"החלטה בת 60 מונעת תמ"א 38 באבן גבירול"

בעלי דירות במרכז ת"א עתרו נגד העירייה: מאז שנות ה-50 מועדת החצר שלנו להפקעה, והדבר מונע פרויקט התחדשות. ביהמ"ש מצא את עמק השווה

עו"ד דניאל גולשה | פסקדיןפורסם: 24.11.19 , 22:50

בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב עסק לאחרונה בעתירה שהגישו בעלי דירות מרחוב אבן גבירול בעיר נגד העירייה, בטענה שתוכנית הפקעה של החצר שלהם, המיועדת לשבילים להולכי רגל ואופניים, מונעת מהם לממש פרויקט תמ"א 38. השופטת גיליה רביד החליטה לא לבטל את הייעוד הציבורי של השטח, אבל חייבה את העירייה להמתין עם ההפקעה עד שיימצא פתרון תכנוני לעותרים.

בעתירה שהוגשה לפני כ-3.5 שנים טענו בעלי הדירות ויזמית הבנייה "תדהר התחדשות עירונית" כי אי אפשר לבצע בבניין תמ"א 38 משום שזכויות הבנייה צומצמו באופן משמעותי עקב תוכנית משנות ה-50, ששינתה את ייעוד השטח ממגורים לדרך ציבורית.

חוק ונדלן

150 אלף ש' לדיירת ששכנעה שכנים לתמ"א 38

עו"ד רועי פריד | פסקדין

תושבת ת"א חתמה עם יזם על הסכם שבו התחייבה לסייע לו. הפרויקט אמנם לא יצא לפועל, אבל ביהמ"ש קבע שהיא עדיין זכאית לכסף

150 אלף ש' לדיירת ששכנעה שכנים לתמ"א 38

לדבריהם, יותר מ-60 שנה חלפו והעירייה לא עשתה בשטח דבר, תוך זניחת המטרה הציבורית של התוכנית ופגיעה קשה בזכויותיהם הקנייניות. לכן הם ביקשו להחזיר את הייעוד המקורי – מגורים – ולבטל את זכות ההפקעה שקיבלה העירייה. לחלופין הם ביקשו שהעירייה תתחייב לקדם תב"ע שתאפשר להגדיל את זכויות הבנייה או תסתפק בשטח קטן יותר מהקרקע.

העירייה והוועדה המקומית לתכנון ובנייה טענו בין היתר כי ממש בקרוב תתבצע ההפקעה והן יגשימו את האינטרס הציבורי באמצעות סלילת שביל להולכי רגל ורוכבי אופניים בהתאם לתוכנית לחידוש רחוב אבן גבירול.

מכאן, שביטול הייעוד וזכות ההפקעה יגרמו לציבור נזק כבד וממשי, בעוד שלעותרים לא נגרם נזק מהשיהוי בהפקעה והם אף לא הציגו ראיות שתומכות בטענה שכעת נמנעת מהם האפשרות לבצע תמ"א 38.

השופטת גיליה רביד ציינה כי המקרה עורר התלבטות לא קלה. מצד אחד, הדגישה, התוכנית אכן לא יושמה במשך שנים רבות: "מדובר בשיהוי שהוא חריג על פי כל קנה מידה... שיהוי כה ארוך לא רק שהוא עשוי ללמד על זניחת המטרה הציבורית, אלא מבטא התנהלות לא תקינה של הרשות הציבורית וחוסר הגינות כלפי בעל הקרקע".

ואולם, מצד שני, איש מהדיירים לא הגיש התנגדות לתוכנית בשעתו, והעותרים, שרכשו את זכויותיהם בבניין אחרי שפורסמה, לא ניסו אף הם לבטל אותה לאורך שנים. "כנראה שהיעדר המעש מצד העירייה תאם גם את האינטרס שלהם, שהרי השטח שימש חצר ירוקה לבית המשותף ולא כביש לכלי רכב", כתבה.

היא הוסיפה שהעירייה כבר מתכננת את המתחם מחדש, כך שביטול ההפקעה יגרום נזק לציבור. לעומת זאת, הנזק שלכאורה נגרם לעותרים לא הוכח: "לא הוגשה תוכנית על ידי העותרים ולא ברור עד כמה מדובר באמת בהעדר היתכנות כלכלית של הפרויקט שניזום".

בנסיבות אלה החליטה השופטת על תוצאה המאזנת בין שתי העמדות על הבעיות שבהן: היא לא תורה על ביטול זכות ההפקעה, אך העירייה לא תוכל לממש אותה עד שיימצא פתרון תכנוני לבעיה של העותרים, והם יוכלו לחדש את העתירה אם לא תוגש תוכנית לאישור תוך זמן סביר. לא נפסקו הוצאות.