובנו מעליה את העיר האלילית איליה קפיטולינה. הרומאים לא רק הרסו את מה שהיה הלב של העם היהודי, הם גם לא אפשרו ליהודים להיכנס אליה.

     

    ממצאים ארכיאולוגיים בעקבות  החורבן (צילום: אלי מנדלבאום)
    הדרך לקארדו הנסתר(צילום: אלי מנדלבאום)

     

    "אלפיים שנה אחר כך ירושלים פתוחה לכולם", אומר ביסראור בהתרגשות. "מגיעים לפה תיירים מרחבי העולם, ולכותל המערבי לבדו מגיעים למעלה מ-12 מיליון אנשים בשנה. ירושלים כיום היא עיר פתוחה, עיר מקבלת, עיר של אהבת חינם ולא של שנאת חינם שעליה נחרב המקדש לפני אלפיים שנה".


  •  

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אלי מנדלבאום
    שכבת האפר
    צילום: אלי מנדלבאום
    מומלצים