תפילין בבוקר,"דד מורוז" בלילה: דתיים חוגגים נובי גוד

"קודם כל זה לא חג במובן שאנו מכירים", טוען עו"ד יונתן דובוב, יו"ר צעירי מפלגת "הבית היהודי" שעלה לישראל בשנות ה-90. "זה מועד אזרחי כמו הרבה מועדים מוכרים אחרים שנכנסו לתוך לוח השנה הישראלי-אזרחי שלנו. כמו שאני חוגג באהבה את חג המימונה או את הסיגד - כך גם הנובי גוד הוא חלק משמעותי ממרקם העלייה והקליטה שלי, ושל כלל העולים מברית המועצות".

האמן מני קושנר(צילום: שמוליק דודפור | עריכה: רותם שבתאי)

דובוב, מייסד מועדון "גולה" בפתח תקווה, יערוך בפעם השלישית ברציפות במקום מסיבת נובי גוד כשרה למהדרין, בה ישתתפו עולים וצברים. 

חנוכה שמח בערוץ היהדות : 

• בימים ההן: למען הלוחמות היהודיות
• הקשר בין "מעוז צור ישועתי" לחנוכה: מקרי בהחלט
• גם ג'ימי קימל וג'יימס קורדן: מסביב לעולם בשמונה נרות
  

האמן מני קושנר (MENI) המתגורר ביישוב הדתי איתמר והוציא את השיר "ישראל חוגגת נובי גוד" מזמין את עם ישראל לחגוג איתו. "אני רוצה שכולם יתחברו לעניין הזה. זה מגניב וזה קול. מרוסיה באתי עם הנוביגוד.  באולפן ,המורה סיפרה שקראו לחג 'סילבסטר' כי המועדים היו זהים .אבל אם חנוכה היה נופל על הכריסמס  אז לא היה חנוכה?", הוא מקשה.

הרבנים צעקו "גוועלד"

יו"ר צעירי מפלגת "הבית היהודי" בן ה-32 מספר כי ההחלטה לציין את החג מחדש הגיעה לאחר פטירתם של הסבים ודעיכת המנהג בבית. בחברה הישראלית שאילצה אותו לבחור, דובוב היה צריך להחליט - או שהוא "רוסי" או "דתי".  

דובוב יונתן(צילום: שמוליק דודפור | עריכה: רותם שבתאי)

"כמובן שבחרתי בזהות הדתית. שנים התכחשתי לזהות הרוסית שלי. הייתי 'ישראלי' שגדל בשכונה של תימנים ויודע לאכול סחוג בלי למצמץ. בשנים האחרונות הבנתי שזה לא חייב להיות עניין של בחירה - אפשר גם וגם".

כמובן שבהתחלה, הרבנים צעקו "גוועלד", מספר עורך הדין אבל אז הם הבינו. "בשנה הראשונה היה להם קצת קשה, בשנייה – קצת פחות. ביום עצמו, אני מניח תפילין בבוקר ואחרי זה בערב יוצא לחגוג לחגוג את הנובי גוד".

טל הרשברג(צילום: שמוליק דודפור | עריכה: רותם שבתאי)

טל הרשברג, חוגגת נוספת מספרת כי "יש לי קרובי משפחה רוסים שמשתתפים בחגיגה. החג הוא  לא דתי ולא מתחבר עם הנצרות - לכן אין לי בעיה עם זה. אבל אני אהיה כנה, עץ האשוח מאוד מתכתב עם כריסמס, אז זה עדיין צורם. הסמל הזה הוא עדיין נוצרי, פגאני או  של עבודה זרה. אבל אני מכבדת וזה כיף לי שיראו שזה חג אזרחי".

"עץ האשוח מעט צורם"(צילום: שמוליק דודפור | עריכה: רותם שבתאי)

כשהיא נשאלת איך דתיים עלולים להגיב לחגיגות היא עונה, "דתיים יגידו לי על הרבה דברים שאני עושה שהם לא בסדר. אני יוצרת קולנוע, אני צלמת, אני עוסקת באומנות. תמיד כאלה שירננו. בחג אני שותה אלכוהול והנה עוד משהו שאנשים יגידו "הא את דתייה מה את שותה אלכוהול?! כן, אני שותה אלכוהול ולפעמים צריך לשחרר קצת את הראש".

ומה לגבי סילבסטר שעל שמו קרוי החג?

