"חיפשו עלינו ציציות וכיפות": ירדן השפילה סגני ראשי ערים
בידוק משפיל במעבר הגבול עם ירדן: חיפוש ציציות על הגוף, בדיקה אחר כיפות בכיסים - ואף חיפוש גופני שכלל הפשטה על נשים חובשות כיסוי ראש. חלק מהנוכחים - דתיים ושאינם - חזרו לארץ לאות מחאה. "לזה קוראים שלום? לא ייתכן שכך יתייחסו ליהודים". שר הפנים: "צעד חמור וקיצוני"
שוב התנכלות לישראלים במעבר הגבול: תקרית מטרידה הבוקר (ג') לאחר שירדן אסרה על כניסתם של עשרות סגני ראשי ערים דתיים וחרדים, לאחר שסירבו להסיר את הסממנים היהודיים, כגון כיפות וציציות. במחאה עזבו רבים מחברי הקבוצה, דתיים ושאינם דתיים, וחזרו לישראל. משרד החוץ מסר שהנושא נמצא בבדיקה.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>
בעקבות התקרית הבוקר במעבר הגבול "רבין" בערבה, שוחח שר הפנים עם אנשי משרד החוץ וראש המל"ל, מאיר בן שבת, ובעקבות זאת, התאפשרה כניסת המשלחת הישראלית לירדן ללא שום הגבלות, אלא שהמשלחת עדיין שוקלת את צעדיה. בשיחה שקיימו אנשי משרד החוץ וראש המל"ל, בן שבת, עם מקבילהם הירדניים, נאמר להם שהשר דרעי שוקל, בעקבות התקרית, למנוע כניסת פועלים ירדנים לישראל. הנציגים הירדניים אמרו כי עשו זאת כדי להבטיח את ביטחונם של התיירים הישראלים.
קיראו עוד בערוץ היהדות :
הרב שרלו: "נתניהו מסכן את ביטחונה הפנימי של ישראל"/ y+
בעקבות דרישת השר דרעי, הודיעו הירדנים כי יבדקו שוב את ההנחיה למנוע כניסת תיירים ישראליים עם כיפות ושאר סממנים יהודיים. כדי לאכוף את ההחלטה יוקם צוות עבודה שיכלול את נציגי שר הפנים, משרד החוץ וגורמי הביטחון הרלוונטיים.
כמאה חברים בפורום ראשי סגני ראשי ערים ממגוון רשויות בארץ, יצאו הבוקר מאילת למעבר פטרה, בדרך לסיור רשמי בירדן. עליהם נמנו גם מבקרים דתיים וחרדיים. הם נדרשו לחבוש כובעים מבעוד מועד, אלא שזה לא הספיק: "כשהגענו לצד הירדני, אחרי ששילמנו אגרה ועברנו בידוק, הירדנים דרשו מאתנו לפתוח חולצות ולראות אם יש ציציות", מספר חיים כהן, המשנה לראש עיריית ירושלים מטעם ש"ס. "ברגע שראינו את זה אמרנו עד כאן, ועשינו אחורה פנה".
"לאות מחאה, החלטנו לחזור"
הנוכחים מספרים על בדיקה משפילה וקשה, שכללה בידוק גופני בחיפוש אחר ציציות וכיפות בכיסים - ואף הפשטה של נשים חובשות כיסוי ראש. "בבידוק הראשון ביקשו מחברינו הדתיים להוריד כיפות ולהחליף לכובעים", מספרת אור-לי ניב, סגנית ראש עיריית גבעתיים, בפוסט שהעלתה תחת הכותרת: "אנטישמיות??? כנראה". "כשסיימנו בידוק, החזירו את כולנו כי הבינו שחלק מהדתיים לובשים ציציות, ואז החזירו את כל הקבוצה לבידוק נוסף".
לדבריה, "את הנשים שחבשו פאות או כובעים לקחו הצידה והפשיטו. לאחר הבידוק השני שוב משהו לא מצא חן בעיניהם, וביקשו להחזיר את כל הקבוצה לבידוק שלישי. המדריך שלנו עדכן כי פנו לעמאן לקבל אישור, ועליו לחתום שאנחנו נוסעים לפטרה ותו-לא. לא סוטים ימינה ושמאלה ולא מחצינים שום סממן דתי".
"כאן נשברנו!" אומרת ניב, שאיננה דתייה, ויצאה לסיור עם בת זוגה. "האווירה העכורה והתחושות הקשות של החברים הדתיים בקבוצה קלקלו לנו את האווירה. לאות מחאה והזדהות החלטנו לחזור לאילת. לזה קוראים שלום? לא ייתכן שכך יתייחסו לישראלים יהודים באשר הם".
"אני כועס על הקבוצה שנשארה"
שר הפנים, אריה דרעי, הגדיר את האירוע: "צעד חמור וקיצוני, שלפי הירדנים נעשה כדי להבטיח את ביטחונם של הישראלים הנכנסים לירדן". הוא מסר כי הוא פועל מהבוקר מול משרד החוץ והמל״ל לבחינה יסודית של כל הנושא.
