חברת בנייה ביטלה צ'ק לקבלן, ותיאלץ לשלם

בעקבות טענות על כך שלא ביצע את עבודתו כראוי, הקבלן פתח בהליכי הוצל"פ. נקבע כי לא הוכחה טענה שמצדיקה פטור מתשלום, והוא יקבל 70 אלף ש'

עו"ד צבי ברק | פסקדיןפורסם: 19.09.19 , 15:41

בית משפט השלום בכפר סבא הורה לאחרונה על שפעול הליכי הוצאה לפועל שפתח קבלן עבודות פיתוח, לאחר שחברת הבנייה שעבורה עבד ביטלה צ'ק של 70 אלף שקל. החברה טענה שהקבלן לא זכאי לתשלום משום שנפלו ליקויים בעבודות שביצע, אך הרשם איתי רגב חשב אחרת.

התיק הועבר בפברואר 2018 מלשכת ההוצאה לפועל לבית המשפט בשל התנגדות לביצוע הצ'ק מצד חברת הבנייה "שטיכמוס נדל"ן", בטענה משפטית המכונה "כשלון תמורה": היא טענה שהקבלן לא ביצע את העבודות שלהן התחייב ואף הסב לה נזקים, ולכן הוא לא זכאי לסכום הצ'ק.

משפט כללי

ביהמ"ש חייב בנק לפתוח חשבון לחלפן כספים

עו"ד אברהם ש. בן-צבי | פסקדין

סניף דיסקונט בנצרת סירב לפתח חשבון לאדם שעוסק בניכיון צ'קים ברישיון. תביעה שהגיש נגד הבנק התקבלה אחרי שהשופט קבע שסירוב הבנק בלתי סביר

ביהמ"ש חייב בנק לפתוח חשבון לחלפן כספים

הקבלן טען מנגד כי העובדה שהחברה העבירה לו תשלום ראשון של כ-33 אלף שקל מעידה שביצע את העבודות לשביעות רצונה. לדבריו, כשסיים את העבודות העלתה החברה טענות שונות על טיבן אך הוא ביצע את כל התיקונים שביקשה. הוא הוסיף כי הליקויים שאליהם הפנתה נבעו מעבודות תשתית שבוצעו מטעמה.

החברה השיבה שכשמסרה לקבלן צ'ק דחוי עבור החלק השני של העבודות, היא הבהירה לו מראש כי יבוטל אם לא יושלמו כמוסכם. לטענתה, מאחר שהליקויים לא תוקנו וניסיון גישור שנערך מולו כשל, הרי שהצ'ק בוטל כדין. היא צירפה חוות דעת המפרטת את הליקויים ואת עלות התיקון והדגישה שהקבלן לא הציג ראיות המוכיחות שביצע עבודה תקינה בהתאם להסכם עמה.

הרשם איתי רגב ציין שכאשר מדובר בתביעה לביצוע צ'ק, מוטל נטל ההוכחה על מי שמסר את הצ'ק, שהרי ההנחה היא שלא היה נמסר אלא בעבור תמורה. כלומר, החברה הייתה צריכה להוכיח שלא קיבלה תמורה שתאמה מבחינת איכות את מה שהוסכם עם הקבלן מראש.

"במקרה שלפני לא מצאתי כי, גם לגרסת הנתבעת, מדובר באי התאמה יסודית של המוצר (העבודות), המגיע כדי פגם קנייני מהותי המהווה כשלון תמורה מלא", קבע.

הוא ציין כי גם לא מתקיים כאן מצב של "כשלון תמורה חלקי" שכן לפי הפסיקה בתחום, טענה כזו יכולה להתקבל רק כאשר החלק שלא סופק ניתן לחישוב אריתמטי ללא צורך בשומה או הערכת מומחה.

בפסק הדין צוין כי הצ'ק כמוהו ,כחוזה ולכן החברה לכאורה יכולה לטעון שהעבודות הלקויות לא תאמו את המוסכם וגרמו לה לנזק שמזכה אותה בקיזוז. אלא שחוות דעת המומחה שהגישה לא מספיקה לצורך הוכחת טענת קיזוז, והיה על החברה להוכיח את הנזק שנגרם לה בפועל. כלומר, להציג ראיות לכך ששילמה עבור עבודות תיקון – וזאת היא לא עשתה.

לפיכך הרשם קיבל את תביעת הקבלן והורה על שפעול הליכי ההוצאה לפועל לביצוע הצ'ק במלואו. הוא הוסיף לסכום החוב הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 9,000 שקל. בנוסף חויבה החברה לשלם למנהל העבודה שלה ולמומחה מטעמה שכר עדות בסך כולל של 1,100 שקל.