"קצב ההתחממות בישראל - כפול מהממוצע העולמי"
בריאיון לאולפן ynet מתייחסים מומחים לדו"ח המדאיג של השירות המטאורולוגי, שהצביע על כך שבשנים הקרובות קצב ההתחממות יימשך והגשמים יתמעטו. "אולי לא נהיה מדבר, לא נהיה כמו הנגב, אבל האקלים משתנה וזה מצריך פעולות, פעולות דחופות", אמר ההידרולוג ד"ר עמיר גבעתי
הטמפרטורה הממוצעת בישראל עלתה בכ-1.4 מעלות בתקופה שבין 1950 ל-2017 ועד 2050 היא צפויה לעלות במעלה נוספת. כך עולה מדו"ח של השירות המטאורולוגי. בריאיון היום (ד') לאולפן ynet סבורים חוקרים כי אמנם אין צורך להיבהל, אך ישראל מתחממת יותר מאזורים אחרים בכדור הארץ.
מנהל אגף האקלים בשירות המטאורולוגי, אבנר פורשפן, שהיה שותף לכתיבת הדו"ח המדאיג, התייחס לממצאים: "אני לא חושב שצריך להיבהל, צריך לשמור על קור רוח, אבל צריך להבין שיש מגמה עולמית של התחממות והיא קיימת גם בישראל. צריך להבין שמעלה אחת נוספת זה לא משהו שיש לזלזל בו. מעלה אחת נוספת זה ממוצע על פני תקופה ארוכה, אבל בהחלט זה אומר שגלי החום יהיו ארוכים יותר, שהם יהיו קיצוניים יותר ולכן יש לזה גם תופעות אחרות, שכמובן משפיעות - אם זה נושא של עוצמות גשם או נושא של תבניות זרימה באטמוספירה שמשפיעות גם על המשקעים. אני חושב שבהחלט אנחנו צריכים להיות מודאגים, אבל לא צריכה להיות פאניקה".
על מיעוט הגשמים בחודש נובמבר ובתחילת דצמבר, אמר פורשפן: "קודם כל, בדצמבר שאנחנו רק מתחילים אותו והתחלנו אותו עם קצת גשם ונמשיך עם קצת גשם היום בערב ומחר, ואני לא חושב שהוא יתכתב עם נובמבר שהיה מאוד שחון, צריך לזכור שנובמברים שחונים היו גם בעבר, אם זה ב-2010, 2013 ואפילו ב-1962. מה שקורה בעונה מסוימת לא בהכרח מלמד על מגמה ארוכת טווח. כשאנחנו מסתכלים על שינויי אקלים, אנחנו מסתכלים על מגמות ארוכות טווח וגם אם יש השתנות טבעית וקיימת השתנות טבעית ולפעמים יש שנים גשומות, כמו למשל השנה שעברה, שהייתה מאוד גשומה".
גם ההידרולוג ד"ר עמיר גבעתי סבור שאין להיכנס לפאניקה: "אני חושב שמה שמעניין בדו"ח הזה הוא שהוא מצביע על עלייה של 1.4 מעלות בישראל, שזה כפול מההתחממות העולמית. כשאנחנו מדברים על ההתחממות הגלובלית הקצב הוא פחות ממעלה, ישראל מתחממת יותר מהעולם. לגבי הירידה במשקעים, אז הדו"ח מדבר על אופק של עוד 30 ואפילו עוד 50 שנה, אנחנו כבר רואים, וזה מוזכר בדו"ח, ירידה במשקעים כבר עכשיו. יש אזורים שראינו את הבצורות האחרונות שכבר מתייבשים, אז בפירוש צריך לקחת בחשבון את המגמות האלה, שאולי יהיו יותר מהירות ממה שאנחנו חושבים וראינו עד עכשיו. אז חד משמעית יש פה בעיה גם למשק המים, גם לשימושים אחרים כמו חקלאות, כמו אנרגיה, יש פה מגמה שהיא יותר מהירה מהעולם, זו הנקודה".
ד"ר גבעתי הוסיף בריאיון כי ההתחממות הגלובלית משפיעה על כמויות המשקעים. "אזורים שבעבר קיבלו יותר משקעים, אי אפשר לומר שהם הפכו למדבר, אבל הם מקבלים מאפיינים של אזורים יותר צחיחים. יש יותר הפסקות בין הגשמים, אז אנחנו בפירוש הולכים לכיוון הזה של שינוי גם בכמויות וגם באופי המשקעים. אולי לא נהיה מדבר, לא נהיה כמו הנגב, אבל האקלים משתנה וזה מצריך פעולות, פעולות דחופות".
אז אילו פעולות צריך לננקוט? ד"ר גבעתי: "אני חושב שהפעולה המרכזית שמדינת ישראל כבר נקטה היא מעבר לשימוש במים מותפלים. אם היינו נשענים היום ב-2019 רק על מים טבעיים, היינו במשבר. מדינות שלא יעשו את זה עכשיו, ימצאו את עצמן במשבר. אנחנו לפחות עשינו את זה, אבל זה לא מסתיים בזה. צריך להתאים את החקלאות, כמו שכתוב בדו"ח, לאקלים הצפוי - את משק האנרגיה שלנו, שעובר כבר עכשיו מפחם לגז, צריך להעביר לאנרגיות מתחדשות. יש פה סדרת פעולות".
לפנייה לכתב/ת 
