מאז ועד היום: כך השתלטו הגברים על הרחם

המפתחות לקופסת האוצרות

הפריון על כל שלביו, הוא בעיקר סוגיה נשית. זו התחושה העולה מקריאת סיפורי ההיריון המקראיים (בראשית כ"ה, כ"א): "וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לוֹ ה' וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ". העקרות והתשוקה ללדת מיוחסות לאישה, והבעל? הוא מקורב לאלוהים ולכן מתפלל למענה.

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

האמונה שהאישה זקוקה להריון יותר מהגבר, אך הגבר הוא זה שיכול לתווך לאלוהים את משאלתה הנואשת, מופיעה בסיפור העקרות של רחל  (בראשית ל', א'-ב'): "וַתֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי: וַיִּחַר אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל וַיֹּאמֶר הֲתַחַת אֱלֹוהִים אָנֹכִי אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן". בניגוד ליצחק אביו, יעקב מסרב לקבל את תפקיד המפציר, ובצר לה, באין גבר שיתפלל למענה, היא מעניקה לבעלה את שפחתה ומקווה להיבנות ממנה.

לפנינו תמונה של קשר משולש בפתח הרחם; האישה עקרה וכמהה ללדת, קופסת האוצרות נמצאת בידי אלוהים, המפתח של קופסת האוצרות טמון בתפילת הגבר. גורלה של האישה נחרץ על ידי הרצון ואיכות הקשר בין בעלה, הזכר הארצי - ואלוהים, הזכר השמיימי.

ריבוי נשים ופערי אינטרסים

תרבות ריבוי הנשים  מסבכת עוד את המערכת. לא די בכך שהאישה מאמינה שהיא זקוקה לתמיכה רוחנית של בעלה כדי לזכות בפרי בטן, שותפות הגורל בינה לבין בעלה נעכרת כתוצאה מחוק ריבוי הנשים. הגבר יכול להקל על מצוקתו ולקחת נשים נוספות שיישאו ברחמן את דור ההמשך שלו, ואילו האישה תלויה ביכולותיו וחסדיו של גבר אחד.

הייתכן שיצחק התפלל על רבקה כיוון שהייתה אשתו היחידה, ויעקב הגיב בחוסר סבלנות לדמעות רחל, כיוון שהיו לו ילדים מאחותה?

הפער בולט בסיפור אברהם ושרה. בשלוש הפעמים שבהן מבטיח אלוהים לאברהם בן, הוא לא מתייחס לשרה, לא מבטיח לה דבר, לא מבקש מאברהם לעדכן אותה ובוודאי שלא מודיע לה בעצמו. אברהם זוכה לשמוע הבטחות בתדירות ובצפיפות: "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל","וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ","הבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ". האם חשוב לאברהם שההבטחה תתממש ברחם של שרה?

הזוגות של התנ"ך:

המדריך לזוג אוהב, אבל נמצא במחלוקת עמוקה

הרב רפי פוירשטין

האם להציף את המחלוקת? להעלות אותה על פני השטח? להתווכח בעוז ובעקשנות? הרב והפסיכולוג רפי פוירשטין עם מדריך בעקבות הזוגות אברהם ושרה ויצחק ורבקה

המדריך לזוג אוהב, אבל נמצא במחלוקת עמוקה

לא אכפת לו מאיזה רחם יצא הילד

המשולש אברהם- שרה-הגר מדגיש את הפער בין דאגת העריריות של הגבר לזו של האישה, בתרבות שבה מותר לגבר לשאת נשים רבות ואילו האישה חייבת להשתייך לגבר אחד.

"וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם בְּנוֹ אֲשֶׁר יָלְדָה הָגָר יִשְׁמָעֵאל". אני מדמיינת את הטירוף שאחז בשרה כששמעה שאברהם קורא לבנה של הגר "ישמעאל". אין דרך ברורה מזו להודיע קבל עם שהוא מפריד בין גורלו לגורל שרה אשתו. "ישמעאל", הוא קורא לילד, ומבהיר שמבחינתו אלוהים כבר נענה לתפילתו. ושרה? היא מושלכת לשולי הדרך המשפחתית.

