כך תזהו חרדה לקראת החזרה ללימודים
כולם קצת מתרגשים וחוששים לקראת תחילת השנה אבל לפעמים הפחד עלול להפוך לחרדה שגורמת לתסמינים שונים. איך אפשר לעזור לילד להתמודד עם המצב?
אורי (שם בדוי) בן השש הוא ילד אהוב וחברותי, חובב ספורט ומרבה לשחק עם אחותו הקטנה. הוריו פנו לטיפול, לאחר ששמו לב לשינוי משמעותי בהתנהגותו. "הוא מסרב לשחק לבד בחדרו, מתעקש שאחד מאיתנו יישב ליד מיטתו עד שיירדם, ומסרב לסגור את דלת השירותים והמקלחת", סיפרה האם. לאחר שיחת בירור ראשונית, תיארו ההורים כי השינוי בהתנהגות חל בחודשיים האחרונים, לקראת המעבר של אורי לכיתה א'.
פחד אצל ילדים
תחושת פחד היא טבעית, המבוססת על מנגנון פיזיולוגי שמטרתו להגן עלינו מפני סכנות. דופק מואץ ובהלה הם תגובות תקינות ורצויות במפגש פתאומי עם חיה מסוכנת או רעש פתאומי חזק. אולם, כאשר חווית הפחד מופיעה במצבים אשר אינם מסוכנים, ומתרחשת לעתים תכופות, היא הופכת להפרעת חרדה ונתייחס אליה כתופעה בלתי רצויה.
כך למשל, ילד שמשתתק בסביבת בני גילו וחווה דפיקות לב מהירות, הזעה ופחד, אינו מגיב לסכנה מוחשית אמיתית, אלא לתחושת חוויה סובייקטיבית אשר עלולה לפגוע בתפקודו. ניתן לדמות מצב זה לאזעקה מקולקלת ברכב, אשר מופעלת בטעות כאשר חתול עובר ליד הרכב, ולא באמת בזמן פריצה.
במקרה של אורי, נראה כי המעבר מגן לכיתה א' עורר מתח רב אשר בא לידי ביטוי בתסמינים של חרדה. כיוון שתפקודו של אורי היה תקין טרם המעבר, הנחנו כי באמצעות הנחיית הורים ומפגשים אישיים עם אורי, ניתן לפתור את הבעיה ולהחזיר אותו לתפקוד תקין תוך זמן יחסית קצר, וכך היה.
מתי הפחד הופך לחרדה?
סיפורו של אורי הינו אחד מתוך מקרים רבים בהם ילדים חווים תסמינים שונים לחרדה. חרדה למעשה נובעת משילוב של שני פרמטרים מרכזיים - נטייה גנטית וגורמים סביבתיים, אשר יחדיו יכולים להביא להתפרצות החרדה.
קראו עוד:
הפרדת תאומים בבית ספר - לא שחור ולבן
הסוף לחזרה לשגרה: "אתגר ספטמבר"
"עשינו רילוקיישן וחזרנו עם ילדים אמריקאיים"
החרדה מלווה אותנו כבר משלבים מוקדמים של הילדות, סביב גיל שמונה חודשים, ומגיעה לשיאה לקראת גיל שנה וחצי, אז מתבטאת בחרדה מפני זרים, כאשר התינוק מתחיל לגלות את העולם סביבו. בהמשך תופיע כחרדת פרידה, המאפיינת את גילאי שנה וחצי עד שנתיים וחצי, כאשר דמות המטפל העיקרי נעלמת מעיני הפעוט. חרדות אלו נחשבות טבעיות ותקינות, וחולפות באופן כזה או אחר.
עם זאת, ישנם מקרים בהם ילדים עלולים לפתח פוביות (פחדים) וחרדות שונות, בעלי פוטנציאל לפגיעה משמעותית באיכות החיים שלהם ושל הסובבים אותם, ובמצבים אלו, במידה שנמשכים לאורך זמן, מומלץ לגשת לייעוץ והכוונה מקצועית.
הגורמים והסימפטומים לחרדה
החיים בעולם המודרני מזמנים לילדינו התמודדויות רבות, החל מחשיפה לתכנים שליליים בתקשורת, כמו תאונות דרכים ופיגועים, משחקי מחשב אלימים, וכלה בלחץ לימודי וחברתי. לעיתים, הפרעת חרדה עלולה להוות ביטוי לאירוע קשה או למצוקה, כגון התעללות מסוג כלשהי או שינויים סביבתיים, כדוגמת גירושין של ההורים או מוות של בן משפחה.
