"הדסה" תפצה הורים בעקבות הפלת תאומים

בני הזוג הפסיקו היריון עקב ממצאים חמורים. שופטת קבעה שביה"ח התרשל כשהבטיח להם להעביר להם את הנפלים לקבורה, אולם הם "נעלמו"

עו"ד טל לביא | פסקדיןפורסם: 25.09.19 , 21:39

בית משפט השלום בירושלים קבע לאחרונה ש"ההסתדרות המדיצינית הדסה" תשלם פיצויים בסך 50 אלף שקל לבני זוג שביצעו הפלה של עוברים-תאומים בעקבות בדיקה שגילתה ממצאים חמורים. השופטת קרן מילר שוכנעה כי אף שבית החולים הבטיח לשניים למסור להם את העוברים לקבורה, הדבר לא נעשה. עם זאת נדחתה תביעת רשלנות רפואית של בני הזוג נגד מכבי והדסה.

ב-2009 הייתה התובעת בהריון עם תאומים. המעקב בוצע על ידי רופא של קופת החולים "מכבי". בבדיקת שקיפות עורפית שבוצעה בהדסה התגלו ממצאים בעייתיים עם הסתברות גבוהה ביותר למומים קשים בעוברים ("היגרומה ציסטית" – מום במערכת הלימפה והצטברות בצקת סביב גוף העוברים), והתובעת הופנתה בחזרה אל רופא מכבי. בהמשך לכך פנו בני הזוג לוועדה להפסקת היריון, ובמרץ 2009 אכן בוצעה הפסקת היריון של שני העוברים בבית החולים הדסה.

רפואה משפטית

תאומות נולדו עם פיגור. הפיצוי: 22 מיליון שקל

עו"ד מאי מרקוביץ | פסקדין

בני הזוג מהדרום תבעו את "כללית", מפעילת בית החולים סורוקה, בטענה שלו קיבלו את התמונה המלאה על מוצב העובריות – היו מפסיקים את ההיריון

תאומות נולדו עם פיגור. הפיצוי: 22 מיליון שקל

תביעתם נסובה סביב שתי טענות מרכזיות. הראשונה, טענה לפיצוי בשל ייעוץ שגוי ופגיעה באוטונומיה. בני הזוג טענו שלא הוסברו להם האפשרויות לביצוע בדיקות נוספות, שיתנו תמונה מדויקת יותר, ואולי למנוע את ההפלה ולהוביל להולדת עוברים בריאים. הטענה השנייה הייתה שבמעמד ההפלה מסרה הדסה לתובעים שלאחר הבדיקה הפתולוגית הם יוכלו לקבל את הנפלים לקבורה. למרות זאת, לטענתם, הנפלים "נעלמו", ובהדסה לא ידעו להגיד מה עלה בגורלם.

על סמך הרשומות הרפואיות טענה מכבי שהרופא הציג לתובעים שתי אפשרויות: להמשיך עם ההיריון ולהמתין לבדיקת מי שפיר, או לבצע הפלה כבר באותו שלב. הדסה טענה בין היתר שאין זה מתפקידו של מבצע בדיקת השקיפות העורפית לדון עם המטופלת במשמעות הממצאים שעלו בבדיקה, שכן זה תפקידו של הרופא המטפל. באשר להבאת הנפלים לקבורה נטען כי הנושא מוסדר בחוזר משרד הבריאות, ולפיו נפלים ייקברו ללא נוכחות המשפחה, ואין צורך להתייעץ עימם מראש.

השופטת מילר שוכנעה שרישומי רופא מכבי תומכים בכך שהוא אכן הבהיר לתובעים את שתי האפשרויות שעמדו בפניהם, כך שלא הופרה "חובת הגילוי". על כך היא הוסיפה שגם עדויות התובעים עצמם תומכות בכך שהוצגה להם האופציה החלופית של המתנה לבדיקת מי שפיר, ולפחות התובע (רופא שיניים במקצועו) הבין אותה.

מכאן עברה השופטת לסוגיית "היעלמות הנפלים". בהקשר זה היא שוכנעה שבתקופה הרלוונטית לא היה חוזר או הנחייה אחרת תקפה ביחס למעורבות משפחות בקבורות נפלים.

מכל מקום, השופטת התרשמה שהדסה אכן נתנה לתובעים אפשרות לקבור את הנפלים, ולאחר מכן הפרה אותה ברשלנות, כשהעבירה את הנפלים לקבורה מרוכזת במקום לקיים את התחייבותה.

"ההתמודדות עם הפלתם של שני עוברים היא קשה וטראומטית, והתובעים ביקשו להתמודד עם האובדן בין היתר באמצעות קבורתם של הנפלים. שלילת אפשרות זו לאחר שהובטחה להם ולאחר שהם המתינו מספר חודשים לשם כך היא נזק בר-פיצוי", כתבה.

בשל כך נקבע כי הדסה תפצה כל אחד מבני הזוג ב-25 אלף שקל. בנוסף, הדסה תשלם לתובעים שכר טרחת עו"ד 7,000 שקל, והוצאות משפט. מנגד, התובעים ישלמו למכבי שכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 שקל והוצאות משפט.