אם לא הבנו זאת, מגיעה בהמשך הבהרה נוספת שאברהם רוצה בן - אבל לא אכפת לו מאיזה רחם יצא הילד. לאחר לידת ישמעאל, מתפנה אלוהים להבטיח ילד גם לשרה, אלא שבמקום לפנות ישירות אליה הוא מבשר למתווך, לאברהם, וגם הוא יהיה לממשיך השושלת (בראשית י"ז, ט"ו-ט"ז): "וַיֹּאמֶר אֱלוֹהִים אֶל אַבְרָהָם שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ... וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ".

במקום להודות ולרוץ לבשר לשרה, אברהם נופל על פניו, צוחק למשמע ההודעה על פוריות בימי זקנותו - ומשיב בתחינה: "לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ". זהו, הוא כבר מסופק. אלוהים, מופתע אולי כמונו, צריך להתעקש על הילד של שרה ולהבהיר נחרצות: "אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן". לאברהם אין ברית עם שרה, היא תלויה בו והוא לא תלוי בה. זה מה שקורה כשגבר אחד יכול לשאת כמה נשים, וגורלה של אישה קשור בגבר אחד.

אמרו את זה קודם, לפניי

אני יודעת שיש מי שלא אוהבת שאני מותחת ביקורת על אבות האומה, אבל מה לעשות, אני מהצד של הכלה. מהצד של הכלה - או, מדויק יותר לומר, מהצד של הקבוצה המוחלשת - מגיעים לא פעם חז"ל והם מדובבים שפתי פגועים. החכמים שמים בפיה של שרה ביקורת חריפה על אברהם שביקש מאלוהים על עצמו ולא דאג לה (פסיקתא זוטרתא, "לך לך"): "כך אמרה שרה לאברהם 'חמסי עליך', שלא אמרת 'ואנו הולכים עריריים' אלא אמרת 'ואנוכי הולך ערירי'. לך נתן, ולי לא נתן (בן)".

פרו ורבו ללא נשים

אם לא די בחוסר האיזון שיוצר ההיתר לגבר לשאת כמה נשים, הוסיפו חז"ל עמדה המשפטית מוזרה להפליא, ולפיה מצוות "פרו ורבו" מוטלת על הגבר - ולא על האישה. השלכה מרחיקת לכת מבחינה כלכלית ואישית של קביעה זו, היא שלאחר 10 שנות נישואים ללא ילדים הגבר יכול לגרש את אשתו, שכן היא לא עוזרת לו בקיום חובתו להביא ילדים לעולם.

יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים

התוצר המוחשי ביותר מהמפגש בין גבר לאישה הוא הבאת חיים לעולם: זרע, ביצית ורחם - זה שיתוף פעולה שאי אפשר בלעדיו, ודווקא שם, במקום של תלות הדדית מוחלטת, בחרו החכמים להדיר את האישה מהמצווה. הדרה זו היא הדרך לשמר ואף להגדיל את תלות הנשים בבעליהן, ולרופף את תלות הבעל באשתו. החוק וההלכה מפרים את האיזון בין המינים, ומייצרים סדרת פתרונות לגבר ומסלול מעקשים לאישה. 

השבוע צוין יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים. חשוב שנכיר את המנגנונים התרבותיים היסודיים, העתיקים, הגורמים לאישה להאמין שיש לה תלות מוחלטת בבן זוגה ומקשים עליה לצאת לחופשי.

ואגב פטריארכיה ואלימות

ביום שלישי בערב עמדה על הבמה מקהלת ילדים, כולם בנים (כי למרות דחיפות השעה, קול באישה עדיין ערווה). הם שרו: "כולם היו יודעים אז טוב מאוד/ למי יש יותר כבוד", וכיוונו לאורח הכבוד – ראש ממשלה המואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים.

