275 אלף שקל לשיפוצניק שנפצע בעבודה

במהלך הנחת קורה נפל עובד מסולם בגבוה 3 מטרים. המעסיק, שגילה שיום קודם פג הביטוח על המועסקים שלו, ניסה להכחיש שהאירוע התרחש

עו"ד אליהו קייקוב | פסקדיןפורסם: 05.10.19 , 07:59

בית משפט השלום בחדרה פסק לאחרונה פיצויים של 275 אלף שקל לשיפוצניק שנפל מסולם בגובה .שלושה מטרים במהלך הנחת קורה דקורטיבית במסגרת עבודות שיפוצים בבית בפרדס חנה. השופט יעקב גולדברג התרשם שגרסת המעסיק – שלפיה התאונה כלל לא התרחשה – נולדה לאחר שנודע לו שהביטוח של העובדים פג יום לפני כן.

התובע (55) טען שב-2012 הגיע לבית כדי לבצע עבודות אחרונות לדרישת המעסיק. לדבריו, לאחר שנפל הוא הובהל לבית החולים הלל יפה שבחדרה, שם אובחן עם חבלות קשות בגב. לטענתו, מאז התאונה הוא מוגבל מאוד ביכולתו להשתלב בשוק העבודה. נטען שהקבלן שהעסיק אותו ("דוד קאשי בע"מ") התרשל והפר את חוקי הבטיחות כשלא סיפק לו כלי עבודה בטוחים, לא הדריך אותו כיצד לבצע את העבודה בבטחה, לא מינה מנהל עבודה ובדיעבד אף הסתבר כי לא היה לו ביטוח באותו היום.

תאונת עבודה

290 אלף ש' לפועל בניין שנפל מסולם מאולתר

עו"ד ורד פרי | פסקדין

עובד באתר בנייה נאלץ להתמודד עם שברים בגולגולת ובעצמות הפנים, 3 שיניים שבורות וקרע בטחול. רוב האחריות לאירוע הוטלה על הקבלן

290 אלף ש' לפועל בניין שנפל מסולם מאולתר

הקבלן טען מנגד שהתאונה כלל לא התרחשה והתובע רקם קנוניה כדי לזכות בפיצויים. הוא הוסיף שמעולם לא הורה לתובע להתקין קורה, ואם עשה זאת הייתה זו עבודה פרטית. לחילופין נטען כי ככל שהתאונה אירעה - האשמה מונחת לפתחו של התובע שבחר סולם לא מתאים וביצע עבודה שלא התבקש.

אבל השופט יעקב גולדברג דחה את גרסת הקבלן בטענה שהייתה מגמתית, וציין כי תמוה שהוא לא התכחש לאירוע כשהתובע הגיש טפסים לביטוח הלאומי בגין תאונת עבודה וההכחשה נולדה רק לאחר שהבין שהביטוח לא היה בתוקף.

בתוך כך נקבע כי גרסת התובע לתאונה אוששה בעדותה של בעלת הבית, שראתה אותו נופל מהסולם, וכי התקין את הקורה במסגרת עבודתו אצל הקבלן ולא כעבודה פרטית.

השופט קבע כי האחריות לפציעה מוטלת על הקבלן שהתרשל והפר את חוקי הבטיחות בעבודה כשלא סיפק סביבת עבודה בטוחה, לא פיקח על התובע, לא דאג להשגחה של מנהל עבודה, לא סיפק כלי עבודה מתאימים ולא הדריך את העובד על הסיכונים שבביצוע עבודה בגובה.

היעדר הביטוח, הוסיף, מהווה פן נוסף של רשלנות, שכן הקבלן שלח את התובע לעבודה מבלי לספק לו ביטוח ומבלי ליידע אותו על כך מראש כדי לאפשר לו להחליט האם הוא רוצה לעבוד בכל זאת או לא. בתוך כך השופט קבע כי בנסיבות שבהן התובע ביצע את עבודתו אין לייחס לו אשם תורם.

לאחר חישוב נזקיו של התובע כתוצאה מהתאונה, שהסבה לו נכות אורתופדית של 12% ופגעה בתפקוד שלו, פסק לו התובע פיצויים של 275 אלף שקל עבור הפסדי שכר, אובדן כושר השתכרות, כאב וסבל, עזרת הזולת ועוד. בנוסף, נפסקו לתובע הוצאות משפט של 40 אלף שקל.

עם זאת, השופט התיר לקבלן לנכות את תגמולי הביטוח הלאומי ששולמו לתובע לאחר שיקבל אישור רשמי על סכומי הניכוי. במידה שיפעל כך, נפסק כי יהיה עליו להוסיף להוצאות המשפט עוד 10,000 שקל.