ד"ש מהכהן הגדול: משקולת ועליה שמו התגלתה בירושלים
מתחת לשכבת אפר עבה - עדות לשרפה שהשתוללה בירושלים לפני 1946 שנים בדיוק - התגלתה משקולת שהייתה שייכת, ככל הנראה, למשפחת הכהן הגדול בזמן בית המקדש השני – ועליה חרוט שמו. בחפירות ההצלה בבית כנסת "תפארת ישראל" שבירושלים, נמצאו, בין היתר, גם מקווה עתיק מימי בית שני - וכלים מימי בית המקדש הראשון
ט' באלול, שנת 70 לספירה - חודש לאחר חורבן בית המקדש השני - השתוללה האש ברחובות ירושלים, לאחר שאך יום קודם לכן טבחו גדודי הרומאים ביהודי העיר, והציתו את בתיה. כמעט 2,000 שנה לאחר מכן, ט' באלול (היום), מציג הארכיאולוג ד"ר אורן גוטפלד מהאוניברסיטה העברית משקולת מימי בית המקדש השני, שהייתה שייכת, ככל הנראה, למשפחת הכהן הגדול – ועליה חרוט שמו.
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
המשקולת שנחשפת כאן לראשונה, נמצאה מפוחמת – זכר לחורבן – בחפירות הצלה שנערכו בבית הכנסת "תפארת ישראל" שברובע היהודי בירושלים, מטעם האוניברסיטה העברית, רשות העתיקות ובמימון החברה לשיקום ופיתוח הרובע. זו הפעם השנייה שמשקולת כזו נחשפת. בחפירות בבית השרוף נחשפה משקולת דומה – והפעם לראשונה נמצא כיתוב בן שתי שורות.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- הרב מאזוז: קריסת החניון - בגלל חילולי השבת
- התלמידות החכמות, הרבנים המקילים: מחזירים את הכבוד לחכמי המזרח
- הילדים לא סלחו לאב האסיר - אבל מ' ניצל בזכותו
"במהלך החפירה של שכבת החורבן מימי בית המקדש השני, חפרתי בעצמי עם פטישון - ומצאתי משקולת אבן מוכרת מימי הבית השני", אומר ד"ר גוטפלד. "היא הייתה מפוחמת, ואמרתי לעצמי שבטח יש עליה איזו כתובת.
"הכנסתי את המשקולת לדלי מים, וכשהוצאתי אותה, ראיתי שאכן יש שתי שורות בארמית, ואחת מהן היא קתרוס". שכבת שריפה עבה, עדות לחורבן העיר עם חורבן הבית השני, כיסתה על הכל. משמעותה של השורה הראשונה עדיין לא ברורה לחלוטין, אך אין ספק בקריאת שם משפחת הכוהנים "קתרוס" בשורה התחתונה, בדומה למשקולת שנמצאה בחפירות אביגד בבית השרוף הסמוך.
"לא קורה הרבה שאני מתרגש כשאני מוצא ממצאים", מודה ד"ר גוטפלד, "אך כאן החוורתי ואף עברה בי צמרמורת קלה לראות את שמו של הכהן הגדול מימי בית שני, על המשקולת שמצאתי". בשטח החפירה התגלה גם מקווה טהרה מטויח מימי בית שני. עם פירוקו, התגלתה בריכה נוספת הצמודה למקווה ממזרח.
מחסן שלם שננטש בשריפת ירושלים
החפירות הנעשות בבית הכנסת "תפארת ישראל" מספרות את סיפורה של ירושלים. בית הכנסת עצמו נבנה במאה ה-19 ונחשב למפואר וגדול, אלא שעם הכיבוש הירדני הוא נחרב. בשנת 2014 הונחה אמנם אבן הפינה לשחזורו ושיפוצו – אלא שמאז נערכות במקום חפירות הצלה שהפכו למנהרת זמן לתקופה העותמנית, הממלוכית, הביזנטית, ימי בית המקדש השני – ולאחרונה גם ממצאים מימי הבית הראשון.
"במהלך החפירות התגלו מקוואות חדשים שלא הכרנו ומערכת החימום שלהם", מספר ד"ר גוטפלד. "בפעם הראשונה אחרי שניקינו את מרתף בית הכנסת, הסרנו את רצפת המרתף והגענו לממצאים מהתקופה הממלוכית (במאות ה-13-14), מבנה מפואר שהממלוכים השתמשו בו בשימוש משני מהתקופה ביזנטית".
"אחר כך ירדנו למבנה ציבור מפואר מהתקופה הביזנטית, שהיה מעוטר בפסיפס וציורי קיר. חלקו השתמר ואף ישולב במהלך הבנייה בתצוגה העתידית".
כמטר מתחת לרצפת הפסיפס של המבנה, הסתתרו הממצאים המרגשים מימי בית המקדש השני, המתוארכים למאה הראשונה לספירה, וכוללים מקווה טהרה ומחסן מקורה בקמרון שלם (מבנה מקושת), שהכיל כלי חרס, כלי זכוכית, מטבעות, כלי אבן, נרות, כלי עצם מעובדים ועוד, שננטשו במחסן בזמן החורבן. הממצאים יוצגו בכנס שייערך השבוע מטעם "יד בן צבי".
מתחת לכל אלה, התגלו ממצאים מירושלים של בית המקדש הראשון: קירות מבנה וכן חדר עגול חצוב בסלע. במקום נמצאו חרסים אופייניים לתקופה, ובהם קערות חרס ממורקות.
לפנייה לכתב/ת 
