עיריית י-ם תשלם 307 אלף ש' לאישה שנפצעה

בת 47 שהגיעה לחתונה בבית הכנסת אוהל נחמה נאלצה ללכת על משטח הפרדה, ושברה את ידה כשנתקלה בפתח אוורור בולט. שופט קבע: העירייה אחראית

עו"ד צחית עופר | פסקדיןפורסם: 18.09.19 , 21:58

בית משפט השלום בירושלים חייב לאחרונה את העירייה לשלם פיצויים של יותר מ-307 אלף שקל לאישה ששברה את היד כשצעדה על שטח הפרדה בין שני נתיבים ברחוב שופן בעיר, ונתקלה בתעלת אוורור בולטת שלא גודרה. השופט נאיל מהנא דחה את טענת העירייה שלפיה אינה אחראית לאירוע משום שהנפגעת צעדה על שטח שלא מיועד להולכי רגל.

האירוע התרחש לפני כשלוש שנים. בתביעה סיפרה האישה (47) שהיא ובעלה היו בדרכם לחתונה בבית הכנסת "אוהל נחמה", וחנו בצמוד לשטח ההפרדה לצד כלי רכב אחרים. כשיצאה מהמכונית היא עלתה על השטח המרוצף כדי לא לצעוד על הכביש, והחלה ללכת לכיוון מעבר החצייה בהמשך.

תביעה

צעיר נפל לבור - עיריית עכו תשלם 320 אלף ש'

מערכת פסקדין

רוכב אופניים נפצע ברחוב וסובל מאז ממגבלות תנועה וכאבים עזים. בהתחלה העירייה הכחישה אחריות למקרה, אולם בהמשך חתמה על פשרה

צעיר נפל לבור - עיריית עכו תשלם 320 אלף ש'

בשלב זה היא נתקלה במעין ארובה או פתח אוורור בולט ונפלה. היא פונתה באמבולנס לבית החולים שערי צדק, שם אובחן אצלה שבר ביד ימין.

התובעת טענה שהעירייה התרשלה כשאפשרה קיומו של מבנה מסוכן שכזה ללא גידור. יתרה מכך, התאונה אירעה בשעות החשכה ותאורת הרחוב לא פעלה במקום, כך שאי אפשר היה להבחין במפגע המסוכן.

העירייה טענה מנגד כי אין לה שום אחריות לאירוע כיוון שהתובעת לא הייתה אמורה לצעוד על השטח, שאינו מיועד להולכי רגל, וגם אם תוטל עליה אחריות כלשהי בנסיבות - יש להטיל על האישה אחריות שווה.

אבל השופט נאיל מהנא ציין כי מתמונות שהציגה העירייה עולה שמדובר בשטח שמפריד בין מסלולים ומותר להחנות משני צדיו. לפיכך, כשאדם חונה במקום, הדבר הבטוח ביותר שביכולתו לעשות כדי להגיע למעבר החצייה שבהמשך הוא לעלות על שטח ההפרדה, ותמוהה טענת העירייה כאילו עדיף היה לתובעת לרדת לכביש במקום שאינו מיועד לחצייה.

הוא הבהיר כי החוק אינו אוסר הליכה על שטח הפרדה בנוי (להבדיל מהליכה על כביש שלא במעבר חצייה), והעירייה לא הביאה כל ראיה שהיא עצמה אסרה על כך.

מכאן, שהעירייה הייתה צריכה לצפות תנועת הולכי רגל על שטח ההפרדה ולוודא שאין עליו מכשולים ומפגעים שמסכנים את בטיחותם. העירייה לא עמדה בחובה זאת כשהותירה פתח אוורור בולט ללא גידור או שילוט אזהרה, והדבר מקבל משנה תוקף לנוכח העובדה שהתאורה במקום לא עבדה. בנסיבות אלה, השופט לא מצא לנכון לייחס לתובעת אשמה כלשהי בנפילתה.

משכך נקבע כי עיריית ירושלים התרשלה ועליה לפצות את התובעת על נזקיה, בהם הפסדי שכר, אובדן כושר השתכרות עקב פגיעה ביד הדומיננטית, כאב וסבל, עזרה והוצאות רפואיות. סכום הפיצויים הועמד על 306,922 שקל ויתווספו להם גם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד .