בית הדין: "חוסר תום לב קיצוני שולל זכויות"

עו"ד שסיכם עם מעסיקו שרוב שכרו ישולם דרך עסקים אחרים, דרש לימים הפרשי זכויות סוציאליות ונדחה בשתי ערכאות. "אין לאפשר ש'חוטא יצא נשכר'"

עו"ד דוד סער | פסקדיןפורסם: 20.08.19 , 15:49

פסיקה עקרונית של בית הדין הארצי לעבודה: בנסיבות קיצוניות וחריגות שבהן עובד נוהג בחוסר תום לב משווע ומפר את החוק כדי להערים על הרשויות – הזכויות המוקנות לו מכוח דיני העבודה נסוגות והוא מנוע מלתבוע אותן.

פסק הדין עסק בדרישתו של עורך דין שעבד בשנים 2011-2005 במשרד (שעסק בדיני עבודה), לקבל הפרשי זכויות סוציאליות שונות כמו פיצויי פיטורים, דמי הבראה והפרשות לפנסיה, בטענה שהשכר שדווח בתלוש לא שיקף את התשלום המלא שקיבל ממעסיקו. בדיון בתביעה עלה שבמהלך שנות העבודה הוא ביקש שרוב שכרו יועבר דרך חברות ועסקים ששייכים לאשתו ולחבריו כנגד חשבוניות, כדי שלא תישלל ממנו קצבת נכות והטבות נוספות שלהן היה זכאי בהיותו נכה צה"ל.

דיני עבודה

תבע חצי מיליון שקל מ"שגב אקספרס" - ונדחה

מערכת פסקדין

מנהל סניף תבע פיצויים על שעות נוספות של 7 שנים, אבל בית הדין קבע שהוא לא זכאי להן משום שמדובר במשרת אמון. הוא יסתפק בכ-46 אלף שקל

תבע חצי מיליון שקל מ"שגב אקספרס" - ונדחה

לימים הוא התוודה על מעשיו ונאלץ להחזיר לביטוח לאומי את הגמלאות העודפות. לאחר מכן הגיש את התביעה הנוכחית נגד בעלי משרד עורכי הדין. לדבריו, יש להכיר בתשלומים הנוספים כחלק משכרו ולהגדיל את זכויותיו הסוציאליות, ובנוסף תבע תשלומים על עבודה שביצע ולא קיבל עבורה שכר.

מנגד טען בעל המשרד שסוכם שעבודתו של התובע כשכיר תהיה חלקית ובמסגרתה יעסוק בהדרכת מתמחים, ואילו את ייצוג הלקוחות יעשה כעצמאי תמורת אחוזים משכר הטרחה. בית הדין האזורי לעבודה קיבל את עמדת בעל המשרד ודחה את התביעה, ועורך הדין ערער לבית הדין הארצי.

שופטי הארצי לא חסכו בביקורת על המערער והמשיב גם יחד והורו להעביר את פסק הדין למנהל בתי המשפט, כדי שישקול להעבירו ליועץ המשפטי לממשלה לבדיקת ההתנהלות הבלתי חוקית של השניים. "לפנינו נפרשה תמונה עגומה וקשה שבמסגרתה שני עורכי דין האמונים על משפט העבודה ומייצגים מתדיינים כמעשה יום ביומו, נהגו באופן שאינו תואם את הדין", כתב השופט אילן איטח.

נקבע כי בניגוד לעמדת בית הדין האזורי, המערער היה שכיר בלבד – וכל עבודתו נעשתה בכובעו כשכיר. עם זאת, השופט סבר כי נוכח התנהלותו הלא חוקית של המערער הוא לא זכאי לתבוע הפרשי שכר או זכויות מכוח דיני העבודה, בהסתמך על השכר שקיבל בפועל.

"המערער - עו"ד העוסק בתחום משפט העבודה... מבקש עתה, לאחר שהוא זה שיזם מטעמיו ולצרכיו את מתכונת ההתקשרות והפיק ממנה טובות הנאה כאלה ואחרות, לאחוז בהלכות שנועדו להגן מפני ניצול וקיפוח כאילו היה עובד מוחלש הנתון למרות מעסיקו", נכתב בפסק הדין.

"המערער ניצל את ההסדר כדי להונות את הרשויות השונות... ועתה, לאחר שסיים למצות את יתרונותיו מול הרשויות, עומד הוא על מפתנו של משפט העבודה ומבקש ליהנות מהגנתו. אין לאפשר מצב שבו 'חוטא יצא נשכר' ובית דין זה לא יתן ידו לכך".

עם זאת, השופט איטח החליט לקבל חלק מהערעור במובן זה שבית הדין האזורי יצטרך להכריע אם המערער זכאי לתשלומים מוסכמים שלטענתו לא קיבל. השופט רועי פוליאק הסכים עם מסקנה זו אולם השופטת סיגל דוידוב-מוטולה נותרה בדעת מיעוט כשקבעה כי בית הדין האזורי צדק.