הפחתת ארנונה לעסק? לא אם יש אופן ספייס
העיצובים החדשניים של חללים עסקיים הפכו בעיני הרשויות לעילה לשינוי סיווג הארנונה והגדלת התעריפים באלפי שקלים בחודש. אפשר לצאת למאבק
דיני הארנונה הנושנים לא יודעים להכיל את השינוי התפיסתי בעולם העסקי המתבטא גם בעיצוב הפנים של העסק. אם בעבר היה נהוג להפריד חללי עבודה לפי תחומים, היום נהוג ליצור אופן ספייס עם חלל משותף לאזורי עבודה, ולצידו אזורי מנוחה ופנאי מפנקים. על אף שחלוקה זו רווחת בחברות הייטק, במפעלים, בחללי עבודה משותפים ובבתי מלאכה, היא לא עונה לתפיסת עולם הארנונה המיושן.
ברוב צווי הארנונה, חברות הייטק, בתי מלון ומפעלים יכולים לבקש סיווג מתאים ולקבל הפחתת ארנונה בשיעור של 50%-66% מהתעריף הכללי. מכיוון שהפרקטיקה לא השתנתה עם תפיסות השוק, והרשויות המקומיות מפרשות את לשון הצו באופן מיושן ושמרני, הן קובעות סיווגים שונים לחלקים במבנה, שמבחינתן לא נחשבים חלק אינטגרלי מפעילות העסק.
כתוצאה מכך, עסקים שלא שינו את עיסוקם אלא רק את העיצוב, מגלים שאיבדו את הזכאות לארנונה הנמוכה ששילמו עד כה משום שפתחו חללים משותפים או הקצו חדרי פנאי. כעת הם נדרשים לשלם ארנונה עסקית בתעריף מקסימלי, ואינם זכאים עוד לקבל את הנחת "בית תוכנה", "סטודיו לאמן" או "בית מלון" שממנה נהנו במשך שנים. במצב כזה, העסק נאלץ לשלם כפול או לצאת למאבק משפטי.
אופן ספייס בסטארטאפ
משרדנו ייצג כמה בתי תוכנה שעוצבו כ-Open Space, כשלצד אזורי העבודה נבנו גם חללי ענק משותפים שכללו מטבחים מפוארים, ספא מפנק, שולחנות פינג פונג וכו'. לאחר שמחלקת הארנונה של עיריית תל אביב ביקרה בנכס, קיבלו בתי התוכנה הודעה שהחלל התומך הציבורי, הכולל את כל השטחים שאינם אזורי העבודה, לא נכלל בתעריף בית תוכנה.
כך, במקום לשלם 170 שקל למטר, חויבו בתי התוכנה על שטחים אלו בתעריף של 380 שקל למטר. במקרה כזה, בית תוכנה המחזיק באלפי מטרים יגדיל את הוצאותיו במאות אלפי שקלים בשנה.
רק לאחר שנאלצנו לנהל הליכים משפטיים מול העירייה והצלחנו להוכיח כי חלוקת החלל נעשתה מבחירה ולא שינתה את אופי העסק זכו בתי התוכנה בסיווג בחדש ובארנונה מופחתת בהתאם.
ארנונה לבית מלון בוטיק
מלונות בוטיק עשויים אף הם לקבל סיווג ארנונה מופחת בתעריפים שיכולים לנוע בין 60.41 שקל ל-125 שקל למטר רבוע לשנה (תלוי במספר הכוכבים של המלון). העניין הוא שכדי להתמודד עם התחרות ב-AirBNB והרשתות הגדולות, חלק ממלונות הבוטיק בוחר למתג עצמם סביב קונספט: מסעדה ייחודית ומעניינת, חדר כושר או יקב וחנות יין שהם חלק מהמלון.
אלא שבעיריית תל אביב צצה מגמה חדשה לנסות ולחייב אזורים גדולים במלונות אלה כ"משרדים, שירותים ומסחר" בתעריפים הנעים בין 261 שקל ל-380 שקל למטר רבוע לשנה. מגמה זו מייקרת משמעותית את חיוב הארנונה בבתי מלון שבהם שטחים שונים משמשים לפעילויות אורחים, כגון: אולמות אירועים, חדרי כושר ומסעדות.
נושא זה מצוי כיום במאבק שבו לוקחים חלק התאחדות המלונאות, היועץ המשפטי במשרד התיירות ומשרדנו המייצג מלונות שנתקלו בבעיה זו.
השיטה לגביית ארנונה גבוהה ממפעלים
הנטייה של הרשויות להתייחס באופן פרטני לתתי-אזורים בנכס כדי לחייבם בתעריפים גבוהים אינה פוסחת על מפעלי התעשייה בארץ. החוק היבש מקנה למפעלי תעשייה תעריפי ארנונה נמוכים אשר יכולים לנוע בין 88 שקל ל-166 שקל למטר רבוע (במדרגות לפי גודל השטח המחויב). מדובר בכ-50% הפחתה מהתעריף הכללי.
עם זאת, הרשויות נוהגות לבחון אם בשטח המפעלים ישנם אזורים שלא משמשים לפעולות ייצור טהורות ולעתים ינסו להתייחס לנכס כאל "מתקן רב-תכליתי". כך הן יוכלו לגבות עבור אזורי משרדים, חניה ואחסון תעריפי ארנונה בסיווגים יקרים יותר מזה של "תעשייה".
על מנת להקטין את הסיכוי שנכס יוכר כ"מתקן רב-תכליתי" יש להציג את הקשר ההדוק בין חלקיו השונים של המפעל ולהראות כי המשרדים ואנשי האדמיניסטרציה הם חלק בלתי נפרד משרשרת הייצור, והייצור לא יכול להתקיים בלעדיהם (להבדיל ממשרדי מטה והנהלה כלליים שלא בהכרח קשורים לפעילות היצרנית של המפעל במקום).
אם אתם עונים להגדרת סיווג מופחת בארנונה אך העיצוב המשרדי שלכם אינו מתאים לפורמט המיושן של הצו, תגלו כי הרשות המקומית אינה ממהרות לחלק הנחות בארנונה. במקרה כזה, אל תוותרו על הזכויות שלכם רק משום שהצו אינו מיישר קו עם הסטנדרטים של עולם העסקים.
אמנם ניתן להגיש בקשה לסיווג באופן עצמאי אך לאור הבעייתיות במצב זה מומלץ להיעזר בעורך דין העוסק בתחום להגשת בקשת הסיווג. המעורבות שלו מגדילה את הסיכוי לחסוך את המאבק המשפטי ולהשיג את ההפחתה בארנונה החוסכת עד מאות אלפי שקלים בשנה.
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד נועה טלבי היא בעלת משרד בתחומי הפחתת ארנונה לעסקים וייצוג משפטי בארנונה
- הוא שותף באתר פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
