19 המסעדות המקוריות בעולם שחובה לבקר בהן

אלפי מסעדות ואתרי אוכל ושתייה ברחבי העולם נבדקו לצורך בחירת רשימת 19 המקומות שחייבים לבקר בהם, על פי מגזין טיים. כתבי המגזין גיבשו רשימת מועמדים, ולאחר מכן בחנו את כל המקומות על ידי פרמטרים שונים כמו מקוריות, איכות, חדשנות, קיימות והשפעה. לא מדובר ברשימה יומרנית של המסעדות הטובות ביותר" אלא באמת במסעדות מקוריות במיוחד המציגות גישה אחרת ושונה - אם בתפריט ואם באג'נדה.

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך:

• אייל שני פתח מסעדה שלישית בניו יורק
• המטבח הישראלי כובש את איטליה
  

ומה עם ישראל? על אף העניין הרב שמייצר המטבח הישראלי בעולם, ישראל נפקדה מהרשימה, ואין אפילו מסעדה אחת שהצליחה לחדור לרשימה המבוקשת. אז מי בכל זאת שם? הרשימה המלאה לפניכם.

אנדר | Under, לינדסנס, נורבגיה

המסעדה שממוקמת מתחת למים, נראית מהיבשה כמו פיסת סלע גדולה שמציצה מהמים. אבל ברגע שהאורחים יורדים לחלל המסעדה, הממוקם חמישה מטרים מתחת לפני הים, הם מקבלים תצפית פנורמית על חיי הים, החל מכרישים ועד דגים צבעוניים מסוג שפתוניים. 

(צילום: יח"צ)

במקום מוגש תפריט טעימות משתנה, של השף הדני ניקולאי אליטסגארד (המורכב בעיקר ממרכיבים מקומיים, כמו סרטן וצדפות). רשימת ההמתנה למסעדה ארוכה, ובדרך כלל רצוי להזמין מקום כחצי שנה מראש. מי אמר המצפה התת ימי באילת ולא קיבל? 

אול סקוור | All Square, מיניאפוליס, ארצות הברית

החנות-מסעדה הזאת מגישה טוסט עצום עם גבינה בגריל, אך שאיפותיה גדולות בהרבה: מסעדת הכריכים, שנפתחה בספטמבר 2018 על ידי עורכת דין לזכויות אזרח - אמילי האנט טרנר, מציעה לעובדיה, שהיו אסירים בעבר, מלגה לפיתוח מקצועי בנוסף לשכר.

(צילום: יח"צ)

האסירים לשעבר עובדים לפחות 30 שעות שבועיות במסעדה, ומקדישים 15-10 שעות נוספות ללימוד כישורים קריטיים, כמו כתיבת קורות חיים ומימון אישי. התוכנית, שנועדה לפתח התנסות בעולם האמיתי, סיימה לאחרונה מחזור ראשון עם 11 אסירים בדימוס. טרנר מקווה לשכפל את המודל העסקי הקולינרי ולהקטין את הסיכוי למועדות לפשע בערים ברחבי ארצות הברית.

מזקקת מקאלן | Macallan Distillery, קרייגילאשי, סקוטלנד

המזקקה ומרכז המבקרים החדש של מקאלן, שנפתח ביוני האחרון, שם את ההיילנדס הסקוטי על המפה האדריכלית: גגות דשא ושבילי אבן עם פרחי בר, תקרות גבוהות (בגובה 23 מטרים), דודי זיקוק זהובים ובר המזכיר מנחת. כל אלה מייצרים לאורחים תחושה שהם מבקרים בהאנגר עתידני.

(צילום: יח"צ)

מה עוד במתחם: תחנות הרחת חביות ותצוגה על קיר זכוכית של אוסף הכולל 398 בקבוקים, תשעה דקרנטרים ותשעה פלאסקים (מנשאי כוהל אישיים). אפשר לבלוס במסעדה במתחם, המגישה בעיקר המבורגר וצ'יפס.

מסאלה אי מייז | Masala y Maíz, מקסיקו סיטי, מקסיקו

נורמה ליסטמן וסאקיב קבל חלמו על מסעדה שיכולה להתמודד עם הקולוניזציה באמצעות האוכל שהיא מגישה. הם מצאו קווי דמיון בין תרבויות המזון של דרום אסיה, מזרח אפריקה ומקסיקו, ושילבו את המטבחים המקסיקניים וההודיים של משפחותיהם כדי לחקור את המסטיז'ה - מיזוג תרבותי שנובע מהיסטוריה משותפת של סחר, הגירה וקולוניזציה, באמצעות המצאת מאכלים.

