הבעל עזב את הבית - הוריו תבעו את אשתו

ההורים סייעו לזוג לרכוש דירה. כשהנישואים עלו על שרטון והבעל עזב, החליטו הוריו לתבוע את כלתם. התוצאה: היא תשלם להם 87 אלף ש'

מערכת פסקדיןפורסם: 28.10.19 , 07:40

בית המשפט למשפחה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישו בני זוג נגד אשתו של בנם, המנהלת איתו הליך גירושין: השופטת סגלית אופק קבעה שעל הכלה להחזיר להורים כסף שנתנו לזוג הצעיר למטרת רכישת דירה.

בני הזוג נישאו ב-2006 ונולדו להם שני ילדים. בתחילת הדרך הם גרו בחינם בדירה שנמצאת בבעלות הורי הבעל, שגם תמכו בהם כלכלית מעת לעת. ב-2007 רכש הזוג הצעיר דירה במרכז הארץ תמורת 730 אלף שקל. הם רשמו אותה על שמם בחלקים שווים ועברו לגור בה. לצורך הרכישה הם לקחו משכנתא של 430 אלף שקל ושילמו את שני התשלומים הראשונים.

דיני משפחה

ישלם לגרושתו 1,800 ש' בחודש למשך כל חייה

עו"ד שרון סגל | פסקדין

בית הדין נדרש להכריע מה ערכה של כתובה מ-1982 על סך מיליון שקלים ישנים. הדיינים התחשבו בכך שלאורך הנישואים פרנסה האישה את בעלה

ישלם לגרושתו 1,800 ש' בחודש למשך כל חייה

לאחר שהתקשו לעמוד ביתר התשלומים, הלוו להם הורי הבעל 175 אלף שקל. כמה חודשים לאחר מכן, לבקשת ההורים, נחתם בינם לבין בני הזוג הסכם הלוואה מסודר ואף נרשמה על הדירה הערת אזהרה לטובתם. ב-2013 הבן עזב את הבית והגיש תביעת גירושין. האישה נותרה לגור בדירה המשותפת עם הילדים.

כשלוש שנים לאחר מכן הגישו הורי הבעל את התביעה נגד האישה באמצעות עו"ד איליה וייסברג. הם טענו שמאחר שהשניים נפרדו ולא גרים בדירה יחד, זכותם לקבל חזרה את ההלוואה. האישה ענתה באמצעות עו"ד תמר קורן שהכספים ניתנו במתנה ושהיא אולצה לחתום על ההסכם בכפייה לאחר שההורים איימו עליה שחיי הנישואין שלה בסכנה. היא הוסיפה כי בכל מקרה, אין עילה להשבת ההלוואה כל עוד היא גרה בדירה.

ההורים השיבו שאין הוכחה שהזוג מימן את רכישת כל הדירה בעצמו. כמו כן, הסכם ההלוואה מדבר בעד עצמו והוא נחתם מרצונה של האישה ולאחר שהבינה את תוכנו.

ואכן, השופטת סגלית אופק קיבלה את התביעה וציינה שמחומר הראיות עולה כי בני הזוג שילמו מכספם 125 אלף שקל עבור הדירה והעבירו למוכר את כספי הלוואת המשכנתא. ואולם, האישה לא הוכיחה בשום דרך כי 175 אלף השקלים הנותרים שולמו מכספי הזוג.

השופטת התרשמה שלבני הזוג לא היו את מלוא הכספים לתשלום על הדירה וההורים נתנו להם את החסר. היא קבעה שמלכתחילה ההורים עמדו על כך שמדובר בהלוואה. עדותה של האישה הותירה עליה רושם קשה ורק בסופו של דבר, לאחר התפתלויות, היא הודתה שהיא ובעלה קיבלו כספים מהוריו לצורך תשלום על דירה.

בפסק הדין הובהר שבדרך כלל כספים שהורים נותנים לילדיהם נחשבים כמתנה, אלא אם הוכח אחרת. במקרה זה, אין ספק שמדובר היה בהלוואה לנוכח ההסכם המפורש שנחתם בין הצדדים. טענת האישה שלפיה ההסכם נחתם תחת עושק וכפייה נדחתה על רקע העובדה שבתקופה בה ניתנה ההלוואה שררה בין הצדדים מערכת יחסים טובה.

בנסיבות אלה, ובהתאם להוראות ההסכם שקובעות שאם בני הזוג לא יגורו בדירה קמה עילה להחזרת ההלוואה, חויבה האישה לשלם להורי בעלה מחצית מהסכום (87,500 שקל) בתוספת הוצאות בסך 12,000 שקל.