עיריית חדרה הפרה התחייבות ותשלם 811 אלף ש'

חרף הסכם מפורט לפיתוח ותחזוקת גינות בעיר, טענה העירייה שהצדדים הסכימו על הפחתת תשלום. אבל בבית המשפט התברר אחרת

עו"ד ארז הימן | פסקדיןפורסם: 04.09.19 , 08:03

בית משפט השלום בחיפה הורה לאחרונה לעיריית חדרה לשלם כ-811 אלף שקל לחברת "חסון אלי עבודות גינון", שביצעה עבורה פיתוח והחזקה של גנים ציבוריים. השופט אורי גולדקורן קבע שהחברה הוכיחה שהעירייה לא שילמה לה את מלוא הכספים עליהם התחייבה.

החברה, שעוסקת בפיתוח תשתיות ואתרי נוף, חתמה ב-2009 על הסכם עם העירייה, לאחר שזכתה במכרז לביצוע עבודות שכללו הקמה ואחזקה שוטפת של גנים ומתקני משחק בעיר. תוקפו של ההסכם היה לשלוש שנים, ובהמשך הוארך עד ספטמבר 2014. ב-2015 הגישה החברה את התביעה נגד העירייה, ודרשה יותר ממיליון שקל. מרבית התביעה עסקה בטענה שהעירייה לא שילמה את מלוא התמורה עבור עבודות אחזקה שוטפת בחודשים יוני-דצמבר 2013.

תביעה

יורשי דיירת מוגנת יקבלו דירה בפינוי-בינוי

עו"ד גיא יקותיאל | פסקדין

יזמיות פרויקט ביהוד הודיעו למשפחת המנוחה שההסכם שחתמו מולה בוטל. בית המשפט התרעם על ההתנהלות חסרת תום הלב וקבע שההסכם תקף

יורשי דיירת מוגנת יקבלו דירה בפינוי-בינוי

היא הוסיפה כי במאי 2013 ביקש ממנה מנכ"ל העירייה דאז להסכים להפחתת התמורה החודשית ביוני-דצמבר 2013 בסך של כ-100 אלף שקל בחודש, תוך הבטחה שסך כל ההפחתות ישולמו לה בינואר 2014.

מנגד טענה העירייה שהחברה לא זכאית לתשלום נוסף עבור אחזקה שוטפת, וכי במחצית השנייה של 2013 הוחלט לצמצם את היקף עבודת החברה, ובחודשים יוני-דצמבר 2013 היא הוציאה לה הזמנות עבודה בשיעור מופחת של כ-25%, וביקשה לצמצם ביחס דומה את היקף עבודתה. בהתאם, נטען, הוגשו חשבונותיה של החברה, שבהן צוין כי הוענקה לעירייה "הנחה נוספת" (כך הוסיף חשב אגף התפעול בכתב יד) של כ-100 אלף שקל בחודש.

העירייה הגישה הודעת צד שלישי נגד המנכ"ל שלה לשעבר, בטענה שפעל בניגוד לפקודת העיריות שלפיה ראש העיר והגזבר הם היחידים שרשאים לחתום על התחייבויות מטעם העירייה. המנכ"ל לשעבר אישר שהתחייב בשם העירייה לשלם את ההפחתות ב-2014, וטען כי פעל אך ורק משיקולים של טובת הציבור העירייה. לדבריו, פריסה או דחייה של תשלומים הייתה מעשה מקובל בעירייה, אשר נעשה ביוזמת הגזבר.

כאמור, השופט גולדקורן קבע כי העירייה לא הצליחה להוכיח את זכותה לבצע הפחתות. הוא הבהיר שגרסת החברה קיבלה חיזוק מעדותו של מנהל מחלקת הגנים בעירייה דאז, שאישר שבאותה תקופה החברה המשיכה לבצע עבודות אחזקה. גם גזבר העירייה באותה עת לא כפר בכך שבחודשים יוני-דצמבר 2013 החברה לא צמצמה את היקף עבודת האחזקה.

לגבי אותה "הנחה", גם הגזבר וגם מנהל מחלקת הגנים לא ידעו להסביר במה מדובר. במצב זה, השופט זקף לחובת העירייה את העובדה שלא זימנה את אותו חשב לעדות בנוגע ל"הנחה נוספת" שרשם על גבי החשבונות שאישר. יתרה מכך: העירייה לא הציגה תיעוד של הישיבות שבהן נטען כי התקבלה ההחלטה על צמצום כביכול.

בהתאם לכך גם נדחתה הודעת הצד השלישי נגד מנכ"ל העירייה לשעבר, לאחר שהשופט הבהיר כי הסיכום בינו לבין מנהל החברה לביצוע הפחתות והחזר מאוחר יותר לא יצר התחייבות כספית חדשה של העירייה. גם בלי סיכום זה, נקבע, חובתה של העירייה לשלם את סכומי ההפחתות.

לבסוף חויבה העירייה לשלם לחברה כ-811 אלף שקל. לנוכח דחיית ההודעה נגד המנכ"ל-לשעבר, העירייה חויבה לשלם לו הוצאות משפט, וכן שכר טרחת עו"ד בסך 82 אלף שקל.