(צילום: יח"צ)

יש שם אוטפאם הודי עשוי מאורז מותסס וגרגירי חומוס ותירס כחול המוגש עם ביצת עין. בספטמבר הקרוב הם עוברים למיקום חדש בעיר בעיצובו של האמן פדרו רייס. 

לונג בר במלון רפל'ס | Long Bar at the Raffles Hotel, סינגפור

הלונג בר נמצא בדרך כלל בראש רשימת המקומות שכל חובב קוקטיילים חייב לבקר בהם. כעת, הודות לשיפוץ שנמשך כשנה, הבר הפופולרי של הרפל'ס יפה מתמיד: העיצוב הטרופי בהשראת סגנון החייים של תרבות המלאיה בשנות העשרים.

(צילום: יח"צ)

המבקרים ישמחו לדעת כי הברמנים עדיין מגישים סינגפור סלינג, משקה שנוצר לראשונה בבר בשנת 1915. רוצים להיראות בני בית במקום? זרקו את קליפות הבוטנים שלכם על הרצפה כשסיימתם - הבר מעודד מסורת זו.

ניום באי | Nyum Bai, אוקלנד, קליפורניה, ארצות הברית

חלפה קצת יותר משנה וחצי מאז נפתח ניום באי, והמקום המגיש אוכל רחוב קמבודי ממשיך לקצור שבחים: בחודש פברואר, לאחר שזכה במספר פרסים, זכתה המסעדה בתואר חצי הגמר של פרס ג'יימס בירד היוקרתי.

(צילום: יח"צ)

ניום באי היא חלום ישן של השפית והבעלים נייט יון, שנולדה במחנה פליטים בתאילנד. המקום מציג את המטבח של משפחתה ומגישים בו מרקי נודלס ותבשילים שמשלבים מרכיבים כמו בטן חזיר עם קראנץ' ירקות גולמיים. יון אומרת שהמשימה שלה היא "לשתף תרבות שאיש לא ידע עליה באמת", בזמן שהסועדים נהנים ממוזיקת רקע נעימה.

אינדיגו | Indigo, יוסטון, טקסס, ארצות הברית

באינדיגו ההיסטוריה נמצאת בתפריט: המסעדה מגישה "אוכל נשמה", כהגדרת הבעלים, שהז אומר מנות שנועדו לעורר שיח על ההיסטוריה של שחורים-ילידים באמריקה. לדוגמה, פסטרמה מעושנת מגיעה על דף שעליו כתובות חוויות שונות של איטלקים ואפריקנים-אמריקנים בזמן ההגירה הגדולה.

(צילום: יח"צ)

אינדיגו, שנפתחה ביולי 2018, היא המסעדה הראשונה של השף ג'וני רודס, שניהל סדרה של פופ-אפים ביוסטון לאחר ששכלל את כישוריו במסעדת גרמרסי בניו יורק. האורחים יכולים לסיים את הארוחה עם כוס קפה העשוי זרעי במיה - משקה פופולרי בדרום במהלך מלחמת האזרחים.

וולפגאט | Wolfgat, פטרנוסטר, דרום אפריקה

ארוחה בוולפגאט הייתה מאז ומתמיד חווית גורמה עבור אלו המוכנים להתמסר לה. הסיבה לכך היא, שמהמתחם הקטנטן בן 20 המושבים נמצא בכפר הדייגים המרוחק - פטרנוסטר, שעתיים נסיעה מקייפטאון.

( )

הבעלים, קובוס ואן דר מרווה, מגיש מטבח הנקרא "צמחיית חוף", וקוצר את מרכיביו מהחוף מול המסעדה שלו ומהשיחים הפראיים שמאחוריה. עד לא מזמן לקוחותיו שמרו בשקט על החוויה, וויתרו על הפצת דבר המקום כדי להבטיח לעצמם שולחנות במסעדה הטובה ביותר שלא שמעתם עליה מעולם.

( )

אבל אז בפברואר האחרון, תחרות "פרסי המסעדות הטובות בעולם" זיכתה את וולפגאט כמסעדה הטובה בעולם. מאז אי אפשר להיכנס בספונטניות אם אתם בסביבה, אבל תוכלו לבצע הזמנות עד 90 יום מראש באתר האינטרנט של המקום.

מאסה | Masa, בוגוטה, קולומביה

בבוגוטה יש הרבה מאוד מאפיות, אך אף אחת מהן לא מסוגננת כמו מאסה. בסוף 2018, המותג פתח מקום חדש בבירת קולומביה. סטודיו קדנה, חברת עיצוב ניו יורקית הידועה בעיצובים השובבים שלה, עיצבה את השטח על פני 700 מ"ר.

יש שם חלונות גדולים, משולשים ועגולים, שנחתכים בקירות בטון, והחלל כולל מסעדה, בית קפה, פינת אוכל, שטחי קמעונאות ומאפייה. לקוחות נוהרים למקום, ויש כאלה שגם מבלים שם יום שלם בפינוקים, הכוללים לחם ביתי, כריכים, קרואסונים, ואחד הקינוחים הפופולריים ביותר - פודינג לחם.

בוראגו | Boragó, סנטיאגו, צ'ילה

בוראגו נמצאת מזמן בחזית הקולינריה של צ'ילה, בעיקר בזכות שיטות קולינריות כמו ריסוק ירקות עם נבגי עובש כדי להכין "גבינה". המייסד - רודולפו גוזמן - הפתיע בפברואר האחרון חובבי קולינריה ברחבי העולם, כשחשף תוכניות להעביר את המסעדה בת ה-12 שלו לחלל חדש עם נוף של הרי האנדים. ואז, כעבור ימים אחדים, אכן פתח אותו שוב במיקום החדש.

(צילום: יח"צ)

קומיקו | Kumiko, שיקאגו, אילנויי, ארצות הברית

ג'וליה מומוזה, שותפה-בעלים בקומיקו, יוצרת משקאות עונתיים עם מרכיבים וטכניקות יפניות, כמו אולד-פאשן עם ויסקי יפני, סוצ'ו ומרירים, שמתמזגים עם התוצרים של השותף שלה, שף נואה סנדובל.

מגישים שם מנות כמו לחמניות מאודות עם בטן חזיר, או לחם חלב יפני עם גלידת דבש מותססת וכמהין. מומוזה עיצבה גם תפריט משקאות וירג'ין, בין היתר מכיוון שהוריה לא שותים אלכוהול.

(צילום: יח"צ)

בחודש מאי הם יצרו ארוחת טעימות אומקזה המשדכת בין מנות למשקאות, והעניקו לארוחה זו את השם: קיקו.

80/20, בנגקוק, תאילנד

כאשר 80/20 נפתחה מחדש לאחר שיפוץ מאסיבי שהחל בסוף שנת 2018, השפים נפול ג'נטראג'ט וסאקי הושינו, יצרו מקומות ישיבה נוספים והרחיבו את המטבח פתוח. בני הזוג הציגו לפודי'ס תפריט טעימות חדש בן תשע מנות, שהחזיר למסעדה בת השלוש מעמד של מסעדה יוקרתית.

(צילום: יח"צ)

השירות ידידותי ולא מעונב, וצפו לשלם בערך כ-350 שקלים לאדם (520 שקלים אם אתם רוצים חמש כוסות יין) לארוחה.

ליים אאוט | Lime Out, סנט ג'ון, איי הבתולה האמריקניים

כדי להשיג מקום באחת ממסעדות הטאקו העמוסות ביותר באיי הבתולה האמריקניים, תצטרכו לקפוץ מסירה או להגיע בסירת פדאלים. בקטנה.

(צילום: יח"צ)

ליים אאוט, מאחז של ליים אאוט הפופולרי והמוכר באי הגדול, נפתח בחודש מרץ האחרון מול חופי סנט ג'ון. הטבחים מעבירים אוכל בסירות קטנות למסעדה-סירה המונעת באמצעות השמש - ויודעי דבר אומרים כי זה בר הטאקו הצף הראשון באיים הקריביים.

והטאקו? הם מלאים בכל מה שתרצו: החל משילוב של חומרי גלם ים-יבשה ועד סביצ'ה.

פיצריה בדיה | Pizzeria Beddia, פילדלפיה, פנסלבניה, ארצות הברית

בעבר, הפיצריה הזאת הייתה דוכן במרכז פילדלפיה עם שני עובדים, אפס מקומות ישיבה ויכולת ייצור של 40 פיצה בלילה. בשנת 2015, מגזין "בון אפטיט" כינה את הפיצות שלו כטובות ביותר בארצות הברית, תוך שהוא מציין את "הקרום העדין-פריך" שלהן.

(צילום: יח"צ)

אבל לרוע המזל, פחות משלוש שנים לאחר מכן, פיצריה בדיה נאלצה לסגור את שעריה: התורים הארוכים הקשו על שני העובדים והם לא עמדו בלחץ. אבל עכשיו בדיה חזרה עם מתחם גדול ושירות מלא ללקוחות, והיא ממוקמת רק רחובות ספורים מהמקום המקורי. יש שם 120 מקומות ישיבה, עשרות עובדים והכל השתנה שם - חוץ מהפיצה.

בארן | Barn, ניו סאות' ווילס, אוסטרליה

השף העולה, ג'יימס ויילס, הרס לעצמו את הדיאטה בשעה שפתח את בארן בניו סאות' וויילס. המטבח מייצר מנות אך ורק מליקוט חומרי גלם מהאדמה שמסביב, אבל יש גם קאטץ': תצטרכו להזמין מקום לפחות חודש מראש, כדי לטעום מנות עם בקר אנגוס המבושל על אש פחם או דבש שנאסף זה עתה מהכוורות. 

המסעדות המקוריות בעולם(צילום: יח"צ)

בנה און איגל | Benne on Eagle, אשוויל, צפון קרולינה, ארצות הברית

מסעדה זו, שנפתחה בדצמבר 2018, מעניקה לסועדים טעימה מהמגוון של הרי האלפצ'ים. בהשפעת רוח הסנקופה המערבית-אפריקנית, המעודדת חיים עם כבוד להיסטוריה, פיתחה השפית אשליי שאנטי מנות המזכירות את השפעת הפזורה האפריקנית בדרום האפלצ'י: גרגירי חומוס עונתיים ואפונים שחורים עם רוטב חלב-חמאה על צלעות חזיר.

(צילום: יח"צ)

בתפריט שלה יש גם נגיעות אישיות, כמו מרק לחם תירס עם אוכמניות חמוצות, שנרקח כמחווה לסבתה.

לה פוארזה | La Fuerza, בואנוס איירס, ארגנטינה

מסורת האפריטיבו של ארגנטינה החלה בהשפעות המהגרים האיטלקים והספרדים בתחילת המאה העשרים. כעת, בר ורמוט חדש בשכונת צ'אקריטה בבואנוס איירס, מייצר טוויסט מודרני על וורמוט.

(צילום: יח"צ)

לה פוארזה מייצרת את הוורמוט שלה - מברז לבן או ברז אדום - ומשתמשת אך ורק במרכיבים מקומיים, כולל גידולים בוטאניים, כמו סמבוק, לימון ורבנה ושיח קריוזוט.

כל זה חלק מתהליך שמתרחש במנדוזה: מקציר הענבים ועד זיקוק וביקבוק. המיקוד של הבר שהארגנטינאיים מגיע גם לתפריט: בנוסף לקלאסיקות כמו טורטייה דה פפה (חביתה ספרדית), יש מנות יצירתיות כמו פאינאזטה - שילוב של פאינה (לחם חומוס שטוח) ופוגאזטה (פיצה ללא רוטב עם בצל וגבינה).

מרתפי CO | CO Cellars, ברלינגטון, ורמונט, ארצות הברית

במקור היה המקום מפעל לבקבוקי סודה, אבל היום, הבניין מאכלס משקה מסוג אחר: מרתפי CO נפתחו בינואר האחרון כיקב, חלל מרתפים וחדר טעימות של חברות מקומיות.

(צילום: יח"צ)

המרחב המשותף מאפשר לשני העסקים לעבוד יחד, והתוצר הוביל ל"יין סיידר" שמותסס יחד. תוכלו לטעום שם הכל - החל מסיידרים קלים ופירותיים ועד יינות שמשתדכים למנות שונות.

הייאקיי | Hiaki, וולינגטון, ניו זילנד

כשהשפית מוניק פיזו חזרה לניו זילנד אחרי שבע שנים בניו יורק, היא הקימה סדרת פופ-אפים שהביאו כבוד לשורשים המאוריים שלה. עד מהרה היא גילתה כי רכישת חומרי גלם לפופ-אפים לא הייתה קלה כמו שקיוותה - ספקים מקומיים לא נענו לבקשות קצרות מועד לירקות מיוחדים כמו טאווה (תפוחי אדמה מאוריים) או טיטי (ציפור מקומית).

(צילום: יח"צ)

אבל היא המשיכה בשלה ובסוף המסירות של פיזו השתלמה, ולפני שנה היא פתחה מסעדה. הבאזז שנוצר למקום, הייאקאי ("רעבה" במאורית), לא רק עורר הערכה לחומרי גלם מניו זילנד, אלא גם הוליד סדרה של מוצרים חדשים שהיא מוכרת במקום - לכל מי שרוצה לבשל איתם.