כהן, אדם חרדי, הבהיר: "אנחנו לא מוכנים לעבור את הביזיון הזה. אני מסתובב בדרום-אמריקה ומעולם לא נתקלתי בדבר כזה בזוי. היו כמה סגני ראשי ערים ממפלגות החילוניות שזעמו ואמרו שלא מוכנים לעבור לצד השני ולראות את ההשפלה שאחיהם היהודים עוברים".
עם זאת, נרשמה תרעומת בקרב חברי הקבוצה כלפי מי שהעדיפו להמשיך בסיור. "כל יהודי וישראלי שראה את התופעה הזו חייב לחזור", אמר שמעון בוקר, סגן ראש עיריית באר שבע. "אני כועס יותר על הקבוצה שנשארה, על היהודים - מאשר על הירדנים, שלא חייבים לנו כלום".
"זה היה מפחיד"
יניב מרקוביץ', סגן ראש עיריית רחובות, תיאר את האירוע כ"מסע הזוי, משפיל, מבזה ומביך בצד הירדני". לדבריו, "זו התמונה מבחינתי: זורקים את הציציות לפח. אסור לשים שום סממן דתי, חובה להוריד כיפות, מפשיטים אחד-אחד כדי לראות שאין ציצית מתחת לחולצה. בושה. אנחנו לא ניקח חלק בסיור הזה. בנצי, זוהר ואני ויתרנו וחזרנו לארץ".
"אני חושב שאנו צריכים לעשות חושבים אם זה נקרא קשר ידידות בין מדינות לשלום", הוסיף מרקוביץ'. "איך היו מגיבים אנשים מדתות אחרות אם היו עושים להם את אותו טקס משפיל במעבר בין גבולות. אני בטוח שהתגובות היו זועקות לשמים. למקום הזה אני לא מתכוון ללכת. לא אדרוך שם".
זהר בלום, ממלא מקום ראש העיר רחובות, תיאר אף הוא השפלה וגם פחד: "זו ההרגשה מאוד לא טובה, והאמת שגם היה מפחיד". הוא מתאר את מהלך העניינים מנקודת מבטו, כמי שעבר את הבידוק בשלום: "היינו 15 אנשים שעברנו את כל הבדיקות הביטחוניות, וישבנו כבר באוטובוס לירדן. רואים שחולפת חצי שעה שעה אף אחד לא מגיע. התחלנו לברר ואמרו שיש בלאגן, וכל מי שיש לו ציציות - מפשיטים ומורידים.
"פתאום שוטר ירדני בא אלינו וביקש שנעבור את כל התהליך מחדש. הורידו לאחד את הציצית והכיפה. ממני ביקשו להרים את החולצה ולראות שאין ציציות. התחילו שוב לטרטר ולקחו את הדרכון. זאת הייתה השפלה. כשהחלטנו ללכת הם גם סירבו להחזיר לנו את הציציות והכיפה".
"מזכיר תקופות אפלות"
ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס) פנה במכתב בהול לשר החוץ, ישראל כץ, בדרישה לכנס ישיבה דחופה לבירור העניין: "הדבר מזכיר תקופות אפילות. אין מדינה בעולם שמסוגלת לדרוש זאת, ואסור שדבר כזה יעבור בשתיקה ויהווה תקדים מסוכן לבאות". הוא הוסיף כי על משרדי החוץ והביטחון לגבש הנחיות ברורות, "מתוך תקווה שהממשל בירדן ייקח אחריות, ויבין שכיפה וציצית זה חלק מהזהות היהודית".
האירוע מתרחש יומיים בלבד לאחר שירדן הודיעה כי תפתח מחדש את האתר המקודש הר ההר (ג'אבל הרון), שבו נמצא על פי המסורת קברו של אהרן הכהן, לאחר שהיה סגור ארבעה חודשים כ"עונש" לישראלים על תפילה שקיימו מאמינים במקום ביום ההילולה.
אין זו הפעם הראשונה שהשלטונות הירדניים מתעמרים ביהודים וסוגרים בפניהם את המתחם הקדוש – ודווקא ביום ההילולה המציינת את יום פטירתו של אהרן הכהן. לפני כשנתיים עוכבה קבוצה של כעשרים חרדים בבית מלון ליד פטרה, לאחר שביקשו לעלות לקבר אהרן הכהן במקום המכונה "הר ההר", והוחרמו מהם סממנים דתיים כגון כיפות, טליתות ותפילין.
ירדן מהווה בשנים האחרונים אטרקציה תיירותית דתית בקרב אוכלוסייה המבקשת להגיע לג'אבל הרון - המקום שבו על פי המסורת נקבר אהרן הכהן, וכן לקבר נוח ולהר נבו, שם על פי המסורת סיים משה רבנו את חייו. בתקשורת הירדנית דווח בעבר כי הלבוש החרדי והתפילות הפומביות מעוררות חיכוך עם האוכלוסייה המקומית, שרובה פלסטינית. היהודים שעלו לג'אבל הרון טענו כי זכו ליחס משפיל מאנשי הביטחון הירדנים, וכי כל חטאם היה שרקדו ושרו כדי לשמח חתן בר מצווה שהיה שם.
לפנייה לכתב/ת 
