איך תדעו אם ילדיכם מכורים למסכים?
שקרים, כאבי ראש ושינויים במצבי רוח הם רק חלק מהסימנים שעשויים להצביע על התמכרות למסכים. מתי נדע שמדובר ב"שעמום החופש הגדול" או במצב חמור יותר?
בחודשים הללו של החופש הגדול, אנחנו ממשיכים לעבוד והילדים ובני הנוער נמצאים לעיתים זמן רב ללא מסגרת, משתעממים ובאופן טבעי נמשכים להפגת השעמום באמצעות מסכים בכלל ומשחקי מחשב וקונסולות בפרט.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
העולם הוירטואלי הייחודי של משחקי מחשב הוא כזה שמזמין את המשתמש לצלול אליו: הוא מסקרן, זמין, לא דורש מאמץ, ובעיקר שואב אליו יותר ויותר ככל שמשתמשים בו יותר. למי שיש נטייה לשימושים לרעה או להתמכרות, הוא עוד יותר מסוכן ומהווה פתח נוח לבריחה ולהימנעות מהצורך להתמודד עם קונפליקטים פנימיים, רגשיים וחברתיים שעולים לעיתים בזמני חופשות מהמסגרת.
התמכרות למסכים וגיימינג
לרוב, שימוש לרעה הינו שלב הקודם לפיתוח התמכרות. בשימוש לרעה אדם מווסת את מצב רוחו באמצעות השימוש במסך, כלומר הוא הולך לשחק כשמרגיש רע או כשצריך להירגע. עם זאת, המנהג לא משתלט עליו , כלומר יש לו שליטה בשימוש והוא דואג להתרחק מהמסך מדי פעם.
1. עיסוק אובססיבי במשחק מחשב או שימוש באינטרנט.
2. ניסיון כושל לשלוט בזמן או באיכות המשחק.
3. סימפטומים של תסמונת גמילה, כשהשימוש במשחקים נלקח או כשיש סיכוי שיילקח, כמו למשל: התפרצויות זעם, עצב, חרדה, עצבנות, חוסר מנוחה, תנודות במצב הרוח ודיכאון.
4. העדפת משחק על פני פעילויות חברתיות ומשפחתיות.
5. היפוך יום ולילה, חוסר משמעותי בשעות שינה, העדפת משחק על פני שינה או אוכל.
6. שקרים לסובבים, על מנת להמשיך לשחק או להצדיק את השימוש במשחק.
7. תחושות של אשמה, בושה או דיכאון, כתוצאה משימוש יתר במחשב או ממה שקרה ברשת.
8. עלייה/ירידה במשקל, כאבי גב, כאבי ראש ודלקת בשורש כף היד.
9. הופעתם של מאפייני פיתוח סבילות, כלומר צורך תמידי להעלות את זמן השימוש במשחקי המחשב או בתכנים ברשת.
10. שימוש במשחקי המחשב במטרה לשנות מצב רוח או לווסת רגשות, כניסיון לברוח מבעיות או לברוח מרגשות שליליים.
החופש הגדול מאתגר את הכישורים החברתיים של ההורים והילדים כאחד ואת היכולת להתגמש ולהתאים את הפעילויות המשפחתיות למצב של העדר מסגרת מובנת. לכאן מתווסף גם הקושי לפקח על סדר היום של הילדים, על הפעילויות והתוכן שלהם באופן כללי ובעולם הווירטואלי בפרט (עם מי הם מסתובבים ואיפה, לאילו תכנים הם חשופים במחשב ועוד).
אם זיהתם בעיה, בין אם על ידי סימנים אלו ובין אם מניסיון עבר של חופשות קודמות, חשוב לנסות למנוע אותה. מניעה היא משימה של ההורה והילד יחד, ואין משמעותה רק לבנות פעילויות משותפות כדי להפיג את השעמום, אלא תהליך שבו שני ההורים וכל הילדים שותפים בו; שיש בו החלטה על גבולות ומאמץ משותף לעמוד בהם ובקרה יומית או שבועית על העמידה בסיכומים.
קראו עוד:
פגשנו דב בטיול משפחתי - וכך הגבנו
איך להגיב למצבי רוח של מתבגרים?
פרק ב': כמה זמן לוקח לילדים להתרגל?
כדי למנוע שימוש לרעה במסכים או להתמודד עם קושי שכבר קיים יש מקום לחזק סמכות הורית וקשר בין ההורה לילד, אשר כוללים גם התוויה של גבולות מסוכמים ואכיפים. בנוסף, יש לזהות את הקושי שמביא לשימוש מוגבר ולטפל בו משורשו.
פעמים רבות החופש מחדד קשיים חברתיים קיימים ואלו יכולים להביא לעוצמה גבוהה של שימוש, כלומר מי שיש לו קושי חברתי ביום-יום יכול להיות וישתמש במסכים בכמות גדולה כדי לא לחוש את הקושי החברתי בחופש.
כאשר יש גורמים נוספים המזינים את ההתמכרות, שימת גבולות אינה יעילה ולעיתים אף מעצימה את ההתמכרות. בכל מקרה ובו יש חשש להתמכרות של ממש, מומלץ לפנות לגורם מקצועי שזהו תחום עיסוקו.
ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה, מנהל מרכז ד"ר טל . אינה ארצי, פסיכותרפיסטית ומטפלת בהתמכרויות
לפנייה לכתב/ת 
