עבריין ביקש בדיקת רקמות לבן 13 - ונדחה
האב המשוער, בעל עבר פלילי עשיר של אלימות במשפחה, ביקש לאשר רשמית את אבהותו. אבל ביהמ"ש החליט שהנער עדיין לא מוכן מבחינה רגשית
בית המשפט למשפחה בירושלים דחה לאחרונה
תביעה לבדיקת רקמות שהגיש אסיר משוחרר, אביו המשוער של בן 13 שעמו כמעט לא היה לו כל קשר, והורה על צו הרחקה קבוע מהילד ומאמו. השופט שלמה אלבז ציין כי אף שהאישה מודה שהתובע הוא האב, נכון להיום הילד עדיין אינו מוכן נפשית להתמודד עם הקביעה הרשמית, קל וחומר על רקע העבר האלים ביחסי בני הזוג.
בתוך כך התנגדה האם לתביעת האבהות. היא טענה כי ביצוע בדיקת הרקמות הנדרשת לצורך הוכחת האבהות עלולה לפגוע בבנה מבחינה נפשית והתפתחותית ומנוגדת לטובתו.
מערכת היחסים בינו לבין האם הייתה רוויית אלימות. על רקע זה הוא נכלא זמן קצר לפני לידת הבן, והאם עברה למקלט לנשים מוכות. בנסיבות אלה, הילד נרשם במשרד הפנים ללא ציון שם האב.
את התביעה הגיש האב באמצעות עו"ד משה חן עוד ב-2011, בזמן שריצה עונש מאסר בגין עבירות אלימות וסמים. מערכת היחסים בינו לבין אם הילד – שמודה כי הוא אביו – הייתה רוויית אלימות. לאורך השנים הוצאו נגדו צווי מניעה, ובינו לבין הילד כמעט ולא היה קשר. ב-2016, לאחר שהאב סיים לרצות תקופת מאסר נוספת עקב עבירות אלימות במשפחה, הגישה האם באמצעות עו"ד לאה קליין אליאב תביעה לצו מניעה קבוע שירחיק את האב ממנה ומהילד.
דיני משפחה
הזנחה ופדופיליה: שתי אחיות הועברו לאומנה
עו"ד מאיר שחל | פסקדין
בנות 9.5 ו-8.5 שגדלו במציאות קשה באופן קיצוני נשלחו למרכז חירום. שופט שנחשף לסיפורן קיבל את טענת המדינה שלפיה הן כמהות למשפחה
האב טען כי שילם על מעשי העבר וכיום הוא מעוניין לשקם את חייו ואת הקשר עם בנו, ואינו רוצה לפגוע בו או באמו. לטענתו, הקשר בינו לבין הילד נגדע בהשפעת הורי האם, וכי לצד החשש להשפעה נפשית שלילית ייתכן שגילוי האמת דווקא ייטיב עמו, מה גם שממילא הילד מודע לכך שהוא אביו.
השופט אלבז ציין שלאורך הדיונים הוא סבר שייתכן שיש מקום לבצע בדיקת רקמות. הוא סבר שאם יתברר שהתובע אינו האב - הוא יצא מן התמונה והדבר יקל עליו. ואם התובע הוא האב - אז יהיה לו מעמד כלפי בנו.
ואולם, לאחר קריאת תסקירי גורמי הרווחה ועמדת האפוטרופסית לדין שמונתה לילד, וכן לאחר שמיעת הילד עצמו, שהודיע כי אינו מעוניין להיות בקשר עם האב, החליט השופט שדחיית התביעה תשרת את טובתו נכון לעכשיו.
השופט סבר כי במצב הנוכחי, וכל עוד הילד לא יעבור תהליך טיפולי משמעותי, עדיף כרגע שלא לבצע את הבדיקה, שתוצאתה עלולה להיות מאתגרת עבורו.
בתוך כך השופט ציין כי ייתכן שעמדת הילד מושפעת מהאם והוריה – שלצידם גדל ולנרטיב שלהם היה חשוף. מכל מקום, השופט סבר שהדבר הנכון לעשות הוא לשים סוף לדיונים המשפטיים המותירים את הילד במתח וציין כי האב יוכל להגיש תביעת אבהות חדשה בתוך שלוש שנים.
בנוסף נאות השופט להוציא צו מניעה קבוע נגד האב, ואסר עליו להימצא במרחק 200 מטר מהאם ומהילד או ליצור עמם קשר. השופט ציין כי ברור שטובת ההורים להיות רחוקים זה מזו, אף שהוא סבור שהטענות נגד האב מקורן בעבר וכיום אין לו כל רצון להתעמת עם האם. מכל מקום השופט הבהיר כי מטרת הצו היא להשקיט את חששותיה הסובייקטיביים ולו כדי שאלה לא יחלחלו נפשו הרכה של הילד.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ האב: עו"ד משה חן מטעם לשכת הסיוע המשפטי
- ב"כ האם: עו"ד לאה קליין אליאב מטעם לשכת הסיוע המשפטי
- האפוטרופסית לדין: עו"ד אביביה ליברמן
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
