שתף קטע נבחר

 

"עוד יהיה כאן פיצוץ": בקרוב מסגד בלב הרובע היהודי

אחרי שהיה סגור במשך חמישה עשורים, ייפתח בעוד כשבועיים מסגד סידנא עומר - בלב הרובע היהודי בירושלים. המסגד שהיה במשך שנים סמל לדיכוי היהודי בעיר, יופעל על ידי הוואקף - ותושבי הרובע זועמים: "זה צעד פרובוקטיבי שבא להלהיט את הרוחות"

בית כנסת החורבה ולצדו מסגד סידנא עומר שהביא לחורבנו (צילום: רון פלד)
בית כנסת החורבה ולצדו מסגד סידנא עומר שהביא לחורבנו(צילום: רון פלד)

 

בלב הרובע היהודי בירושלים צפוי להיפתח מחדש מסגד סידנא עומר, לאחר שעמד ריק ונעול במשך עשרות בשנים. את המסגד יפעיל הוואקף הירדני - ותושבי הרובע זועמים וחוששים: "זה צעד פרובוקטיבי שבא להלהיט את הרוחות", אומרת שושנה שה-לבן, יו"ר המנהל הקהילתי ברובע יהודי.

 

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>  

 

זה יקרה בעוד שבועיים, בטקס חגיגי בחסות מלך ירדן. "אנחנו חוששים מקיצונים משני הצדדים", כך שה-לבן. "מי שהגיע להסכמות האלו לא מבין איזה פיצוץ עלול להיות כאן".

 

קיראו עוד בערוץ היהדות : 

 

המסגד העתיק הוקם בסביבות המאה ה-14. הוא אחד המסגדים הבודדים ברובע היהודי, ונושא עימו מטען היסטורי-דתי. לפי הפרשן רבי עובדיה מברטנורא, במכתבו משנת 1488, הוא הוקם על שטח שצמוד לבית כנסת הרמב"ן שנקרא "דיר אל שכנז" על ידי יהודי מומר שביקש לנקום ביהודים.

 

מסגד סידנא עומר
מסגד סידנא עומר

 

עם בניית המסגד החלו להתנכל ליהודי העיר, ונאסר עליהם, בין היתר, לתקוע בשופר בראש השנה ולרקוד בשמחת תורה. כשבית כנסת החורבה נבנה במאה ה-19, הוא נתפס בחברה המוסלמית כהתגרות במסגד, ועם הכיבוש הירדני נהרס המבנה ונותר בחורבותיו עד לבנייתו מחדש לפני כעשור.

 

 

מאבקי הכוח של הוואקף

לאחר מלחמת ששת הימים ננעל המסגד ונותר ריק במשך עשרות בשנים. לפני שנה שיפץ מלך מרוקו את מסגד דיסי (השני משני המסגדים שברובע היהודי), אך התושבים והמנהל הקהילתי הגיעו להסכמות שקטות עם נציגים מתונים בוואקף ולפיהן ייערכו תפילות במקום - ללא קריאות מואזין.

 

"לפני חודש שמנו לב שהתחילו שיפוצים במסגד סידנא עומר, ששנים לא נמצא בשיפוץ", אומרת שה-לבן. "הנציג המתון בוואקף שאיתו הגענו לסיכומים פרש לפנסיה, ובמקומו הגיעו נציגים אחרים שאנחנו חוששים שהם יותר קיצוניים". שה-לבן מתייחסת להקמת מועצת הוואקף החדשה, הכוללת לראשונה נציגים של הרשות הפלסטינית לצד הנציגים המסורתיים של ירדן.

 

שיפוץ המסגד על ידי מלך מרוקו הוא חלק מהמערכה הערבית הבינלאומית על ההשפעה בירושלים. בשנים האחרונות משקיעה טורקיה מיליוני שקלים בשיפוץ נכסים ובתמיכה במוסדות קהילתיים בעיר העתיקה בירושלים. ההשקעות של מלכי מרוקו וירדן בשיפוץ המסגד נתפסות כניסיון להגביר את מעורבותם בבירה.

 

מלך ירדן נתפס כגורם מתון ביחס לשליט תורכיה רג'ב טאיפ ארדואן, ולכן מעורבותו מתקבלת בברכה על ידי גורמים מדיניים בישראל. עם זאת, תושבי הרובע המוסלמי חוששים שהמסגד יהפוך למוקד חיכוך ומריבה כמו מסגד שער הרחמים בהר הבית.

 

"ראש הממשלה עסוק כנראה בעניינים יותר גורליים", אומרת שה-לבן. "בזמן שירדן לא מאפשרת לנו להמשיך להיות בנהריים, אנחנו נותנים להם דריסת רגל ברובע היהודי? לא צריך לתת לוואקף לנהל את מלחמות הכוח שלהם בתוך הרובע היהודי".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים