הקרב בין בתי הכנסת: איפה יתפללו הנשיא וראש הממשלה
המשא ומתן הקואליציוני האמיתי מתרחש לא הרחק מביתם של בנימין נתניהו וראובן ריבלין: שני בתי הכנסת היוקרתיים הסמוכים למעון ראש הממשלה מתחרים ביניהם מי יזכה לארח את נשיא המדינה וראש הממשלה לתפילות החג. רגע לפני ההכרעה, הם הגיעו לאולפן ynet לעימות סוער
עם כל הכבוד למשא ומתן הקואליציוני, הדרמה האמיתית, המעניינת והחשובה באמת בין נשיא המדינה לראש הממשלה בימים אלה היא סביב השאלה היכן יתפללו בנימין נתניהו וראובן ריבלין ב"ימים הנוראים".
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>
לקראת ראש השנה ויום הכיפורים, מתחרים ביניהם - כמידי שנה - שני בתי הכנסת היוקרתיים הסמוכים למעון ראש הממשלה ולמשכן נשיאי ישראל, מי מהם יזכה לארח את ריבלין ונתניהו לתפילות החג – שניהם יחד או כל אחד לחוד. רגע לפניי ההכרעה, הסכימו הגבאים היריבים להתייצב לעימות סוער ומשעשע באולפן ynet.
קיראו עוד בערוץ היהדות :
- לאחר הפרסום ב-ynet: פוטר הנהג שתלה ציור של חרדי בדמות חזיר
- מדד הדת המדינה: ההורים חילונים, הילדים מסורתיים
- האיש שהפך את "הבימה" לבית כנסת: "הגיע הזמן גם למוזיקה כזו"
התחרות הסמויה בין בית הכנסת הגדול שבשכונת רחביה לבין "הצבי ישראל" שבטלביה (המוכר כ"חובבי", במלרע, על שם רחוב חובבי ציון שבו הוא שוכן), החלה כבר באמצע שנות ה-90. עד אז, תקופת כהונתם של יצחק רבין ועזר ויצמן, נהגו הנשיאים וראשי הממשלה להתפלל בעיקר בבית הכנסת הגדול. כאשר נתניהו עלה לשלטון ב-1996, ניצלו ב"חובבי" את הקשר האישי של חבר הקהילה, עו"ד יעקב נאמן, עם ראש הממשלה החדש - כדי "למשוך" אותו למניין שלהם.
מאז כיהנו ברחוב הנשיא קצב, פרס וריבלין, ובבלפור - ברק, שרון, אולמרט ושוב נתניהו, אך בזכות אותו תקדים הפך "הצבי ישראל" לשחקן חדש ומשמעותי - גם שנים לאחר פטירת החבר נאמן. המנהיגים, מצידם, מקפידים כל השנים שלא לקפח אף אחד ומדלגים בין שני בתי הכנסת. גם אבנר נתניהו נוהג להתפלל ב"חובבי" מעת לעת, כולל בשבתות "רגילות", ובכמה מקרים אביו הצטרף אליו. לפעמים הבן אף משמש שם כחזן.
"שמעון פרס היה חבר הקהילה"
מטעמים של ביטחון שדה, ראש הממשלה ונשיא המדינה מודיעים בדרך כלל לגבאי הקהילות רק ברגע האחרון האם ומתי בכוונתם להגיע, אך בבית הכנסת הגדול כבר יודעים להעריך כי הנשיא ישתתף אצלם בתפילת "נעילה" (של יום כיפור).
ב"חובבי", לעומת זאת, מתגאים בכך שבליל ראש השנה ויום הכיפורים ניתן למצוא אצלם, בדרך כלל, את נתניהו וריבלין ישובים זה לצד זה, והגבאים מזמינים את האזרח בני גנץ מראש העין לוותר על בית הכנסת התימני ולהצטרף אליהם - אולי יזכה לדבר עם השניים על ענייני היום הבוערים (לא בשעת התפילה!) אגב, מקום שמור באחד הכיסאות הסמוכים אליהם - הוא המבוקש ביותר.
"אנחנו מלאים עד אפס מקום. זה אומר משהו"
אז מי ינצח בעימות? "שמעון פרס ז"ל היה גם חבר הקהילה", מספר גבאי "הצבי ישראל", רועי וולף, בניסיון לצבור עוד כמה נקודות. "רציתי לקרוא לו שיצביע לי בבחירות לוועד, אבל בסוף הוא לא הגיע". סלב נוסף הוא "שגריר ארה"ב בישראל, דיוויד פרידמן, שמתפלל אצלנו קבוע עוד לפני שהיה בתפקיד".
זלי יפה, גבאי בית הכנסת הגדול, לא נשאר חייב: "אני יכול לאשר בפניכם שהן פוליטיקאים מהשורה הראשונה, הן שופטים, הן אנשי אקדמיה - כולם באים לשמוע את השירה המאוד מיוחדת בבית הכנסת הגדול, מקהלה שאין דומה לה".
וולף לא מתרשם ושולף את הקלף החזק: "אני יכול להבטיח לך שמי שיגיע אלינו יעשה את זה בפחות מחצי מהזמן שאצלם. תהיה לו תפילה קצרה ולעניין ומשמעותית בבית כנסת. אנשים רוצים גם לנוח בחג, או להמשיך במשא ומתן הקואליציוני".
זלי: "אני מסכים שהתפילה בבית הכנסת הגודל ארוכה יותר, אבל במחילה, גם מרשימה הרבה יותר. זה כמו לבקש מצד אחד את מלר ובטהובן - ומצד שני לשמוע את אלביס פרסלי".
וולף: "אנחנו overbooked כבר ממזמן. הרבה יותר קשה להשיג מקום אצלנו. זה אומר משהו, לא?" זלי: "זה אומר שאצלך יש 250 מקומות ואצלי יש 1,800".
"אצלנו לא יקליטו אותו"
בניסיון לשכנע את המנהיגים לבחור נכון, יפה מתחיל לפתות: "אצלי הנשיא מקבל את פתיחת ארון הקודש בנעילה (ותמיד מקפיד על תרומה לבית הכנסת, מחשבונו האישי)".
וולף: אצלנו הם מקבלים עלייה לתורה, ובסוף התפילה גם מדברים אל הקהל, זה בין המקומות היחידים שלא מקליטים אותו ושאין אחר כך ציטוטים ממה שאמר".
רגע לפני שהעימות נגמר בפיצוץ, נזרקת לחלל האוויר תובנה: הרוטציה שמנסה ריבלין לקדם בין גנץ לנתניהו בכלל לא נועדה לפתור את הפלונטר הפוליטי ולמנוע מערכת בחירות שלישית – אלא לעשות סוף לתחרות הקשה בין שני בתי הכנסת. רועי וולף לא מוותר ומקשה: "אבל מי יעלה ראשון לתורה?" ולפני שהעימות מאיים להסתיים ללא פשרה, זלי יפה מניח הצעה אחרונה: "שאחד יילך אליו והשני יבוא אליי, וכך לא יצטרכו לריב".
לפנייה לכתב/ת 