יש ילדים אשר מלכתחילה נלחצים או נעשים טרודים וחסרי מנוחה יחסית בקלות. ילדים אלו, במיוחד במצבים של שבירת שגרה, כמו מעבר בין מסגרות או הסתגלות למצב חדש, יכולים להפגין התנהגות חרדתית הבאה לידי ביטוי בסימפטומים גופניים, ביניהם קוצר נשימה, התעלפות וכאבים שונים.
מקרים אלו מסתיימים לעיתים בפניה לחדרי המיון, בהימנעות מהשתתפות במשימות לימודיות בבית הספר או בגן, בהימנעות מלשחק עם ילדים אחרים ועד לכדי התנהגות רגרסיבית (נסיגתית), כגון הרטבת לילה בקרב ילדים שכבר נגמלו, הפרעות שינה קשות, דרישה קבועה לשינה משותפת עם ההורים או קושי להיפרד מדמות מטפלת עיקרית.
תפקיד ההורים
להורים תפקיד מכריע בהתמודדות של ילדיהם עם החרדות. מצד אחד, חשוב לגלות רגישות ואמפתיה לתחושות הקשות ולסבל של הילד. מאידך, חשוב לזכור כי כניעה לחרדה עלולה לגרום להחמרה במצב.
כך למשל, ילד שנמנע מללכת לבית הספר, והוריו, מתוך הצורך להגן עליו ולחסוך ממנו סבל מיותר, מסכימים שיישאר בבית חלק מימות השבוע, למעשה הם משתפים פעולה עם החרדה.
דוגמה נוספת היא ילד שמסרב להתרחק מהוריו ברחוב מחשש שיבוא כלב. אם ההורים ישתפו פעולה עם היצמדות הילד אליהם, הילד עלול להמשיך להימנע ממצבים אלה אשר מעוררים אצלו חרדה, ובכך מצבו עלול להחמיר. לכן על ההורים ליצור ברית משותפת עם הילד כנגד החרדה ו"להילחם" בה תוך שמירה על תפקודו התקין של הילד.
מתי רצוי לפנות לטיפול?
תחושת חרדה באה לידי ביטוי בסימפטומים והתנהגויות שונות, החל מהשתתקות בסיטואציות הנתפסות על ידי הילד כמאיימות, התפרצויות בכי תכופות, פגיעה עצמית או הפגנת אלימות כלפי אחרים, וכן התבטאויות פיזיות, כגון כאבי בטן, ראש וכדומה.
ברוב המקרים ההורים יודעים לומר מתי ההתנהגות של ילדם סבירה ומתי היא יוצאת מפרופורציה. יש לבחון את תפקודו של הילד לאורך מספר שבועות: האם חלה פגיעה בתפקוד החברתי/לימודי/התנהגותי של הילד? האם ישנן תלונות חוזרות ונשנות של הילד לגבי תחושת חרדה או כאבים פיזיים שאין להם הסבר רפואי?
אם קיימת פגיעה ניכרת בתפקוד הילד באותם מישורים או הופעה של התנהגות רגרסיבית קשה, מומלץ לפנות להערכה פסיכולוגית/ פסיכיאטרית.
סוגי טיפולים
קיימים מספר טיפולים אפקטיביים להתמודדות עם חרדה בקרב ילדים, כגון טיפולים פסיכותרפיסטים, תרופתיים וטכניקות הרפיה שונות, כמו דמיון מודרך. אצל ילדים צעירים, לעיתים יש צורך בהתערבות משפחתית והטיפול בילד לבדו לא יספיק.
אופן ומשך הטיפול יתבצעו בהתאם למצבו הנפשי של הילד, לאחר שיחה עם ההורים ויצירת ברית טיפולית משותפת. טיפול מותאם למצוקות של הילד יכול לסייע ללא ספק בהתמודדות עם תופעת החרדה, כך שהיא יכולה לחלוף תוך מספר שבועות.
ד"ר טטיאנה אברט, מנהלת מרפאת בריאות הנפש לילדים ונוער במרכז הרפואי הלל יפה, וחן מייק, פסיכולוגית בכירה
לפנייה לכתב/ת 