המנהיגות הדתית יצאה נגד הרב שעודד להגיע להפגנה (צילום: מוטי קמחי)

כמה ימים קודם, קרא לציבור הרב חיים דרוקמן, יו"ר מרכז ישיבות ואולפנות "בני עקיבא" להגיע להפגנה נגד "העוול" שנעשה לראש הממשלה. טוב עשו חברות וחברי הציונות הדתית שכמעט לא נענו לקריאתו, ויש לשבח את אותם הרבנים ואת המנהיגות הדתיות שיצאו בפומבי נגד קריאה זו. 

חשוב ועצוב להזכיר שהרב דרוקמן איתרג את ראש ישיבת "נתיב מאיר" הרב קופולוביץ' משנודע לו על העבירות המיניות שהוא מבצע בתלמידיו ואפשר לו להמשיך לפשוע. הרב דרוקמן היה זה שתמך בפומבי ברב אילון, גם הוא ראש ישיבה, לאחר שהורשע בעבירות מין, וגם לו הוא אפשר להמשיך לפשוע.

נדהמת מהבחירות המשונות של אחד ממנהיגי הציונות הדתית, אני שואלת את עצמי איך זה שהומוסקסואליות ושירת נשים הם בערך בבחינת "יהרג ובל יעבור", אבל פגיעות מיניות, שוחד ומרמה משאירים את עושיהם צחים כשלג? מתי נולדה הרפורמה הדתית הזו ומה העיקרון המארגן שלה?

הטלנובלה הראשונה:

הבן הסורר (והמועדף)

רוזין רוזנבלום

בכל אחד מאתנו יש עשיו קטן ונהנתן – ויעקב רוחני ושוחר טוב. וכמו יצחק, לפעמים אנחנו מעדיפים דווקא את עשיו. אבל ברגע האמת, זכרו שעדיף לבחור ביעקב

הטלנובלה הראשונה: הבן הסורר (והמועדף)

פטריארכיה, זמנך עבר

מה עניין שוחד אצל מעשים מיניים מגונים? אני חושבת שהמפתח להבנת בחירותיו התמוהות של הרב דרוקמן הוא הפחד מפני איבוד עמדות השליטה של הפטריארכיה. הפמיניזם הדתי הגיע בהפתעה לרבים ממנהיגי הציבור הדתי. לחתירה מבית הם לא ציפו. התוכנית של הזרם המשיחי בציונות הדתית הייתה ברורה; הגברים החילוניים יהיו "חמורו של משיח", הרבנים יציעו את הכיוון הרוחני, והנשים? יגדלו את הילדים להיות גברים משיחיים ויבשלו את סעודת הלוויתן.

הם האמינו שיש להם כלים להתמודד עם ההתנגדות החילונית, אבל לא הכינו כלים להתמודד עם מאבק נשי בתוך הבית. יש בין הרבנים מי שבוחרים להקשיב ולהשתנות, ויש שבוחרים לתקוף כל מעשה שחשוד ב"אנטי פטריארכיה".

אם הפמיניסטיות נעזרות במערכת המשפט על מנת לנקות את הבית מפדופילים - הרי שהם, באוטומט, יתמכו בפדופילים. ואם אותה מערכת משפט מנסה לנקות את הבית מפטריארך שסרח - הם, באוטומט, יתמכו בפטריארך. כי כרגע עיקר העיקרים הוא: לשלטון בחרתנו.

ועוד בעניין פדופילים, בבית המדרש של הטוקבקים

בפעם שעברה סיפרתי על ספק אירוע פדופילי שראיתי בגן השעשועים ליד ביתי. כמה חברות וחברים נזעקו לשאול למה אני רק כותבת על כך ומדוע לא הלכתי למשטרה או לגן של הילדה. בעולם אידיאלי אתן צודקות, אבל במציאות יש לי בטן מלאה על השאלה הזו. ואני מתייחסת אליה בסרטון.

שבת שלום.