אחרי 34 שנה: בירת "באדווייזר" האמריקנית חזרה לישראל
היא נחשבת לאחת מהבירות הנמכרות בעולם, ולמרות זאת הקהל הישראלי של שנות ה-80 סירב לאמץ אותה לחיקו. השבוע, 34 שנים אחרי, מותג ה"באדווייזר" חזר לישראל בתקווה לכבוש את הבליינים הצעירים של תל אביב
עושה קאמבק: 34 שנים עברו מאז הפעם האחרונה בה נמכרה בירת "באדווייזר" במחוזותנו. כעת, הבירה האמריקנית עולה שוב לישראל, והחל מהשבוע הקרוב אפשר יהיה למצוא אותה בכל הברים, המסעדות ורשתות השיווק.
עוד כתבות בערוץ האוכל:
חובבי הז'אנר ומי מכם שניחנו בזיכרון לטווח ארוך, ודאי זוכרים כי בשנות ה-80 היה ניסיון לשווק את הבירה הפופולרית תחת חסותה של חברת המשקאות "טמפו", האחראית על ייצור בירות "גולדסטאר" ו"מכבי". הניסיון אינו צלח, והבירה המפורסמת הוחזרה כלאחר כבוד למקום שממנו באה.
אגב, העובדה שהבירה לא הצליחה לכבוש את הקהל הישראלי מפתיעה מעט, שכן ה"באדווייזר" היא בירת לאגר, בעלת חמישה אחוזי אלכוהול, הנחשבת לקלה במיוחד. או בקיצור - אידיאלית לאקלים הישראלי.
ולמי מכם שאינו יודע במה מדובר, נספר כי "באדווייזר" האמריקני הוא מותג הנמכר בלמעלה מ-90 מדינות ברחבי העולם, הממוקם במקום ה-33 ברשימת מותגי העל העולמיים. וכמו לא מעט מותגים מצליחים, גם הוא מעניק חסות לליגות כדורגל מובילות בנוסף לחסויות בינלאומיות נוספות.
כיום, המותג נמצא בבעלות חברת "אנהאוזר-בוש אינבב" (AB Inbev), המוכרת בשמה למעטים בחברה הישראלית, למרות שאת המוצרים שלה כמעט כולם מכירים; מדובר בחברת ענק שאחראית על 30% ממכירות הבירה בעולם, ונחשבת לחברת מוצרי הצריכה השביעית בגודלה בעולם. את פעולות השיווק וההפצה של ה"באדווייזר" בארץ, בחרה "אנהאוזר-בוש אינבב" להעניק לחברת "הכרם" הישראלית.
בירת המריבה
מבשלת "באדוייזר" (Budweiser) הוקמה בשנת 1859 בעיירה בודייויצה שבצ'כיה. שמה הגרמני של העיירה הוא "באד-וייס" (Budweis) ומכאן גם שמה של הבירה, כמחווה לשם המקום, בדיוק כשם שבירת "פילזנר" היא מחווה לעיירה פילזן.
אבל כאן, הסיפור מתחיל להסתבך: אדולפס בוש נולד בגרמניה, והיגר ממנה לארצות הברית ב-1857. ב-1864 הקים יחד עם חותנו, אברהארד אנהאוזר, את מבשלת "אנהאוזר-בוש". בשנות ה-70 של המאה ה-19, נסע לסיור באירופה והתאהב בסגנון הגרמני-צ'כי של הלאגר הקליל, וליתר דיוק - בבירה של באדווייזר. הוא חזר לארצות הברית, וב-1876 השיק בירה בשם - "באדווייזר".
אינספור מאבקים משפטיים - אולי המפורסמים והיקרים ביותר בעולם הבירה - נערכו בין "באדווייזר" הצ'כית לזו האמריקנית. הסכם הפשרה הנוכחי אוסר על "אנהאוזר-בוש אינבב" לשווק את הבירה שלה באירופה - להוציא את אירלנד, בריטניה ושוודיה - תחת השם "באדווייזר", אלא רק "באד" (Bud). לחילופין, משווקת הבירה הצ'כית בארצות הברית תחת השם "צ'קוואר" (Czechvar) - שילוב של חלק משמה המלא - "באדווייזר בודוואר" (Budweizer budvar) עם המילה צ'כיה, כמובן.
המטרה: לכבוש את הבליינים התל אביביים
שוק הבירה בישראל הוא שוק עונתי המתחזק בחודשי הקיץ. צריכת הבירה בישראל לאדם עומדת על כ-18 ליטרים בשנה, נתון נמוך משמעותית ביחס למדינות אחרות כמו גרמניה, למשל, עם כ-136 ליטרים לאדם, בריטניה עם כ-110 ליטרים וארצות הברית עם כ-100 ליטרים שנלגמים שם בהנאה רבה.
חברת "אנהאוזר-בוש אינבב", הבינה שישראל היא מדינה מתפתחת בכל תחום שתיית הבירה, וכי למספרים האלו יש פוטנציאל התרחבות לא רע. מכאן, היא סימנה את ישראל כיעד אסטרטגי להשקת המותג האמריקני כחלק ממהלך התרחבות גלובלי (יחד עם מדינות כמו הולנד, פולין וצרפת).
אגב, זוהי לא דריסת הרגל הראשונה של החברה בארץ, שהביאה אלינו במהלך השנים מותגים מוכרים ופופולריים כמו "קורונה", "סטלה ארטואה", "בק'ס", "לף", "פרנסיסקנר" ועוד.
המותגים הרבים של החברה בארץ, מסייעים לה גם במאבק על ליבו של הדור הצעיר - שמעדיף מותגי פרימיום של בירה. שלבי ההשקה הראשונים של "באדווייזר" כמותג פרימיום יחלו באיזור תל אביב - תוך ניסיון לפנות לבליינים הצעירים יותר - תחילה בברים ובפאבים, ובהמשך אפשר יהיה למצוא את המותג גם באירועים הנמשכים את תוך הלילה.
בשלב ההשקה הראשוני, יגיע לישראל רק ה"באדווייזר" הקלאסי; שישיית בירות (330 מ"ל) תימכר ב-39.90 שקלים, ועבור פחית (500 מ"ל) ישלמו הצרכנים 9.90 שקלים. בהמשך, מתכוננת החברה לייבא ארצה גם את בירת ה"באד לייט" (בעלת אחוזי אלכוהול נמוכים יותר מהבירה הקלאסית), וכן את "באד זירו" (אפס אחוזי אלכוהול). כל הבירות של המותג שיימכרו בארץ - כשרות.