בברה"מ התקיימו שני אירועים אזרחיים לחלוטין: 1 במאי, "חג הפועלים", וב-8 במאי, יום הניצחון על הנאצים. האירוע היחיד שהיה "מותר" לחגוג היה הנוביגוד, אשר הברכה המקובל בו היא "ס-נובים גודום" (С новым годом), ובעברית "שנה טובה". 

הדוקטורנט יגאל ליברנט, חוקר היסטוריה שעלה מברית המועצות מסביר כי "נובי גוד זו המצאה סובייטית שחיקתה את אבות הכנסייה: אלה החליפו את הסאטורנליה הרומית בכריסמס והלבישו את החג במנהגים נוצריים - ואלה החליפו את הכריסמס ב'תחילת השנה האזרחית' והפשיטו את סממני החג מנוצריותם - כך, למשל, הפך ניקולס הקדוש ל'סבא כפור'."

מעתה אמרו: סבא כפור

מתברר כי חגיגות ה-31 בדצמבר מכונות "סילבסטר", רק במדינות מרכז אירופה כגון גרמניה, פולין, צרפת, הונגריה ואיטליה. לעומת זאת, בארה"ב וברוב המדינות דוברות האנגלית הלילה שבה נכנסת השנה החדשה, נקרא החג בפשטות: New Year's Eve.  יוצאי ברה"מ בכלל לא הכירו את הביטוי "חגיגות סילבסטר" עד שהם עלו לישראל. כך לפי ד"ר קיריל פפרמן, מרצה למורשת ישראל באוניברסיטת אריאל.

לדבריו, המשטר הקומוניסטי האתאיסטי נאלץ להשלים עם קיום הנובי גוד בעל כורחו, אך עשה הכל כדי לרוקנו מכל תוכן דתי - ובכך הצליח. "זה המטען התרבותי שהביאו עמם לארץ עולי ברה"מ: חג אזרחי שמציין את תחילתו של שנה חדשה, בחיק המשפחה, עם החבר'ה.זה פשוט חג כיפי ונטול משמעויות רוחניות עמוקות". את החג חוגגים בברית המועצות משנת 1947 באותה ווריאציה

כולם צריכים לחגוג

על חגיגות הנובי גוד כילד מספר הזמר כי "ב-12 בלילה הדלקנו את הטלוויזיה וראינו את הנשיא מברך את כל אזרחי המדינה. ההורים שלי היו שותים שמפנייה ואני ואחותי היינו רואים טלוויזיה למוות. אחרי זה ירדנו לרחוב וירינו נפצים, הרחוב היה עטוי בשלג - זה היה יפהפה. פה בישראל אין את הוויב הזה אבל כל שנה אנחנו מתפתחים, יש 'נובי גוד ישראלי' ולאט לאט אנחנו מתקדמים עם זה".

חוגגים נובי גוד ישראלי(צילום: שמוליק דודפור | עריכה: רותם שבתאי)

בסך הכל חג בחיק המשפחה

קושנר עושה סדר לכל המבולבלים: מתברר שהדבר החשוב ביותר בחגיגה הוא ההתכנסות המשפחתית, אליה מצטרפים גם אורחים. בפינת הסלון מציבים ומקשטים עץ המכונה "יולקה", שותים שמפניה, צופים בטלוויזיה ויורדים לרחוב כדי לראות זיקוקים צבעוניים. הגיבורים של הנוביגוד הם 'דד מורוז' ו'סנגורוצ'קה' ("סבא כפור" ו"נערת השלג"), שלבושים במעיל כחול.

מאכלי החובה של החג האזרחי(צילום: בר איילון)

חלק מרכזי מהחג הוא האוכל. בין המאכלים הפופולריים תמצאו "סיליודקה פוד שובוי" ("דג מלוח במעיל פרווה"), או בקיצור "שובה" (וזה כולל תפוח אדמה, סלק וגזר, דג מלוח, ביצים קשות והרבה מיונז).

עוד מאכל חובה הוא סלט אוליביה (תפוחי אדמה, אפונה, ביצים, גזר מבושל, מלפפונים חמוצים, עוף או נקניקיות וכמובן הרבה מיונז). נהוג גם לאכול כיסוני פלמני, חביתיות "בליני", כריכי קוויאר, חולודייץ (רגל

קרושה) וסוגים שונים של דגים מלוחים שאליהם יתווסף מלפפון חמוץ. ארוחת החג מלווה בשתיית משקאות אלכוהוליים כגון שמפנייה או וודקה ותה שנמזג.