יעל צפריר: "הסרטן שלי גרם לדרמה גדולה"
אחרי שהשתתפה ב"הישרדות", יעל צפריר הקימה משפחה, למדה משחק ונאלצה להתמודד עם מחלת הסרטן. כיום, כשהיא משחקת בהצגה אם לילד עם הפרעות קשב, היא אומרת: "להיות הורה זו העבודה הכי קשה שיש"
יעל צפריר כנראה מוכרת לכם מהעונה הראשונה של "הישרדות" ששודרה ב-2007, אבל כיום היא במקום אחר לגמרי. היא שחקנית, מורה ואמא של אמה (7) ואיתמר (10). מגדירה את עצמה כאמא של כיף, צחוקים ושטויות. "אני חושבת שזה מגיע מעולם המשחק", היא אומרת. "לפעמים אני אמא מביכה, לפעמים קשוחה ולפעמים אני יכולה להיות אמא 'פלצת'".
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
לפני כשנתיים אובחנה צפריר בסרטן בבלוטת השד, ולדבריה, "המצב גרם לדרמה גדולה מאוד במשפחה, אבל הם התמודדו בצורה מרשימה. פעם אחת איתמר ביקש שאבוא לבית הספר עם פאה. נהגתי להסתובב עם קרחת לרוב, והבנתי אותו.
"הייתה לי פאה כדי להקל על הילדים ועליי, אבל ברגע הזה הרגשתי שלא בא לי לשקר. חברים שלו באים ורואים אותי רגע אחד עם קרחת ולמחרת בבית הספר עם פאה, זה לא הגיוני. לא עשיתי שום דבר רע, הייתי בנאדם חולה. הערכתי מאוד את הפתיחות שלו והדרך שלו לבקש, בסוף התפשרנו על מטפחת".
איך גילית על הסרטן?
"נהגתי ללכת לבדיקות מעקב שגרתיות. עברה שנה וחצי בין תקופה לתקופה, ופתאום ראו גוש בשד. זה התחיל להתגלגל כמו כדור שלג: ממוגרפיה, אולטרסאונד. אמרו שיש סיכוי לסרטן ממאיר ואז עוד ביופסיה כדי להבין איזה טיפול צריך ולוודא שהסרטן לא נמצא בכל הגוף.
"אלה היו שבועיים אינטנסיביים שבהם רק מבררים מה קורה וזו התקופה הכי מלחיצה - חוסר וודאות, איך מתקדם הסרטן, מה הקצב לו. שלב מדאיג ומלחיץ. עברתי כימו, טיפול ביולוגי, ניתוח והקרנות.
"הכימו הוא חומר חזק וההחלמה ממושכת מאוד. רק עכשיו חברות אמרו שחזרתי להיות אני, כמו שהייתי לפני המחלה"
כאמא לילדים קטנים, איך נראית השגרה בצל המחלה?
"הייתי מוקפת בהמון עזרה של משפחה, חברים ושכנה. אמה הייתה אז בגן, והיו אוספים אותה ולוקחים אותה לגן. זה לא קל כי זה גיל שהפרידה קשה, אבל אם יש לי MRI בשבע בבוקר אז אין ברירה. בימי טיפול לקחו אותה אחרי הגן כשהייתי חלשה. כולם ממש נרתמו. החברים שלי עשו טבלת אקסל מי מביא אוכל. זה כמו משפחה נוספת ואני חייבת להם את הדרך ומוקירה מאוד".
קראו עוד:
"מרגישה שאני במשימה לכל החיים"
הנשים שיצאו לעצמאות כשהפכו לאימהות
"איך אתם מסתדרים אם את לא עובדת?"
הילדים הבינו את המשמעות של המחלה?
"חלקית. כל ילד וההבנה שלו. אני לא חושבת שהם הבינו לאן זה באמת יכול היה להתדרדר, אבל פעם אחת הייתי עם איתמר על אופנים והוא שאל על הכלבה שלנו שנפטרה מזמן. הסברתי לו שהייתה חולה מאוד והוא שאל 'היה לה סרטן? למה לא נתנו לה טיפול?' ניסיתי להסביר שזה קצת שונה והיא באמת הייתה במצב קשה אבל פתאום, בהתייחסות לכלב הוא הבין שיש אופציה כזו".
"ילדים מרגישים שמאוכזבים מהם"
צפריר היא שחקנית ותיקה, בוגרת ניסן נתיב, שיחקה בתיאטרון הבימה ("מונולוגים מהווגינה", "החותנת", "ארוחה עם אידיוט" ו"חתונה מושלמת". ע.א), יוצרת ושחקנית בסדרת הרשת ישראלית motherland.tlv שעוסקת באמהות.
בימים אלו היא משחקת בקומדיה "מה אתם רוצים מהילד", בתיאטרון אנסמבל כפר סבא. "אלו היו חודשים אינטנסיביים של חזרות כל ערב, בשעות שאני רגילה להיות עם הילדים", היא מספרת. "בעלי היה חוזר ב-19:00 ואני נסעתי לכפר סבא עד 23:30 בלילה. לא רגילה לא להרדים את הילדים אבל אני משחקת שם עם קבוצת אנשים מדהימה ומוכשרת".
קטעים מההצגה:
היא משחקת אמא שלבן שלה יש הפרעות קשב וריכוז, ולדבריה, "רואים מסע של אמא, מהרגע שאומרים שיש בעיה ושתטפל בה, וכולם מעבירים את האחריות מאחד לשני - מאבחנת, פסיכולוגית, טיפול הוליסטי".
צפריר משתפת, כי בהצגה מוצג הקונפליקט בין הורה שלא רוצה ריטלין למורה שרוצה לתת, וזה קשה - החיפוש אחר פתרונות. "הדבר הכי קשה שמערכת החינוך יוצאת נגד האמא כי הילד שלה הוא המפריע של הכיתה. אני חושבת שלהיות הורה זו העבודה הכי קשה שיש".
לקחת משהו מההצגה הביתה?
"כן, בעיקר בכובע שלי כמורה. אני מורה בבית הספר ולפעמים את רוצה שכולם יהיו בשקט ותוכלי להעביר שיעור, אבל יש ילדים שקשה להם וצריך ללמוד לנתב אותם.
"בנוסף, אני מלמדת ילדים בחוג בתאטרון, מקבלת ילדים אחרי השפעת הריטלין. אני רואה כמה הם עייפים ושהם מרגישים שמאוכזבים מהם. במקום לנזוף בהם, המערכת צריכה להשתנות. בהצגה מוצג הקונפליקט בין הורה שלא רוצה ריטלין למורה שרוצה לתת וזה קשה. המערכת לא בהכרח יודעת להתמודד.
"בסוף, הורה צריך להיות נאמן לעצמו ולבחור מה מתאים לילד שלו. אין כאן תשובה חד משמעית".
לפנייה לכתב/ת 
