כך נמחק חוב של 100 אלף שקל לעיריית ת"א

שופט קבע שתביעת חוב שהוגשה בתיק פשיטת רגל התיישנה, מאחר שעוכבה במשך יותר משבע שנים. בכך נדחתה עמדת העירייה

עו"ד שלמה כץ | פסקדיןפורסם: 31.12.19 , 16:01

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה ערעור שהגישה העירייה בדרישה לגבות חוב ארנונה של כ-100 אלף שקל מפושטת רגל. השופט עודד מאור הסכים עם המנהל המיוחד בהליך, וקבע כי תביעת העירייה התיישנה.

מדובר בסך חיובים שנוצרו בגין אי-תשלום חשבונות שונים לעירייה, בהם ארנונה ומים, הוצאות אכיפה ושכר טרחה, לתקופות חיוב שהסתיימו בספטמבר 2006. בשלב מסוים פתחה התושבת בהליכי פשיטת רגל בגין חוב זה וחובות לנושים נוספים, ומונה לה כמקובל מנהל מיוחד להליך.

משפט כללי

ניצול שואה קיבל פטור מחוב של כמיליון שקל

עו"ד שרון אורן | פסקדין

ההחלטה ניתנה על רקע חוק חדלות פירעון החדש, המתחשב בשיקום הכלכלי. מעבר לזה נקבע כי ממילא לא תהיה לנושים תועלת מהמשך ההליך

ניצול שואה קיבל פטור מחוב של כמיליון שקל

העירייה הגישה למנהל המיוחד תביעה בגין חובות כלפיה, על סך כ-230 אלף שקל. המנהל דרש בתגובה הבהרות מהעירייה והזכיר כי אין זכר לקיומו של הליך משפטי אזרחי (תביעה או תיק הוצאה לפועל) שננקט כלפי החייבת, למעט הליכי גבייה מנהליים. לבסוף הוא דחה את התביעה בנימוק שהתיישנה היות שהוגשה בחלוף יותר משבע שנים ממועד היווצרות החוב. זאת בהתאם ל"הלכת פרידמן" של העליון שקובעת שהליכי גבייה מנהליים לא עוצרים את מרוץ ההתיישנות בתביעה אזרחית.

העירייה בתגובה הגישה את ערעורה לבית המשפט, אולם העמידה את סכום הערעור על 98,257 שקל בלבד, לאחר שהסכימה כי עילת התביעה אכן התיישנה לגבי אחד מהחשבונות. לטענתה, פעולות אכיפה מנהליות שקולות להגשת תביעה בהליך אזרחי, ועוצרות את ההתיישנות. לשיטת העירייה, הלכת פרידמן אינה חלה כאן, שכן הליך הכרעת החוב שבפני המנהל המיוחד אינו נחשב "הליך אזרחי" כמשמעו בחוק ההתיישנות.

מנגד, המנהל המיוחד טען שקבלת עמדת העירייה עלולה לפגוע בשוויון בין נושים, שכן ייווצר מצב שבו העירייה יכולה לתבוע ולקבל דיווידנד על חוב שגובש בתקופה ארוכה משבע שנים, בניגוד לנושים אחרים שתביעתם כפופה למניין השנים הקבוע בחוק.

בתחילת פרק ההכרעה הזכיר השופט מאור כי רשות מנהלית כמו העירייה, רשאית לגבות חוב באחד משני מסלולים: מסלול גבייה מנהלי (באמצעות פקודת המיסים) ומסלול אזרחי – הגשת תביעה לבית משפט נגד החייב. השאלה הייתה אם הלכת פרידמן חלה על הליך חדלות-פירעון בפני המנהל המיוחד, והאם הליכי גבייה עוצרים את תקופת ההתיישנות במסגרת דיון בתביעות רוב בהליך חדלות פירעון.

השופט מאור הבהיר כי לפי בית המשפט העליון, מעמדו של הנאמן הוא כמעמדה של רשות שיפוטית לצורך חוק ההתיישנות, ותביעת חוב אצלו נחשבת "הליך אזרחי". במצב זה, ולאור הלכת פרידמן בנוגע לכך שהליכי גבייה מנהליים לא עוצרים את ספירת ההתיישנות, המנהל המיוחד צדק כשדחה את התביעה.

בפסק הדין צוין גם כי קבלת עמדת העירייה אכן "עלולה לפגוע בעקרון השוויון בין נושים בהליך, שאמורים לקבל אחוז שווה מהחוב כלפיהם (בכפוף לדין קדימה)".

בסיכומו של דבר השופט קבע כי לא נפלה כל שגגה בהכרעת המנהל המיוחד, תוך שציין כי "זו סמכותו. זה תפקידו. זו חובתו". העירייה חויבה בהוצאות המנהל המיוחד, בסך 5,000 שקל.