"הסערות בישראל - בשל התחממות האוקיינוסים"
משבר האקלים וההתחממות הגלובלית גורמים להתחממות האוקיינוסים - והתוצאה הרסנית. בריאיון לאולפן ynet אמר מומחה לאקלים כי ישראל נפגעת משינויי האקלים: "גם אצלנו האקלים הולך ומקצין לשני הכיוונים - גם טמפרטורות גבוהות, גם שיטפונות, גם אירועי קור קיצוניים שלא חווינו עשרות שנים"
בימים האחרונים אנחנו עדים לגשמים חזקים מאוד, היורדים בפרק זמן קצר מאוד באזור מסוים. התוצאה היא קשה: הצפות שגבו חיי אדם. מדענים סבורים כי הגשמים החזקים הם תוצאה של משבר האקלים והתחממות כדור הארץ.
פרופ' חיים קותיאל, מומחה אקלים וסביבה מאוניברסיטת חיפה, הסביר בריאיון באולפן ynet כיצד ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים קשורים למה שאנחנו רואים בימים האחרונים ועוד נראה בעתיד בחודשי החורף: "כל עלייה ולו של חלקיק מעלה בטמפרטורת האוקיאנוסים, בטמפרטורת פני הקרקע, מאפשרת התאדות הרבה יותר גדולה ומערכות הרבה יותר עוצמתית ולכן כך זה מתקשר למשבר האקלים".
לדבריו, ההצפות הן גם תוצר של עוצמות הגשם, אבל גם תוצר של העיור. "אנחנו הולכים ומכסים שטחים פתוחים בבטון, בכבישים, במדרכות, בבניינים. השטחים האלו לא מחלחלים, כל טיפה שיורדת באיזשהו מקום בכרמל בחיפה או בנהריה או במקומות אחרים היא ישר זורמת והופכת לנגר ולכן ככל שנוספים יותר כבישים, יותר אזורים אטומים, אנחנו מגדילים את סכנת ההצפות שלנו, את סכנת השיטפונות".
פרופ' קותיאל סבור כי המצב מחמיר משנה לשנה. "לא צריך לחכות עוד כמה שנים, יש לנו את זה כבר היום וזה לא רק אצלנו, זה בעוד הרבה מאוד מקומות בעולם", הוא אמר. "אנחנו רואים כל מיני תופעות מאוד קיצוניות, שלא היינו רגילים אליהן - מה שקורה באוסטרליה בחודשיים האחרונים עם שריפות הענק, נזכור שעדיין קיץ שם. אנחנו מדברים על שיטפונות בכל מיני ערים ולצערי גם אצלנו האקלים הולך ומקצין לשני הכיוונים - גם טמפרטורות גבוהות, גם שיטפונות, גם אירועי קור קיצוניים בכל מיני מקומות שגם אותם לא חווינו עשרות שנים. בהחלט, זו תוצאה של משבר האקלים. אני לא כל כך אוהב את המינוח הזה, אבל בהחלט יש לנו הקצנה גדולה".
בריאיון התייחס פרופ' יקותיאל לעלייה היפה של מפלס הכינרת, בזכות הזרימה החזקה בנחלים ובירדן. "התבשרנו עכשיו שנוספו לכינרת ביממה האחרונה 23סנטימטר, שהם שווי ערך ל-40 מיליון מטרים מעוקבים. הטבע בעצם הוסיף לנו 40 מיליון מטרים מעוקבים של מים מותפלים", הוא אמר. "האנרגיה שנדרשת כדי לאדות רק את המים שנוספו לכינרת, אני לא מדבר על השיטפונות בנהריה, אני לא מדבר על אזורים אחרים, האנרגיה הזאת שווה ל-25 אלף מגה וואט שעה, שזה כמעט כפול מיכולת ייצור של חברת החשמל. כלומר, אנחנו מדברים על מערכת מאוד מאוד אנרגטית".
בשנה האחרונה עלה מפלס הכינרת ביותר מ-3 מטרים. פרופ' קותיאל סבור כי יש סיכוי שנראה כינרת מלאה בשבועות הקרובים. "מתחילת דצמבר ועד עכשיו כמות המים שנוספה לכינרת היא גדולה יותר מכל מה שנגרע במשך ששת חודשי הקיץ. אני מעריך שבקצב הזה אנחנו, אם לא נגיע לקו האדום העליון, מאוד מאוד נתקרב".
לפנייה לכתב/ת 
