ניצחון לעו"ד תמ"א 38: שכר הטרחה לא יוגבל

התקבלו טענותיו של עורך הדין שלפיהן ההסכם עם יזמי בפרויקט בחולון נכרת לפני שהתקנות המגבילות נכנסו לתוקף. הוא יקבל לפחות 330 אלף ש'

עו"ד דניאל גולשה | פסקדיןפורסם: 27.08.19 , 16:01

בית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה כי חברת "פ.י. יזמות לבניין", שביצעה פרויקט תמ"א 38 בחולון, תשלם לעו"ד שלה לפחות 330 אלף שקל - שכר טרחה של 1.5% מהתמורה שקיבלה מרוכשי הדירות החדשות שנבנו. השופטת הדס פלד קבעה כי מאחר שהיזמים לא התייצבו להוכחות היא מקבלת את טענתו של עורך הדין, שלפיה הסכם שכר הטרחה מחייב את החברה וגובר על תקנות המכר המגבילות.

שלושת היזמים שהחברה בבעלותם חתמו ב-2010 על הסכם שכר הטרחה שלטענת עורך הדין חל על שני בניינים ברחוב כצנלסון בחולון. ב-2016, לאחר שסירבו לשלם לו עבור הייצוג, הוא הגיש את התביעה ובה דרש 523,315 שקל.

חוק ונדלן

ניסה להתאבד בפיצוץ בלון גז, בתו חויבה לפצות

עו"ד אייזיק סטולוב | פסקדין

חולה סופני ששכר דירה ביקש לשים קץ לחייו וגרם נזק לדירה. הבעלים תבע את בתו, שהייתה חתומה על הסכם שכירות. היא תשלם כ-110 אלף ש'

ניסה להתאבד בפיצוץ בלון גז, בתו חויבה לפצות

החברה טענה שהיא לא אישרה את ההסכם ולא התקשרה עם התובע, בוודאי לא לגבי אחד הבניינים, שאת הפרויקט בו ליווה עורך דין אחר, ורק בשלב מאוחר התגלה שגם התובע מעורב בו. ואולם, היזמים לא הגיעו לדיון ההוכחות ולא הציגו ראיות ועדויות שיתמכו בגרסתם, ובהתאם לכך ביקש התובע שיינתן פסק דין בהיעדר התייצבות.

השופטת הדס פלד החליטה להיענות לבקשתו. היא ציינה כי מאחר שהיזמים לא התייצבו להעיד על התצהירים שהגישו בתיק הרי שהם לא הצליחו לסתור את הראיות שהביא התובע, ובכללן הסכם רכישת המניות שקבע כי החברה מחויבת להתקשרות עמו וכי הוא יטפל במלוא צרכיה המשפטיים בהתאם להסכם שכר הטרחה.

מלבד זאת, עורך הדין צירף תצהיר של אחד היזמים שהודה שכולם היו מודעים לכך שהוא מייצג את החברה בפרויקט, והוא אכן ביצע פעולות משפטיות ופעל רבות לקידומו. תצהיר נוסף שתמך בתביעתו הובא מטעם עורך הדין שייצג את הדיירים. כמו כן הציג התובע בבית המשפט פירוט של השירותים המשפטיים השונים שהעניק לשני הבניינים שנכללו במיזם.

השופטת ציינה שהקשתה על התובע ודרשה ממנו להסביר מדוע הסכם שכר הטרחה גובר על תקנות חוק המכר מ-2014, שהגבילו את שכר הטרחה לייצוג בעסקת מכר ל-5,000 שקל או 0.5% מהתמורה (לפי הנמוך מביניהם). עניין זה דרש בירור בהתחשב בכך שהדירות החלו להימכר ב-2016, כלומר - אחרי שהתקנות נכנסו לתוקף.

התובע השיב שהתקנות חלות על רוכשי דירה ואילו ההתחייבות לתשלום שכר הטרחה שלו היא של היזמית. מלבד זאת, לטענתו, ההסכם נכרת לפני כניסת התקנות לתוקף ואף אחד מהיזמים לא ביקש לשנות אותו לאורן. גם בהקשר זה, בהיעדר התייחסות מטעם החברה והיזמים לנושא, השופטת קיבלה את עמדת התובע.

לפיכך נקבע כי התובע זכאי לשכר הטרחה שצוין בהסכם. לאור נתונים שהעידו כי נכון להיום נמכרו 10 דירות באחד הבניינים, הנתבעת תשלם לו כ-330 אלף שקל. מלבד זאת, אם יימכרו דירות נוספות, תשלם לו הנתבעת את שכר הטרחה עד לתקרת סכום התביעה.

החברה חויבה בנוסף בשכר טרחת עו"ד של 25 אלף שקל ובהחזר אגרה של כ-14 אלף שקל.