יקווה להכרעה פוליטית: היועמ"ש לא יתערב כרגע באיסוף החתימות
מנדלבליט החליט לא להכריע בסוגיית 61 ההמלצות אם יוגשו לנשיא ברקע כתב האישום נגד נתניהו. הדעות במשרד המשפטים חלוקות, ויש הטוענים ש"יש להחיל את הלכת 'דרעי-פנחסי'". אחרים מתעקשים: "העם הוא הריבון"
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט החליט שנכון לעכשיו הוא לא יתערב בסוגיית איסוף 61 החתימות שיוגשו לנשיא המדינה ראובן ריבלין לצורך כינון ממשלה. היועמ"ש מקווה שסוגיית המשך כהונתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו תוכרע במישור הפוליטי-ציבורי.
בשבוע שעבר אישר מנדלבליט שנתניהו יוכל להמשיך לכהן כראש ממשלת מעבר למרות ההחלטה להגיש נגדו כתב אישום. הוא הסביר כי לא יגיש חוות דעת מעבר לכך בסוגיות "תיאורטיות".
אף שהיועמ"ש טרם קבע אם יינתן אישור משפטי להמשך כהונת נתניהו לאחר בחירות שלישיות, או אם יאספו למענו 61 חתימות של חברי הכנסת הנוכחית, הדעות במשרד המשפטים חלוקות בסוגייה. חילוקי הדעות נובעים מכך שהחוק ופסיקות בג"ץ מן הסתם מעולם לא נתקלו במקרה שבו ראש ממשלה מכהן, שנגדו הוגש כתב אישום, מבקש להמשיך ואף להתמודד שוב על תפקידו בבחירות.
יש במשרד המשפטים גורמים הסבורים שנתניהו יכול להמשיך להיבחר שכן העם הוא הריבון והכנסת - באמצעות נציגיה - יכולה להחליט שתוצאות הרוב הן שתקבענה ולא המשפט. לעומת זאת, אחרים טוענים כי יש להחיל את הלכת "דרעי פנחסי", המונעת משרים שהוגש נגדם כתב אישום להמשיך ולכהן. לדעתם, אף שהחוק החריג את ראש הממשלה מההסדרים החלים על חברי כנסת בשל מעמדו הייחודי, אין מנוס מקביעה שלא יוכל להיבחר שוב תחת כתב אישום.
המשפטנים הדגישו כי הוראות "חוק יסוד: הממשלה", אינן מפרטות באופן ממצה את הנסיבות שעשויות להביא לנבצרות ראש ממשלה. העילות טרם מוצו בפסיקת בית המשפט העליון. הם הדגישו כי לשון החוק ותכליתו מכוונות בעיקר למצב שבו מתקיימות נסיבות, סובייקטיביות או אובייקטיביות (למשל מחלה קשה), השוללות באופן מעשי את המשך תפקודו של ראש הממשלה.
ב-2008, בעתירה שביקשה לקבוע כי נבצר מראש הממשלה דאז אהוד אולמרט מלמלא את תפקידיו, בחר בית המשפט העליון לא להתערב בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, שלפיה יש להותיר את סוגיית הנבצרות הזמנית במישור הציבורי-פוליטי.
עו"ד אורי קורב, לשעבר בכיר בפרקליטות ששימש תובע במשפטו של אהוד אולמרט, אמר לאחרונה באולפן ynet כי התערבות משפטית בנושא זה "תהיה אסון. אני מזהה פה קמפיין שיוצא נגד לשון חוק מפורשת של חוק יסוד. אני חושב שהמערכת המשפטית תירה לעצמה לא ברגל, אלא במקום אחר, אם היא באמת תיקח חוק כל כך ברור ומפורש ותחליט שהיא דורסת ברגל גסה את הדמוקרטיה".
עו"ד משה גלעד, שופט בדימוס בבית המשפט המחוזי בחיפה ומומחה למשפט פלילי, הצטרף לדברים ואמר: "אסור ליועמ"ש להתערב בנושאים הפוליטיים. המטרה המרכזית שהייתה בקביעה שראש ממשלה יכול לכהן כשיש נגדו כתב אישום עד לפסק דין חלוט יועדה כדי שלא יווצר מצב שבו פקיד יקבע מי יהיה ראש ממשלת ישראל".
לפנייה לכתב/ת 
